אפרת כהן ז"ל והצפריה על שמה בפארק רעננה, צילום באדיבות המשפחה
אפרת כהן ז"ל והצפריה על שמה בפארק רעננה, צילום באדיבות המשפחה

"המשפחה שלנו התרסקה. זה לא נכון שהחיים נמשכים, הם מפסיקים ומתחילים מחדש, אחרת"

12 שנים חלפו מאז אסון הכרמל הנורא בו נהרגה אפרת כהן מרעננה. הוריה הקימו לזכרה בפארק רעננה את פינת הצפריה שעברה באחרונה מתיחת פנים ומבקשים מהציבור לבוא לבקר בה. "השאלה האם סבלה לפני שמצאה את מותה לא מרפה", אומרת אחותה מירב.

פורסם בתאריך: 6.1.23 08:24

"זה לא נכון שהחיים נמשכים, הם מפסיקים ומתחילים מחדש אחרת", אומרת מירב אופיר, אחותה של אפרת כהן ז"ל מרעננה, שמצאה את מותה באסון הכרמל המזעזע שאירע לפני 12 שנים, בדצמבר 2012, ובו נהרגו 44 אנשים.

אפרת הותירה אחריה את הוריה, שמואל ונעמי, ושלושה אחים גדולים ממנה: מירב, עירית ותמיר. היא הייתה בת 35 ומצאה את מותה באוטובוס הצוערים שעשו את דרכם אל לב התופת להעניק סיוע ולהציל חיים של אחרים. באותה תקופה שימשה אפרת כקצינת החינוך בכלא הנשים "נווה תרצה". אפרת עמדה להתחתן עם בחיר ליבה אמנון. טבעות הנישואין נמצאו בביתה לאחר מותה.

אפרת כהן ז"ל, צילום באדיבות המשפחה

אפרת כהן ז"ל, צילום באדיבות המשפחה

אפרת כהן ז"ל עם הוריה שמואל ונעמי צילום באדיבות המשפחה

אפרת כהן ז"ל עם הוריה שמואל ונעמי צילום באדיבות המשפחה

אפרת למדה בבית הספר היסודי מגד ברעננה ולאחר מכן בחטיבת הבינים השרון ואת לימודיה סיימה בתיכון אוסטרובסקי. בצבא שירתה בחיל האוויר בתפקיד בת צב"ה (ציוד, בטיחות והצלה) וסיימה כחיילת מצטיינת. לאחר שחרורה עבדה כמדריכה במצפה ים – מוסד מיוחד לנוער, התנדבה במחלקה השיקומית בכלא השרון ותפקדה גם כמדריכה חברתית בקיבוץ רמת הכובש וניהלה את בית הילדים. בהמשך למדה תואר ראשון לאומנויות ותואר שני בפסיכודרמה.

בני משפחתה של אפרת מציינים כי נלחמה כלביאה להתקבל לשב"ס (שירות בתי הסוהר), כיוון שהאמינה ששם נמצאים האנשים הזקוקים ביותר לעזרה. עבודתה כקצינת חינוך בכלא נווה תרצה היוותה פרק חשוב בחייה וכל יום בשבילה היה חוויה של התרגשות ולמידה. כאוהבת בעלי חיים, לאפרת היה חלק משמעותי בפיתוח פינת החי בבית הסוהר, הקרויה על שמה.

הצפריה על שמה של אפרת כהן ז"ל בפארק רעננה, צילום באדיבות המשפחה

הצפריה על שמה של אפרת כהן ז"ל בפארק רעננה, צילום באדיבות המשפחה

מירב מספרת על אהבתה של אפרת לבעלי החיים: "בשנים האחרונות לחייה עבדה אפרת בבית הסוהר לנשים "נווה תרצה" כקצינת חינוך. היא הייתה חלק חשוב ומשמעותי בפיתוח פינת החי בכלא ועודדה את האסירות לטפל בחיות וכך לקבל מהן חזרה אהבה ללא תנאי, כמו שחיות יודעות. הפרויקט היה הצלחה גדולה והביא לשיפור משמעותי במצבן של אסירות רבות. בחרנו להקים לזכר אפרת את ה"צפריה", פינת ציפורים ועופות בפארק רעננה, בגלל אהבתה הרבה של אפרת לחיות ודרכה המיוחדת לשלב אותן בחיי בני האדם וליצור אינטראקציה ייחודית בה האדם עוזר לחיה והחיה לאדם". בנובמבר 2011, שנה לאחר מותה, נערך טקס במקום במעמד נחום חופרי, ראש העירייה לשעבר ורב גונדר לשעבר אהרון פרנקו. לאחרונה עברה הצפרייה מתיחת פנים.

אפרת כהן ז"ל עם אחיותיה ואחיה מימין תמיר, מירב, אפרת ז"ל, עירית צילום באדיבות המשפחה

אפרת כהן ז"ל עם אחיותיה ואחיה מימין תמיר, מירב, אפרת ז"ל, עירית צילום באדיבות המשפחה

"אפרת הייתה ותמיד תהיה אחותי הקטנה, גדולה", אמרה השבוע מירב. "כך ראיתי אותה. קטנה ממני בעשר שנים אך גדולה מהחיים. חברה בנפש שתמיד הייתה שם בשבילי עם הרבה הקשבה, הבנה ועצה טובה, מלווה תמיד באמפתיה ושמחת חיים שצברה במשך החיים. אפרת הצליחה בנחישות, אומץ והתמדה להשיג כל יעד אליו שאפה. ממנה למדתי כי לכל אחד ואחת מאיתנו יש יכולת להתפתח, לצמוח ולהשתפר, להציב מטרות ולהתחיל במסע להגשמת החלומות כנאמר 'אם אין אני לי, מי לי'".

 

 

 

מירב מספרת כיצד האסון הנוראי השפיע על המשפחה שאיבדה את היקר לה מכל: "עברנו ימים רבים ארוכים, עצובים, ימים רבים של בכי, כאב, זיכרונות משפחה שחלפו ולא יחזרו. שאלות ללא תשובות ותשובות שלא נעים לשמוע. לאחר מותה של אפרת המשפחה שלנו התרסקה לרסיסים. זה לא נכון שהחיים נמשכים, הם מפסיקים ומתחילים מחדש, אחרת. המשפחה שלך עדיין שלך, אבל היא אחרת, ההורים שלך אחרים, השבתות, החגים, ארוחות משפחתיות, הכל אחר. נכון, המשכנו בחיינו. הילדים שלנו התחתנו, נולדו להורים נכדים ואפילו שלושה נינים, אבל הכל בצל המוות של אפרת וההתעסקות בשאלה מה היה אם היום הייתה חיה, איך היו נראים חיינו וחייה. השאלה האם סבלה לפני שמצאה את מותה לא מרפה. כמובן שתמכנו האחד בשני. המזל שלהורי יש האחד את השני. החברים וההליכה לקאנטרי ברעננה חיזקו אותם נפשית ופיזית".

האב שמואל נזכר בבתו האהובה: "אפרת מלווה אותנו בכל רגע בחיינו ולעולם לא נשכח אותה. קראתי לה בולדוזר כי היא ידעה להשיג כל מה שהיא רצתה בזכות עצמה, גם אם היו אלו דברים שאנחנו התנגדנו להם. ככה אנחנו זוכרים ונזכור אותה".

שמואל, עולות לך מחשבות מה היה אם אפרת הייתה בחיים היום?
"אנחנו כל הזמן חושבים על זה. אין לי ספק שאם היא הייתה בחיים היא הייתה יכולה להיות מפקדת כלא. כל הזמן אנחנו בתחושות האלו ומשתדלים להמשיך לחיות את החיים שלנו. היא תמיד איתנו ואנו מלווים אותה בדרכה האחרונה ולא שוכחים את הזמנים ההם".

שמואל מבקש להודות לאנשי העירייה שעזרו לטפח את הצפריה לזכרה של אפרת ז"ל בפארק רעננה: "בשבוע הקרוב ניפגש במקום עם ראש העירייה שמאוד מתעניין בזכרה של אפרת ובפינת ההנצחה. אני רוצה להודות לכל מי שעוזר לטפח את המקום, מנהל הפארק, מנהל פינת החי ושאר עובדי העירייה. אנו משתדלים כל פעם לחדש את הפינה כי זה דבר שמאוד חשוב לנו בשביל ההנצחה של אפרת ונשמח שיבואו כמה שיותר אנשים לראות ולהתרשם".


הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו


 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר