קצת על עצמך: “אני נחמה דוידסון, בת 52, תושבת כפר סבא, נשואה לאילן ואם לשלושה ילדים. עובדת כמזכירה בקופת חולים מאוחדת במרכז העיר מזה שמונה שנים. בנוסף, אני לומדת כתיבה יוצרת ומתכוונת להוציא ספר בשנה הקרובה. לפעמים אני משתפת בזה את הפציינטים בקופה שמחכים בתור. אם יש להם עשר דקות אני גם מקריאה להם סיפור. יש אנשים שמשמשים לי השראה ואני מקבלת השראה גם מחפצים לסיפורים שלי”.
רקע בעיר: “אנחנו גרים בכפר סבא כבר עשר שנים. הגענו מאפריקה. בעלי עבד בניגריה, גאנה ואוגנדה. משפחה של חברים העמידו כאן דירה לרשותנו וככה הגענו במקרה לעיר ונשארנו. זה הדבר הכי טוב שקרה לי. אני כל כך שמחה שהגעתי לכאן. יש משהו טוב בעיר הזאת. יש כאן אנשים מדהימים ואיכותיים והאנרגיות חיוביות. החינוך נהדר, נהגים עוצרים במעברי החצייה, יש המון גינון, יש לי שני כלבים וחתול שהבאנו מאפריקה שאפילו הם נהנים מהעיר. אני מאוהבת בעיר הזאת. במקור אני ירושלמית ולא הייתי חוזרת היום לשום מקום אחר. בטח לא לירושלים”.
מאיפה הגיעה האהבה למטבח: “מאבא שלי. הוא צרפתי ואמא שלי דנית. אבא שלי אהב מאוד לבשל ולנסות דברים חדשים. אמא שלי אף פעם לא בישלה. אבא היה מכין את הבישולים לשבת ולכל השבוע. הוא היה הולך לסופר ורואה מישהי שקונה ירק שהוא לא מכיר ומיד היה ניגש אליה ומתעניין איך היא מבשלת אותו. אני הייתי הסו שף שלו תקופה. חרשנו על המטבח. מכיוון שגדלתי בבית חרדי עם שמונה ילדים, ההורים היו מאוד מצומצמים. עם המעט והזול שהיה עשו הרבה. אבא ניסה להוציא את המקסימום. אחרי שהתחתנתי, דווקא מחמותי העיראקית למדתי לבשל בכמויות ובמגוון רחב. זה היה סוג של מעבר שהייתי צריכה לעכל מכיוון שזה היה שונה מאוד מהבית שבאתי ממנו. בעיקר בגלל הבשר, שלא ראינו הרבה ממנו בירושלים”.
שף או קונדיטור אהוב: “אני אוהבת את ההשתפכויות של אייל שני. את המטאפורות שלו. כמי שכותבת אני מתענגת על ההתפייטות שלו שהיא בעייני סוג של שירה”.
מנה אהובה: “הקבב העסיסי של חמותי. מרגישים שהיא שמה בפנים את הלב והנשמה”.
בישול או אפיה: “בישול. כי אני לא אוהבת למדוד כמויות. אפייה דורשת דיוק ואני מנצלת שאריות. קודם מסתכלת מה יש ואילו חומרים אני צריכה לסיים”.
תבלין אהוב: “פילדלפיה (תערובת תבלינים המשלבת חרדל, רוזמרין, פפריקה ותבלינים נוספים, א”א). הוא משתלב טוב עם המון מאכלים”.
מה בתפריט של יום שישי: “המון סלטים: שלוש וריאציות של סלטי חצילים, גזר, כרוב, סלק ועוד. לאחר מכן מגישים מרק ואז דג, בדרך כלל סלומון בתנור עם תוספות. ולמי שיש עוד מקום יקבל מנה בשרית עם תוספות, צלי בקר או משהו דומה. הקינוחים זה כבר התחום של אילן”.
מה המנה הראשונה שהכנת: “ניסיתי להכין מרק תירס בסגנון של אהרוני ויצא מעולה. אבל נחמד גם לספר שאני בישלתי את האוכל בחתונה שלי. אני הכלה היחידה שהגיעה לחתונה של עצמה אפופת ניחוחות שום ובצל. זה היה בשנת 2001 בהוואי. התחתנו בספונטניות, שבועיים אחרי שהכרנו, וכשהבנתי שאין מאיפה להזמין מעכשיו לעכשיו אז הכנתי בעצמי. התחתנו בגינה של יהודי שגר שם והרב היה רב חב”דניק. כל הלילה לפני חתונה בישלתי, עד שעה לפני החופה, לאיזה 50 יהודים מהוואי שהגיעו לשמח חתן וכלה שבאו במיוחד מישראל כדי להתחתן. בסוף גם פיניתי את הכלים אחרי החתונה”.
מה המומחיות שלך: “פטריות ממולאות בעצמן עם בצל, אגוזים וירק. יש משהו בפטריות שאני נורא אוהבת”.
מה לא תסכימי לבשל או לאכול? “לא כשר”.
מתכון לשבת: פטריות ממולאות
פטריות ממולאות. צילום פרטי
המצרכים (עד עשרה אנשים):
2 סלסלות של פטריות שמפיניון
צרור פטרוזיליה קצוץ
חופן אגוזים קצוצים גס עם סכין
חופן שקדים קצוצים גס עם סכין
בצל בינוני חתוך לקוביות
פלפל ומלח לפי הטעם
המצרכים לרוטב:
חצי כוס יין אדום
רבע כוס סירופ רימונים
3 כפות סויה
חצי כף קורנפלור
אופן ההכנה:
מקלפים את הפטריות מקליפתן הדקה. מורידים בסכין את הרגליים וקוצצים אותן. במחבת מטגנים את קוביות הבצל עד להזהבה, מוסיפים את רגלי הפטריות הקצוצות ואת הפטרוזיליה הקצוצה ואת האגוזים והשקדים. מטבלים בפלפל ובמלח, ואפשר להוסיף מעט סויה לתערובת. מכבים את האש ונותנים לתערובת להתקרר. בהמשך, הופכים את הפטריות על הצד הקמור שלהן על גבי תבנית פיירקס וממלאים אותן בתערובת. בקערה מערבבים יחד את היין, את סירופ הרימונים ואת הסויה ואת הקורנפלור ויוצקים על הפטריות. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לחצי שעה.
בתאבון, שבת שלום
