קהל רב התכנס בראשית החודש באשכול פיס בכפר סבא, לאירוע השקת הספר “שתיקה פרסית”, ספרה החדש של הסופרת הכפר סבאית שרה אהרוני. “אני תמיד עורכת את השקות הספרים שלי בכפר סבא, כי הכי חשוב לי שהאנשים הכי קרובים אלי ייחשפו לספרים שלי”, היא אומרת, “אלו הם תושבי העיר, אבל כמובן שגם שאר הקרובים שלי מוזמנים להגיע”.
אהרוני (64) מתגוררת בכפר סבא עם בעלה מאיר ב־30 השנים האחרונות, ושלושת ילדיה בחרו בבגרותם להמשיך להתגורר בעיר. היא הייתה בעבר מורה בבתי ספר בבאר שבע וברעננה, ובמשך שש שנים הייתה גם מחנכת ורכזת שכבה בחטיבת אלון בכפר סבא. במשך השנים ייסדה יחד עם בעלה את הוצאת הספרים מקסם, במסגרתה הוציאו ספרי מידע עיוניים על ארץ ישראל ועל הישגים של ישראלים.
אהרוני, הוציאה במשך השנים שישה ספרי ילדים, וארבעת הרומנים שהוציאה עד היום נכתבו על בסיס אירועים היסטוריים שקרו. כך, גם ספרה השלישי “אהבתה של גברת רוטשילד” שהיה לרב מכר, וגולל את קורותיו של המייסד למשפחת רוטשילד דרך עיניה של אשתו באמצעות יומנים שכתבה. אהרוני קיבלה על הספר את פרס סטימצקי כאחד משלושת הספרים הנמכרים ביותר לשנת 2016, והחודש נחשף גם כי הספר הגיע למקום ה־12 ברשימת הספרים המושאלים ביותר בספריות הציבוריות בשנה האחרונה, והיה לספר השני הישראלי הפופולרי ביותר בספריות הציבוריות.
הספר "שתיקה פרסית". צילום עמית מונבז
איך את לוקחת את ההצלחה הזו?
“אני בכל פעם מחדש מקבלת את זה בהפתעה. ההפתעה הראשונה שלי עוד הייתה בספר הביכורים שלי, ‘אהבתה של סלטנאת’, שהיה מבוסס על אמי, וחשבתי אז שהוא יהיה ספרי היחיד. הוא הצליח מאוד ועד היום הוא נמכר ביותר מ־90 אלף עותקים. ‘אהבתה של גברת רושטילד’ הוא גם הפתעה גדולה מאוד, כי יש עוד המון סופרים ישראליים וספרים מתורגמים שעומדים לרשותם של הקוראים, ולהפתעתי גם הספר הזה תפס את הקהל ונמכר בכמויות בלתי צפויות ואני שמחה על כך. לשמחתי גם ‘שתיקה פרסית’, עם צאתו לאור, כבש את טבלאות רבי המכר. זה נותן לי סיפוק גדול לחשוב ש’אהבתה של גברת רוטשילד’, רומן היסטורי, מעניין את הקוראים. רוב הספרים שנכתבים היום הם ספרים אקטואליים ואני אוהבת לכתוב רומנים על ההיסטוריה, ומתברר שהקהל אוהב את זה גם”.
גם הספר “שתיקה פרסית” הוא רומן היסטורי, שמגולל את סיפורם של פרי ומורד, זוג צעיר מטהרן שעם פרוץ המהפכה האיסלאמית באיראן בשנת 1978 מחליט לברוח יחד עם שני ילדיהם הקטנים לישראל. הספר, עוקב אחר מסעם הארוך מאיראן עד לישראל, תוך היקלעות המשפחה לתהפוכות ולסכנות בהן הם נתקלים בדרך.
למה דווקא רומנים היסטוריים?
“אני אוהבת לתת ערך מוסף לקורא, שמצד אחד הוא יקרא גם סיפור מעניין ומצד שני ילמד על המציאות שהייתה. כולנו צריכים להכיר את השורשים שלנו, אנחנו כור היתוך במדינה שלנו, ועם יציאת הספר החדש הרבה אנשים מהעדה הפרסית אמרו לי שהם למדו דברים חדשים על ההיסטוריה והתרבות שלהם”.
כמי שהייתה מחנכת, ולכבוד שבוע הספר, מה את חושבת על תרבות הקריאה בארץ?
“היה לי חשוב מאוד בתור מחנכת לקדם את נושא קריאה בקרב תלמידיי. כשפגשתי את תלמידיי אחרי שסיימו את הלימודים, רבים מהם אמרו שבזכות זה שעודדתי אותם לקרוא הם קוראים עד היום. אני חושבת שלא סתם אנחנו נקראים עם הספר, וישראל נחשבת לאחת המדינות הקוראות ביותר בעולם, ולמרות שמצב הקריאה אצל הנוער כיום לא אידיאלי, עדיין אני שומעת שהם מתחילים לקרוא יותר ויותר ספרים דיגיטליים. צריך לעודד את הקריאה”.
מה את חושבת על שבוע הספר בכפר סבא כיום?
“מאוד מצער אותי המצב כיום. אני עוד זוכרת את השנים שבהם שבוע הספר התקיים בכיכר הגדולה בכפר סבא, והייתה חגיגה גדולה של ספרים. בשנים האחרונות שבוע הספר בכפר סבא הגיע לשפל. אם מישהו רוצה לחגוג את שבוע הספר הוא צריך להגיע כיום לכיכר רבין בתל אביב. כנראה זה קשור בכך שמשרד התרבות ואולי גם העירייה לא משקיעים מספיק תקציב בשבוע הספר”.
