קצת על עצמך: הילה ברעם, תושבת כפר סבא, בת 40, נשואה ליוסי – הייטקיסט, ואם לשלושה. היא מטפלת אינטואיטיבית באנשים שמבקשים לערוך שינוי בחייהם. האמונה שלה הוא שהגוף שלנו יודע הכל לבד וכל התשובות נמצאות בתוכנו. את השיטה המציאה בעצמה, או כפי שהיא מגדירה את זה "דרך עצמי". "עד לפני שנה למדתי ליווי רוחני, כלומר ללוות אנשים חולים שחלקם נמצאים לקראת סוף חייהם. עשיתי בזה סטאז' בבית החולים מאיר במחלקה האונקולוגית. ואז, משהו בפנים לא התרגש ופתאום לא רצה לגמרי לעשות את זה. שאלתי את עצמי שאלות והגעתי למסקנה שעלי להרחיב או לדייק את זה. לפני כמה ימים פתחתי את חדר הטיפולים שלי".
רקע בעיר: "נולדתי בנצרת עילית, גרתי בקיבוצים באזור השרון וכך הכרתי את כפר סבא. כשהגעתי לכאן פשוט הרגשתי טוב מאוד והחלטתי לגור איפה שהגוף שלי אומר שטוב לי. אני אוהבת מאוד את העיר שמשלבת הכל מהכל. גם האוכלוסייה מגוונת וגם יש פה כל מה שצריך פיזית. חוץ מזה, מבחינתי לגור בעיר שניתן ללכת בה ברגל זה חלום ואני אוהבת את ההתחככות באנשים".
מאיפה הגיעה האהבה למטבח? "האמת, לא האמנתי שאגיע לזה. בילדות אפילו לעזור לאמא שלי במטבח היה סיוט. לא אהבתי לחתוך סלט והכי קשה היתה האפייה. כשגרתי בארה"ב, בשנת 2002, הייתי נואשת לאוכל טעים של בית ואז התחלתי לבשל. אמרתי לעצמי שאם אצליח להכין פיצה זה יהיה הישג. כשהגעתי ארצה קיבלתי מתכון ללחם, אמרו לי קלי קלות. הלכתי לפי המתכון ויצא טוב, אבל בגלל שאני מחוברת לאינטואיציה התחלתי לשחק עם זה ומאז אני עובדת שנים בלי מתכונים, לפעמים אפילו בלי לישה ובלי מאמץ. אני עושה את זה בקלות".
שף/קונדיטור אהוב? "אין לי אחד כזה. אבל אני מאוד אהבתי את הלחם של המקום היווני הזה בכיכר השוק, איך קוראים לו… 'זואי' נדמה לי".
מה המנה האהובה עלייך? "עולה לי בראש קציצות ואורז. הכי פשוט של פעם, עם סלט ליד".
בישול או אפייה? "ברור שאפייה. זה הקטע. אני אופה לפחות שלוש פעמים בשבוע. אינטואיציה היא המומחיות שלי ואני אופה בלי מתכון. המתכון הוא להעז, להיות לא מדויק ולהאמין שזה אפשרי. הגוף שלנו יודע הכל, הוא הכי חכם".
תבלין אהוב? "נראה לי מלח".
מה בתפריט ביום שישי? "אני מודה שבשישי אני זרקנית. אוהבת לאכול אוכל של אחרים. התפריט האהוב עלי הוא של הדודה גלי שאנחנו מתארחים אצלה הרבה. אבל אם אנחנו בבית הכי טוב זה הקציצות והאורז שיוסי מכין, ושניצלים. כמה פשוט, ככה טעים".
מה הייתה המנה הראשונה שהכנת? "אולי הפיצה בארה"ב, זו הייתה פריצת דרך".
מה המומחיות שלך? "לחמים ואינטואיציה בלחמים. אל תקשיב לאף אחד, תשים מה שבא לך ללא סדר. לא חייבים מתכונים".
מה אף פעם לא תסכימי לבשל או לאכול? "נראה לי שחלזונות. לא אוהבת את המרקם שלהם".
רוצים להישאר מעודכנים?
מתכון לשבת: פוקאצ'ה אינטואיטיבית
המצרכים:
בערך קילו קמח מאיזה סוג שבא לכם
בערך כף שמרים
בערך 2 כפיות סוכר, סילאן או דבש
בערך כף מלח
שמן זית כמה שרוצים (ואם שוכחים אז לא נורא)
מלח גס ותוספות שונות לפי החשק
מים כמה שצריך
אופן ההכנה:
קודם כל לבטוח בעצמך שייצא מזה טוב, גם אם לא ייצא מזה טוב. שמים את כל החומרים בקערה, מלבד המים, ומערבבים. יוצקים מים עד שהבצק דביק. מערבבים עם כף עד שהבצק אחיד. מכסים את הקערה במגבת ושמים בצד לתפוח בין ארבע ל-12 שעות. אחרי התפיחה, משמנים תבניות עם שמן זית, או מקמחים אותן. יוצקים את הבצק לתבניות, אפשר בצורות שונות. משאירים אותו בתבנית רבע שעה בערך לתפוח. מחוררים את הבצק עם האצבעות ומפזרים מעל מלח גס. אפשר להוסיף גם שום, רוזמרין, עגבניות שרי וכל מה שמתחשק. מזליפים שמן זית מעל ומכניסים לתנור שחומם מראש (בין 220 ל-250 מעלות) עד שהבצק משחים (כ-20 דקות בערך).
שבת שלום
בתיאבון!
