בלילה שבין ראשון לשני בשבוע שעבר, נחתה בישראל, עייפה אך מרוצה, חבורה מיוחדת במינה: ארבע נשים ושני ילדים, שחזרו משבעה ימי הפלגה בדרום צרפת, שם התקיים משט ״מפרשי התקווה 2017״, המפגן הימי הגדול ביותר בעולם עבור ילדים חולי סרטן ולוקמיה.
על אחת מבין עשרות היאכטות שהשתתפו במפגן השיט הגדול, שנציגות ישראלית משתתפת בו לראשונה, היו ליה בת תשע וחצי ורותם בן 12 וחצי, חולי סרטן שמחלתם נמצאת בשלבי נסיגה. ליוו אותן ארבע נשים מהרצליה: מירית הרצפלד, ענת עליזי, מיכל בנין וסמדר אילן, ארבע חברות הפעילות בארגון מעגל נשים ישראל 911 הרצליה.
ארוחת בוקר על היאכטה
פעילות ״מפרשי התקווה״, החלה בשנת 2001 ומאורגנת בחסות עמותת שולחן עגול צרפת. מדובר במשט שנערך לטובת ילדים בגילאים שמונה עד 14, מכל קצוות העולם, שחלו במחלת הסרטן וחוו טיפולי כימותרפיה או השתלות מח עצם. השנה נערך המפגן בחופי דרום צרפת, ולקחו בו חלק 75 מפרשיות, כל אחת באורך 42 רגל, ועליהם עשרות ילדים מרחבי העולם. במהלך ההפלגה למדו הילדים מהצוותים במפרשיות על טכניקות שיט ובגלל מצבם הרפואי השיט הוגבל לארבע שעות וחצי מדי יום. בשאר הזמן, הילדים נהנו משהיה בפארקי שעשועים, מגרשי גולף ואין ספור חוויות אחרות. את שני הילדים ליוו כאמור ארבע הנשים מהרצליה, במסעם הראשון בחו”ל ללא הוריהם, ולהרפתקה חובקת עולם. בקרוב ייערך מפגש משותף עם ההורים והילדים. עמותת שולחן עגול צרפת מימנה חלק ניכר מהפעילות, את שאר הסכום גייס ארגון מעגל הנשים בהרצליה מתרומות של הבנק הלאומי והבנק הבינלאומי ומאנשים פרטיים. הפלגת המשלחת מישראל נקראה על שם מיכל בן רעי, יו"ר ארגון מעגל הנשים אבן יהודה, שנפטרה ממחלת הסרטן יומיים לאחר שילדה תינוקת.
רותם וליה במרינה
“הילדים מדהימים. המפגש עם 150 ילדים מכל רחבי העולם כשכולם כמוהם, חיזק אותם מאוד וניתן היה לראות איך מדי יום הם נפתחים יותר ויותר ומנהלים גם ביניהם שיחות בוגרות ומרתקות”, מספרת הרצפלד, יועצת עסקית, נשואה ואם לשני בנים, שמוצאת את הזמן לתרום לקהילה בכל דרך אפשרית. היא חברת הנהלת שדולת הנשים בישראל כבר קדנציה שנייה, חברת מועצת נשים עירונית, ופעילה ב־IWC (international womens club) ובפורום IL. הרצפלד: “כשענת סיפרה לי שהן הוזמנו, לראשונה, למשט בדרום צרפת ואף הצליחו לגייס כסף למטרה הזו, הופתעתי לשמוע שהן מתקשות למצוא ילדים שעונים על הקריטריונים. גם כאשר נמצאו ילדים, התברר שהיו הורים שחששו לשלוח אותם לחו”ל או שהילדים עצמם לא רצו להצטרף ללא ההורים והחל מירוץ נגד הזמן. פניתי לעמותת ‘הילדים שלנו’ במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקוה, ובעזרתם, ובמאמץ רב, הצלחנו למצוא ילדים מתאימים, שהוריהם היו פתוחים לרעיון לשלוח את ילדיהם הצעירים להפלגה. הילדים לא הכירו לפני המשט זה את זה, אך שמחו להצטרף, ואכן הפתיחות השתלמה והילדים הרוויחו ובענק. וכמובן שגם אנחנו, שזכינו להיות שותפות למשט-מסע עם הילדים המקסימים רותם וליה. הילדים התרגשו עוד משלב הטיסה, וזכו ליחס מיוחד מצוות המטוס. אל על אף סייעה במימוש הטיסה ובשלב כלשהו, נקראו הילדים לתא הטייס”.
ספרי על המפגן העולמי הזה.
“מדובר במשט שמתקיים מדי שנתיים, כל פעם במקום אחר, כשעל היאכטות מפליגים ילדים חולי סרטן מרחבי העולם. איתנו במשט היו ילדים ממרוקו, הקריביים, מאוריציוס, צרפת כמובן ועוד. היו איתנו ילדים שזו הפעם הראשונה בחייהם שבה הם נכנסים לים, היה ילד שנתנו לו לרוץ בפעם ראשונה בחייו לאחר שהיה מאושפז במשך שנים. היו ילדים חולים רבים שמגיעים ממשפחות מעוטות יכולת, והם כולם מדהימים. בוגרים הרבה יותר מכל אחד מאיתנו. בטיול המיוחד הזה ליה ורותם נהנו מחברתם של ילדים דומים להם מכל העולם, שחוו ועברו בדיוק את מה שהם עברו, ולכן הם יכולים להזדהות ולהתחבר אחד עם השני. מטרת השבוע הייתה להשכיח מהם את החוויות הקשות שהם נאלצו לעבור בגיל כל כך צעיר, ופשוט לחזור להיות ילדים שמחים ונטולי דאגות”.
רותם
מה היה סדר היום שלכם?
“במהלך היום הפלגנו מנמל לנמל לאורך החוף הדרומי של צרפת. ביקרנו בקאן, במונטה קרלו, סן טרופה וסן רפאל, ובכל ערב התקיימה תכנית מיוחדת עבור הילדים והמבוגרים. היו ערבי שירה, ערבי בידור, לינה בבתי מלון בלילות שבהם לא ישנו במפרשית, ועוד. הפעילויות היו מקסימות, והתמקדו בתרבויות שונות מן העולם, היה ערב בסגנון אפריקאי, בסגנון דרום אמריקה, אסיה, ערב נסיכים ונסיכות, וערב גאלה מסע מסביב לעולם”.
איך הילדים תקשרו עם הילדים האחרים? הם הרי קטנים מדי מכדי לדעת אנגלית.
“מסתבר שלא תמיד השפה היא הגורם המקשר. ערב אחד הגענו ושוכנו במלון פאר יוקרתי בקאן. מלון באמת מיוחד במינו. אחד המלווים חילק לילדים דפי נייר קשיחים שבעזרתם הם יצרו כל מיני צורות. רותם, שהוא ילד מוכשר וחכם במיוחד, הצליח ליצור מטוס שריחף לו באוויר. הילדים האחרים ראו, התלהבו, ופתאום שמנו לב להתגודדות סביב השולחן של רותם, שפתח שם ‘מפעל’ קטן לייצור מטוסי נייר. ראינו איך הילדים מכל קצוות העולם, שלכל אחד מהם שפה משלו, מתקשרים ומבינים אחד את השני. זה היה בהחלט מחזה מרגש”.
ואיך רותם וליה הסתדרו ביניהם, יחד בסירה אחת?
“הופתענו והתרגשנו מהקשר שהתפתח ביניהם. בן ובת, הפרשי גילאים ובכל זאת, מצאנו אותם משוחחים בפתיחות רבה על המחלה, על עצמם ועל משפחותיהם וחבריהם. ליה, ילדה יפהפייה ונבונה היא הקטנה מבין שניהם וכנראה בשל כך רותם הרגיש צורך להגן עליה ולדאוג לה. הגענו לצרפת יום אחד לפני תחילת המשט, כי היינו תלויים בטיסה של אל על שלא טסה בשבת. לנו את הלילה הראשון במלון במרכז העיר ניס, שם נחתנו, ולמחרת הגענו למשט. התקבלנו למפרשית על ידי הסקיפר, שליווה אותנו לאורך המשט, עורך דין במקצועו שגם התנדב לעניין, ויצאנו להפלגה. זו מפרשית עם שלושה חדרים קטנים, סלון ומטבח. ביום הראשון, כשעדיין היינו במרכז העיר, הסתובבנו ויצאנו איתם לסעוד את נפשנו, אחרי שתי טיסות ומונית. לאחר מכן טיילנו במרינה המקסימה, אכלנו גלידה ולמחרת הלכנו איתם לשוק המקומי וקנינו להם קצת מתנות. פתאום רותם ניגש אלי ואמר שהוא רוצה לקנות לליה מתנה כמו שקנינו לו, והתעקש שזה יהיה מכספו. שמנו לב שהם דואגים אחד לשני ושומרים אחד על השני וזה היה מקסים לראות את הכימיה ביניהם”.
היאכטה מבפנים
וההפלגה עצמה?
“זו הייתה חוויה נפלאה. הצטיידנו בכדורים וצמידים נגד בחילות, אבל לא היה בהם צורך. את הארוחות הכנו בעצמנו והילדים כמובן עזרו בשמחה. רותם אף עזר לסקיפר, שזו בשבילו חוויה בפני עצמה. בין לבין העגינות בנמלים, הילדים קפצו להשתכשך במים ובמפרשית ערכנו פעילויות כיפיות כל הזמן”.
במהלך השיט, כותבת הרצפלד להילית גלעד, מנכ”לית עמותת “הילדים שלנו”: “הבוקר הכנו לנו ארוחת בוקר איכותית מהמצרכים שקיבלנו ונוספים שקנינו, והיה יאמי. שוב ארוחת צהריים שהכנו. שטנו כארבע שעות, רותם עזר בשיט, ליה ורותם עושים עבודות יצירה, הבאנו איתנו גם טושים, דבק, נצנצים ועוד. עוד מעט נעגון ואז ליה ורותם יצטרפו לשאר הילדים ותהיינה להם הפעלות. הנאה מרובה לכולנו, מסתדרים מצויין”.
ממה הילדים הכי נהנו?
“אני חושבת שהם נהנו מכל רגע. אם זה מהמפגש עם הילדים האחרים, מהנופים, מהשיט, מההפעלות והאטרקציות. בסך הכל, כל הטיול הזה היה עבורם ואורגן כך שהם ייהנו מכל הפעילויות. חוויה אחת שזכור לי שהם חזרו ממנה נלהבים במיוחד הייתה נסיעה ברכבי אספנות עתיקים”.
לא חששתן ממצבם הבריאותי והאחריות העצומה?
“ראשית, ליווה את המשט צוות רפואי מוסמך שהיה באחת המפרשיות. הצוות הרפואי הצטייד במסמכים הרפואיים של כל הילדים שהיו במשט, כך שמהבחינה הזו היינו רגועות. אבל באמת קשה להתעלם מהאחריות הרבה. בכל זאת מדובר בילדים וצריך להשגיח ללא הפסקה. אין ספק שההחלטה לצרף להפלגה לפחות ארבע נשים היא נבונה”.
ואיך הייתה הפרידה מהילדים, עם הנחיתה בארץ השבוע?
“מאוד מרגשת. נקשרנו אליהם, התרגשנו איתם, שמחנו איתם ואנחנו מאמינות שזה יהיה קשר שישפיע גם עלינו. אני לפחות הרגשתי העצמה ואושר מהטיול הזה ומשני הילדים המקסימים האלו, שחוו דברים לא קלים בגיל כל כך צעיר. רותם חוגג בקרוב בר מצווה ולפני שנפרדנו הוא אמר ‘נתראה בקרוב בבר מצווה שלי, ברור שכולכן מוזמנות’”.
את מאמינה שגם במפגן הבא ישראל תשתתף?
“אין לי ספק בכלל שלאור ההצלחה וההנאה של רותם וליה, יהיו ילדים נוספים שישמחו להשתתף ויהיו תורמים שיבינו כעת את החשיבות בנתינה למען אותם ילדים. רק לראות אותם נהנים במשך שבוע שלם עם ילדים מכל העולם, כל כך מאושרים, מחויכים ונרגשים, זה שווה הכל”.
קצת על ארגון מעגל נשים ישראל
ארגון מעגל נשים ישראל הוא חלק מארגון התנדבותי בינלאומי א-פוליטי של נשים צעירות בכל העולם שמטרותיו לעודד הבנה ואחווה בין נשים מתרבויות ורקע שונים ולהגביר את מעורבותן ותרומתן בפעילות ציבורית למען הקהילה. הארגון הוקם באנגליה בשנת 1959, ומשם הופץ ברחבי העולם וכיום חברות בארגון כ־20 אלף נשים מ־40 מדינות. חברות הארגון מקיימות שיתופי פעולה וקשרים חברתיים חוצי יבשות, ללא הבדלי דת, צבע, לאום או מעמד.
בישראל הוקם המעגל הראשון לפני 11 שנה וכיום פועלים בארץ 18 מעגלים בהם חברות כ־300 נשים. עמותת מעגל נשים 9 ועמותת מעגל נשים 11 הוקמו בשנת 2001. השנה, התאחדו שני המעגלים והם פועלים תחת השם עמותת מעגל נשים 911. “כמי ששפר עליהן גורלן, חובה לעצמנו להושיט יד ולסייע לנזקקים, שלמרבה הצער המעגל שלהם הולך ומתרחב. אנו רואות לעצמנו זכות לשמש כשגרירות הרצון הטוב של כל מי שתורם ומסייע לנו וכמי שנמנה על החלק היפה בעמנו של האנשים הטובים שנוטלים חלק בהתנדבות בסיוע לחלשים ונזקקים”, אומרת יו”ר העמותה, ורד ברנוביץ גרדוס.
