מימין: סיגל קוצ'מן, אורלי פרומן וצביקה צרפתי. צילומים עזרא לוי, רמי זרינגר, אריה אברמזון
מימין: סיגל קוצ'מן, אורלי פרומן וצביקה צרפתי. צילומים עזרא לוי, רמי זרינגר, אריה אברמזון

הבוקר: ועידת החינוך הגדולה של כפר סבא. בואו להיות חלק מהעתיד

ועידת החינוך של צומת השרון ורשת שוקן בכפר סבא תתקיים היום, החל מ-9:00, במתחם אושילנד, בהשתתפות בכירי מערכת החינוך בעיר, הורים, תלמידים, נציגי הסתדרות המורים וארגון המורים, ואנשים נוספים. הכניסה חופשית

פורסם בתאריך: 18.8.18 19:47

לראשונה תתקיים בכפר סבא תתקיים היום (יום שני, 20.8, החל מ-9:00, מתחם אושילנד) ועידת החינוך הגדולה של עיתון צומת השרון ורשת שוקן. זאת במסגרת חודש החינוך של כפר סבא, וכחלק מוועידת החינוך של ערי ישראל שתתקיים ב-11 ערים ברחבי הארץ. מטרת הוועידה היא להעלות על סדר היום את החינוך בעיר, על מורכבותו, הישגיו והאתגרים הגדולים איתם מתמודדים הצוותים החינוכיים, התלמידים וההורים.

ועידת החינוך של כפר סבא: יום שני הקרוב, 20.8, מתחם גלובוס מקס שבמתחם אושילנד

לפרטים נוספים ולהרשמה הקליקו כאן

את הכנס תנחה מרב בטיטו ויפתח אותו ראש העירייה, צביקה צרפתי. לאחר מכן יישאו דברים מפקחת כוללת על בתי ספר על יסודיים במשרד החינוך עירית בן מנחם, יו”ר סניף השרון בהסתדרות המורים ענת רז ומזכיר סניף כפר סבא והסביבה בארגון המורים סרוך בן יגאל. בהמשך יתקיים ראיון מיוחד של כתב צומת השרון בכפר סבא אריה אברמזון עם מנהלת אגף החינוך בעיריית כפר סבא אורלי פרומן ושני פאנלים בהשתתפות אנשי חינוך, הורים ותלמידים; האחד עוסק במעורבות ההורים בנעשה בבתי הספר והשני בשאלת האינטגרציה בכפר סבא.

"החינוך נמצא בראש סולם העדיפויות שלנו ויהיה כזה גם בשנים הקרובות", אמר צרפתי, "ארגז הכלים איתו יוצאים תלמידי בתי הספר בכפר סבא הוא מצויין ונעשה הכל כדי לשמר את הרמה המעולה של החינוך בעיר ואף לקדמה לעבר שיאים חדשים. הצוותים החינוכיים בעיר עושים עבדות קודש בליווי הילדים שלנו לאורך השנים החל מגילאי הגן ועד החטיבה העליונה, מצוינות יחד עם ערכים עומדים בבסיס החינוך הכפר סבאי וכך זה גם ימשיך במהלך השנים הקרובות".

אורלי פרומן. צילום: עזרא לוי

אורלי פרומן. צילום: עזרא לוי

את החלק המקצועי של הוועידה תפתח כאמור מנהלת אגף החינוך בעירייה אורלי פרומן, בשיחה עם העיתונאי אריה אברמזון. לאחר מכן יתקיים הפאנל שידון במעורבות ההורים במערכת החינוך בעיר, ביתרונות ובחסרונות ובשאלה האם מדובר במעורבות או בהתערבות. הפאנל ידון גם בשיתופי פעולה, במאבקים אשר הובילו הוועדים ועוד, וייקחו בו חלק מנהלת בית הספר אוסישקין טלי שוורצשטיין בסר, המחנכת, המורה ומנחת פרויקט רובוטיקה בחטיבת אלון יעל סולומון, יו”ר ועד ההורים בבית הספר ברנר יקי צ’שלר ויו”ר ועד ההורים בבית הספר דבורה עומר שי פלבר.

שוורצשטיין-בסר מגיעה מדי יום לכפר סבא במשך ארבע השנים האחרונות. שנה אחת ניהלה את בית הספר בן גוריון ובשלוש האחרונות מנהלת את בית הספר אוסישקין. את שאלת מעורבות ההורים היא מחלקת לשלוש שאלות: למה צריכה להיות מעורבות הורים, מה כולל השיח ואיך הוא מתבצע. “הילד נע ביום יום שלו בקצוות האלה בין הבית לבין הספר, ומה שקורה פה משפיע שם ולהפך”, היא אומרת, “אם ניצור שיח משתף ונכון אז המטרה אז נשיג את המטרה המשותפת שלנו והיא רווחת והשכלת הילדים”.

טלי שוורצשטיין—בסר

טלי שוורצשטיין—בסר

הכל נשמע טוב ויפה, אבל מה קורה כשאם יושבת מולך, בוכה וחושבת שהמערכת עושה עוול לבן שלה?

“אז קודם כל אני מתמודדת על פי כל מקרה לגופו. לפני הכל צריך לשאול הרבה מאוד שאלות. כשאמא באה ואומרת שלילד שלה נעשה עוול, אנחנו מתחילים לבדוק את העניין. מה העוול ומהם הגורמים שהביאו לכך. כל הגורמים בבית הספר בודקים את לזה לעומק. בסוף נשתף את האם בתוכנית כוללת שתרד לשורש העניין”.

נשמע מאוד פשוט, אבל במציאות זה לא תמיד כך.

“הבעיות מתחילות כאשר הורים מגיעים לבית הספר קודם כל בהתקפה, כשהשיח הוא בריוני ומבתצע שיפוט על סמך שמועות או על סמך תחושות, ולא על פי בדיקה לעומק של מה שקרה. ההורה מראש צריך לעבור את שלב התוקפנות ולמצוא את השיח הנכון”.

זה קרה לך?

“קרה לי שהורה היה אגרסיבי ואמרתי לו שאני לא יכולה לנהל שיח כזה. אנחנו נדבר על זה, אבל לא ככה. הדרך לפתור את הבעיה היא שאני מקשיבה כשאתה מדבר ואז אתה מקשיב כשאני מדברת ובסוף נגיע לפתרון”.

פתרון שאת זו שמקבלת.

“זו שאלה דיכוטומית. או הוא או אני. פתרונות נכונים יכולים להתגבש רק על ידי שותפות של כל הגורמים שסובבים סביב הילד”.

אולי עדיף שלא יהיה ועד הורים בכלל?

“בלי ועד הורים, אני לא מאמינה שאנחנו נצליח. אנחנו זקוקים להם במעורבות פעילה בכל מה שקשור לחינוך הילדים קודם כל אצלם בבית. שגוי לחשוב שבית הספר לבד יכול לחנך את הילד. ההורים צריכים להציב גבולות גם לגבי תקשורת ואינטרנט למשל. אין בעיה עם מעורבות הורים, ואצלי בבית הספר יש הרבה מאוד הורים נהדרים. העניין הוא שצריכים להיות גבולות. הרי מהו השטח שבו המחנך והצוות הבית ספרי עובדים בו? זה השטח הפדגוגי ולכן צריך לכבד את המקום שלהם כאנשי מקצוע שיודעים מה שהם עושים ומובילים את התלמידים למקום נכון”.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

הפאנל השני בכנס יעסוק בשאלה שמעסיקה את מערכת החינוך בעיר מזה מספר חודשים, מאז חשפה מנהלת אגף החינוך אורלי פרומן את התוכנית האסטרטגית לחינוך. לפי התוכנית, שמחלקת את כפר סבא לשלושה אזורים, תבוטל מעשית האינטגרציה המפורסמת שעומדת בבסיס התפיסה החינוכית של העיר מאז שנות ה-80.

בפאנל הזה יקחו חלק פרומן עצמה, מנהלת תיכון כצנלסון לשעבר דרורית נדר ליליאן, יו”ר ועד הורי הגנים ותושב השכונה הירוקה ערן ורנר המתנגד לאינטגרציה ויו”ר הנהגת ההורים העירונית סיגל קוצ’מן התומכת בה.

ערן ורנר

ערן ורנר

“הדיון הפך להיות דיון על שוויון ולא על האינטגרציה לשמה”, אומר ורנר, “הרי ברור שאם ניתן היה להנחית מהחלל חמש חטיבות ביניים חדשות אז הפתרון הנכון היה לפזר אותן ברחבי העיר ולמצוא דרכים אחרות לפזר את התלמידים, על פי מיקום גיאוגרפי או ייחודיות בתי הספר. בעיניי, מה שהתאים בשנות ה-80 כבר לא מתאים היום. אפשר להגיע לאותה מטרה של הטרוגניות גם בדרכים אחרות ולא צריך לערבב את כל העיר לשם כך. כפר סבא הייתה אחת הערים היחידות שכל העיר למדה בקרית חינוך על יסודי אחת ברחוב גלר. היום לדבר הזה יש מחיר גבוה מאוד, בעיקר משום שלוקח לילדים 40 דקות להגיע לבית הספר. זה דורש גם מערך לוגיסטי של הסעות, יוצר פקקים וגובה מחיר כלכלי של יותר מעשרה מיליון שקל בשנה להסעות. המחיר הוא גם על מה מוותרים. ערכים שאולי לא היו קיימים בשנות ה-80 כמו קיימות, הליכה ברגל לבית ספר, חשיבות של אופניים לא חשמליות”.

הביקורת על המתנגדים לאינטגרציה היא שרובם תושבי הירוקה שרוצים חטיבה בשכונה.

“המשמעות של האינטגרציה היא שגם אם יש לי חטיבה מתחת לבית ייתכן וישבצו אותי בקצה השני של העיר. זו שטות לקחת את כל העיר ולערבב אותה ולא להתייחס. ישנה התרפקות על העבר מצד ותיקי העיר שמתענגים על הזיכרון שלהם על התועלת החברתית שהאינטגרציה הביאה עמה. כולם גדלו על הפרה הקדושה שנקראת אינטגרציה, אבל הם לא מבינים את המחיר היקר שלה. אני הלכתי עשר דקות ברגל לחטיבת הבינים כדי להיות עם החברים שלי כי עברתי דירה. היום זה לוקח שעה ואין בזה צורך, המחיר יקר מדי”.

ועדיין, ייתכן שעשר שנים אחרי ביטול האינטגרציה יחזרו המעמדות ושוויון ההזדמנויות יעלם. זו עלולה להיות בכייה לדורות.

“הבכייה לדורות תהיה אם חטיבות הביניים במרכז העיר, שהוקמו לפני עשרות שנים, לא ידביקו את הפער אל מול חטיבות הביניים החדשות. נראה לי שזה כישלון של הנהגת העיר במשך עשרות שנים, שיש תלמידים שלא מקבלים תנאים ראויים לעומת אלו שלומדים במבנים חדשים יותר. לכל התלמידים בעיר מגיע ללמוד במוסדות ראויים באותה המידה. בנוסף בינינו, בכל בניין בשכונה הירוקה תמצא היום איש היי טק, חשמלאי וסוחר בשוק. מה זה מעמדות. אם היית מחלק את העיר לשניים ולא לשלושה לא היה דיון בכלל. זו טעות סמנטית. בחלוקה לשלוש יש תחושה של מזרח מול מערב והחשש להסללה של שכונת מסוימת לבתי ספר פחות טובים. אני חוזר ואומר, לא חייבים לערבב את כל העיר כדי להגיע להטרוגניות. החלוקה יכולה להיות חכמה יותר”.

אז למה מועצת העיר לא הצביעה בעד אישור התוכנית האסטרטגית לחינוך אם הרעיון טוב כל כך?

“אני חושב שהעובדה שלא אישרו את התוכנית האסטרטגית במועד הראשון הייתה תאונת עבודה. אם היא הייתה מובאת לאישור קודם היא הייתה עוברת. אנשים פחדו אחר כך לקבל החלטות בגלל הבחירות. אני חושב שיש לנו מנהלת אגף חינוך נדירה ביכולות שלה והיא פשוט לא קיבלה את הגיבוי מנבחרי הציבור לעשות את השינויים ההכרחיים כדי להצעיד את העיר קדימה לעשור חדש”.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר