פאנל אינטגרציה בוועידת החינוך. צילום עזרא לוי
פאנל אינטגרציה בוועידת החינוך. צילום עזרא לוי

התערבות הורים וביטול האינטגרציה: סיכום הפאנלים בוועידת החינוך של כפר סבא

האם ההורים מתערבים יותר מדי במערכת החינוך, והאם הגיע הזמן לבטל את שיטת האינטגרציה במערכת החינוך העירונית?

פורסם בתאריך: 21.8.18 09:04

במסגרת ועידת החינוך של עיתון צומת השרון ורשת שוקן בכפר סבא שהתקיימה אתמול במתחם אושילנד בעיר, התקיימו גם שני פאנלים בהשתתפות הורים ואנשי חינוך. האחד עסק האחד עסק בשאלה "מעורבות או התערבות: איך משפיעה מעורבות ההורים על מערכת החינוך". השני עסק בנושא שנוי במחלוקת בכפר סבא: שיטת האינטגרציה הנהוגה במערכת החינוך העירונית. את הפאנלים הנחתה העיתונאית מרב בטיטו.

בפאנל שעסק בהשפעת מעורבות ההורים על מערכת החינוך השתתפו מנהלת בית הספר אוסישקין טלי שוורצשטיין-בסר, המחנכת, המורה ומנחת פרויקט רובוטיקה בחטיבת אלון יעל סולומון, יו"ר ועד ההורים בבית הספר ברנר יקי צ'שלר ויו"ר ועד ההורים בבית הספר דבורה עומר שי פלבר. "יש תחושה שביותר ויותר בתי ספר המורים רואים את ההורים כגורם שהם מעדיפים לראות אותו פחות מעורב", אמרה בטיטו בפתח הפאנל.

מנהלת אוסישקין טלי שוורצשטיין-בסר ענתה: "אני לא רואה את זה ככה. אני חושבת שהמחנכים ואנשי הצוות הם כולם בעצמם הורים, וכהורים הם רוצים את טובת ילדיהם. לכן כל מורה או איש צוות בהחלט מבין את המקום שממנו מגיעים ההורים ואת הרצון שלהם לדאוג לכך שלילדים יהיה הכי טוב שאפשר". שוורצשטיין-בסר אמרה כי בחברה הישראלית "יש תופעה של בריונות ואלימות, ברחוב, בכביש בבתי החולים. הגענו למקום שבו מישהו שרוצה משהו עבור עצמו ינסה להשיג זאת בצורה בריונית. וזה צריך להפסק. הבריונות היא לא רק פיזית, היא גם למשל תופעת השיימינג. המהירות שבה מחליטים שמורה לא טוב ואז, בכיכר העיר, מפיצים את הדברים. להורים יש יכולות אדירות ואיתם בתי הספר רק יכולים לפרוח. אנשי החינוך הגיעו למקוצע לא בגלל השכר הגבוה, אלא בגלל הילדים. ברגע שאנשי החינוך יראו שהשיח המכבד הוא נר לרגלי כל מי שבא איתם במגע, אז העתיד של בתי הסםר יכול להיות פשוט נפלא".

"מתי התערבו לך בצורה בוטה?", שאלה בטיטו. "היו מקרים שמורה לא מצאה חן בעיני אחת האמהות שפרסמה את זה בפוסטים בפייסבוק", אמרה שוורצשטיין-בסר, "איך המורה יכולה להגיע למחרת לבית הספר ולעשות את העבודה שלה? הזמנתי את ההורים לבית הספר. הסברתי שאפשר לדבר על הכל אבל שצריך לעשות את זה בצורה מכבדת. שלפחות יקבעו פגישה עם המורה. נורא קל ללחוץ על המקלדת".

פאנל התערבות הורים. צילום עזרא לוי

פאנל התערבות הורים. צילום עזרא לוי

יו"ר ועד ההורים בבית הספר דבורה עומר שי פלבר אמר: "המתח הזה בין ההורים לבין הנהלות וצוותי בתי הספר לא הולך להתפוגג. השאלה היא איך עושים מהמתח הזה משהו חיובי ובונה עם בית הספר, איך עושים פעילות משותפת. הנושא שהכי מדאיג את ההורים זה אקלים בית הספר. אנחנו בבית הספר, התחלנו להרגיש שסף האלימות והמתח עולה. ידענו שאלימות אפשר למנוע באמצעות פעילות חינוכית. אבל בית  הספר לא אהב את זה שיהיה 'מתוייג' כבית ספר עם בעיות אלימות. לקח לנו שמונה חודשים לשכנע את ההנהלה, והבאנו גם יועץ, ובסוף יצרנו תוכנית למניעת אלימות. ביחסים שבין ההורים לבתי הספר צריך להגיע להסכמות וצריך לדעת להתווכח, אבל כשרבים לא מגיעים לשום מקום".

המורה יעל סולומון, אמרה כי "ברגע שיהיה אמון במערכת יתפוגגו כל חששות ההורים".

יו"ר ועד ההורים בבית הספר ברנר יקי צ'שלר אמר כי "יש גם שיימינג מהצד השני. אני חושב שגם בחדר המורים יש שיח לא מכבד על הורים". הוא הוסיף: "אצלנו בבית הספר היה באמצע השנה עניין של הדתה. הורים התלוננו בגלל עמותה שהגיעה לבית הספר. התפקיד של ועד ההורים היה לשמש כפה עבור ההורים בשיח עם בית הספר. הרמנו את הכפפה. קראנו לכל ההורים לבוא לישיבה משותפת עם ההנהלה ולהציג את העמדות השונות. ישבנו כשעתיים ובסופו של דבר, בגלל שאנחנו רוצים לעבוד בשיתוף פעולה, הקמנו ועדה עם בית הספר כדי שנקבע יחד אילו עמותות חיצוניות ייכנסו לבית הספר".

פלבר הוסיף: "ראשית, הרבה פעמים להורים הכי קל להשליך את הבעיות על בית הספר. שנית, יש ערך גדול ביצירת אמון על ידי יצירת קהילה. למשל, פתחנו עם עיריית כפר סבא את בית הספר בשעות אחר הצהריים כדי שישמש כמתנ"ס. זה מייצר מבחינת ההורים עוד שיח ויוצר קהילה. יש לי הערכה גדולה למורים. לא הייתי מחליף אותם, הם במקצוע שוחק וכפוי טובה. החוכמה היא לא להגיד שצריך לפטר את המורה, אלא איך לטפל בסוגיות בתוך בית הספר. אם נדע לייצר תתי קהילות נדע להתגבר על כל המכשולים".

סולמון אמרה כי "הורים לפעמים אומרים 'אם לא אגיע למנהל אפרסם פוסט', וזה ממש חמור בעיניי", היא הוסיפה: "אני רוצה לתת דוגמה למעורבות הורים בתחום הרובוטיקה. התקציב ברובוטיקה מוגבל ולא יכולנו לקחת מדריך. פתחתי את זה בפני ההורים, ביקשנו שהורים מהתחום ינחו את התלמידים לאורך השנה. הם הסכימו וההורים גם היו מבאים ארוחת צהריים. אני חווה את המעורבות מהמקום הזה, וגם בשיח הכיתתי אני תמיד חווה את מעורבות ההורים".

צ'שלר: "להורים יש פה והם צריכים להשתמש בו. התלמידים הם מול אנשי ההוראה. ההורים אמורים להיות הגב של התלמידים. למורים יש ארגונים שונים וזה מקום העבודה שלהם. אנחנו, כוועד, עושים את זה בהתנדבות מתוך רצון ודאגה לראות איך אנחנו מקדמים את הילדים שלנו". בטיטו שאלה: "אתה לא מרגיש שלהורים אין מילה מול הילדים שלהם?", וצ'שלר ענה: "אנחנו בעידן חדש. אם יש 23,500 תלמידים בכפר סבא אז יש 47 אלף הורים, ולך תתמודד עם זה שכל אחד צריך לומר משהו. בישיבה שבה למדתי לא היה ועד הורים. אני חושב שאנחנו עומדים בעידן שונה לחלוטין. אם חס וחלילה היינו הולכים לחדר המנהלת הייתי מקבל התקף לב לפני כן. העידן היום שונה, והורים ומנהלים צריכים לדעת איך לדבר. אתמול ראיתי בחדשות שמנהל מסתובב בבתי ספר ומחלק 'כיפים'. אנחנו נמצאים בעידן שמורים צריכים לדבר עם התלמידים בצורה שונה. התלמידים יודעים מה קורה וצריכים לנסות להשפיע. לכן המקום שלנו חשוב. אנחנו הפה של ההורים מול בית הספר. לפני שיקרה יותר רע מטוב, אנחנו צריכים לעשות את זה בהרמוניה ושיתוף פעולה".

בפאנל השני שהתקיים במסגרת ועידת החינוך עסקו המשתתפים בשאלת האינטגרציה בכפר סבא, והאם יש לבטלה או לא. השתתפו בו מנהלת אגף החינוך אורלי פרומן, מנהלת תיכון כצנלסון לשעבר דרורית נדר ליליאן, יו"ר הנהגת ההורים בכפר סבא סיגל קוצ'מן ויו"ר ועד הורי הגנים ותושב השכונה הירוקה ערן ורנר.

ורנר: "האינטגרציה התחילה בשנות ה-70 וה-80, והיום נשארו הגעגועים לעירייה הקטנה ולזיכרון הזה. אני לא אומר שאין בה צורך אבל אנחנו כבר לא כפר קטן. עד לפני כמה שנים היו תשעה בתי ספר שמזינים את חטיבות הביניים. בקרוב יהיו 14 בתי ספר יסודיים. זה דורש היערכות ומחייב הסתכלות על האופן בו מארגנים את התלמידים בעיר. צריך לראות מה הדרך החכמה והאלטנרטיבות כדי להשיג את אותן מטרות. אין פסול בלפזר חטיבות בעיר, אין מקום ברחוב גלר כדי לאלכס את כל החטיבות. השאלה היא מי יאכלס אותן ובאיזה אופן".

פאנל אינטגרציה בוועידת החינוך. צילום עזרא לוי

פאנל אינטגרציה בוועידת החינוך. צילום עזרא לוי

ורנר הוסיף: "השאלה היא איך מאפשרים שוויון הזדמניות, מעורבות, ומתמודדים עם האתגרים הדמוגרפים ובעיות התחבורה. השיח לא מוצה לחלוטין – אולי בהמלצות שהגיעו בהפתעה היה צריך לחדד, למשל הרעיון לחלק את העיר לשלושה אזורים הפכה למלחמה בין מזרח למערב. אולי היה צריך לחלק לשני אזורים. בחטיבות הביניים בגלר המצב בלתי נסבל וזה גרר את השיח ללמה הם ילמדו במבנים חדשים ואנחנו לא. לא יכול להיות שילד במרכז העיר ילמד במקום שתקוע בשנות ה-70".

דרורית נדר ליליאן: "אני חושבת שזו סערה בכוס מים. אף אחד לא מערער על הצורך באינטגרציה, בטח בחברה מקוטבת ושסועה כמו החברה ישראלית. אבל יש אפשרויות שונות לישם אותה. העיר גדלה, ולאינטגרציה יש היבטים טובים ופחות טובים. היתרונות לדעתי עולים על החסרונות, אבל אפשר ליישם אותה כמוטת מרחבים ומבוססת נתונים. אם לא יהיה הבדל בין המרחבים – זה משהו שניתן לבדיקה. מי שמקצוען כאן מבין משתתפי הפאנל זו אורלי (פרומן) והיא צריכה לעשות איזון בין הרצון לאינטגרציה לבין הרצון לכבד ייחודיות ושונות".

סיגל קוצ'מן: "אני מסכימה שהעיר השתנתה ושצריך להתחשב בבעיות התחברותיות. באזור המערבי של העיר צריך לשנע אלפי ילדים למרכז העיר. אף אחד לא מתעלם מזה, אבל זה דבר פתיר, למשל באמצעות שבילי אופנים, יותר קווי הסעות. אני אומרת שצריך לשבת ולדבר על זה. מבחינת הסעות התלמידים – אני לא אומרת שאין בעיה. אבל מכאן ועד לומר שבשל הבעיה הזו צריך לבטל את האינטגרציה – לדעתי המרחק מאוד גדול. אנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים לשמור בעיר את הייחודיות של הביחד. נכון שהוא לא יכול להיות אותו ביחד כמו לפני עשר שנים. הבן שלי לומד בחטיבת רמון שבה לומדים גם ילדים ממערב העיר. לו לא היו לומדים ביחד, לבן שלי לא היתה הזדמנות להכיר חברים מהשכונה הירוקה. צריך לשמור על הייחודיות. אנחנו לא רוצים אזורים מנוכרים שלא מכירים אחד את השני. האינטגרציה היום צריכה להיות חברתית".

בטיטו הקשתה על קוצ'מן: "אולי כולם מסכימים שהיה הכי טוב לערבב אבל בגלל שהעיר גדלה פיזית, ועוד תגדל, אלה חלומות באספמיה. אולי האינטגרציה יותר מתאימה לקהילה קטנה יותר".

קוצ'מן: "אני לא מסיכמה. צריך לחשוב על אופן האינטגרציה ולשנות אותה בהתאם לשינוי הדמוגרפי, אבל לא לבטל אותה לגמרי. יצירת שלושה אזורי חינוך בעיר זה לשים את הילד באזור מוגדר ומאופיין ולא לתת לו את האפשרות להתערבב. יכול להיות שילד נמצא בבית הספר ויש לו קשיים חברתיים. בזכות האינטגרציה יש לו אפשרות לפתוח דף חדש". היא הוסיפה: "אני חושבת שנעשה תהליך אבל לא עד הסוף. יש פה שלב שהתפספס וצריך לחזור אחורה ולהשלים את השלב הזה. יש שיח נכון ואמיתי ואפשר להגיע להסכמות ופתרונות. זה עניין של מערכת יחסים שצריכה להיות מושתתת על אמון ושיתוף, אם זה יתקיים אפשר יהיה להגיע לפתרונות".

פרומן: "השאלה היא לא האינטגרציה. השאלה היא מה נכון וראוי לעיר ששינתה פניה, לא רק דמוגרפית וגיאוגרפית אלא גם מבחינה סוציואקונומית. העיר נמצאת באשכול 8. משרד החינוך בודק כל שנה את החתך הסיוציואקונומי של כל בית ספר יסודי ואין אצלנו פערים גדולים מהבחינה הזאת בין בתי הספר. אנחנו חיים בעיר שבכל מקום תקבלי את אותו השירות. יש בעיר חתך סוציואקונומי גבוה. יכול להיות שיש כיסי מצוקה, אבל בתוך בית ספר חזק כולם חזקים. אין יותר מזרח העיר. יושבים שם אוכלוסיות חזקות. צריך להשתחרר מזה".

פרומן הוסיפה: "האינטגרציה לא בוטלה. לא אמרתי מילה כזו. אנחנו מדברים על עירוב אוכלוסייות שיישאר. אני אמרתי בואו נתייחס לכפר סבא הגדולה ונדבר על קהילתיות. אני רוצה ילדים שחוזרים מהר הביתה והולכים לפעילות ופוגשים בחוגים חברים מכל העיר. אמרנו שנסתכל על העיר בשלושה מרחבים. לא עשינו הפרדה בתוך העיר. יש פעילויות עירוניות, כל התיכונים נמצאים במקום אחד וגם התיכון הבא מתוכנן להיבנות בהמשך אותו רחוב".

ורנר: "לא יכול להיות שכל אחד זורק נתונים, שבאים בעיקר מתוך תחושות. בדקתי וגיליתי שאנשי האקדמיה רואים את האינטגרציה ככישלון. משהו שהתאים לשנות ה-70 אבל חלף מהעולם. אני נזהר כי האוכלוסייה בכפר סבא עדיין רואה בזה צורך טבעי, אבל צריך להתבסס על דעתם של אנשי המקצוע. למרות שגם אנשי המקצוע הם לא אלה שצריכים לקבל את ההחלטות. זו החלטה חברתית-פוליטית ונבחרי הציבור צריכים להחליט מה טוב לעיר. אני מאוד מתחבר ללקבל החלטה על סמך נתונים. חטיבת ביניים היום בכפר סבא מורכבת בממוצע משבעה בתי ספר יסודיים. במצב החדש הן יורכבו מחמישה בתי ספר. זה לא הבדל גדול. הערבוב, ככל שהוא יותר מיותר יש לו עלות יותר גדולה מבחינת הסעות, זמן ובזבוז משאבים שבאמצעותם יכולנו לתת לילדים אלטרנטיבות. האינטגרציה גם מבטלת את האפשרות לבחור בתי ספר".

נדר ליליאן: "אני מאמינה שהאינטגרציה תתקיים בחתך כזה או אחר. למשל, לא יכול להיות שבכל בתי הספר ייפתחו כל המגמות. העיר הולכת לכיוון חדשנות. יכול להיות שילד מהירוקה ירצה ללמוד מוזיקה במגמה שברחוב אזר, וילד ממזרח העיר ירצה ללמוד במגמת חלל שתהיה בירוקה. אני לא מאמינה שתהיה כזו סגירות הרמטית. שם המשחק הוא איזונים. לא פשוט להשביע את רצונם של כולם".

בטיטו פנתה לקוצ'מן: "סיגל, מה התחושה שלך? החברים פה מציעים מודל נוח". וקוצ'מן עונה: "גם אנחנו בהנהגה חושבים שצריך לדבר על האינטגרציה ולעשות אותה באופן אחר ולא כמו שהיתה לפני עשר שנים. לגבי מבני מוסדות החינוך – זו נקודה משמעותית. יש היום פערים מאוד גדולים בין בתי הספר. יש בתי ספר חדשים שצריך לבנות אותם בטכנולוגיה הכי מתקדמת, ויחד עם זאת צריך לסגור פערים. לא יכול להיות שיש בית ספר עם קירות מתקלפים, מעבדות ישנות, וסביבה לימודית מלפני 50 שנה. ומנגד, יושבים ילדים שלומדים בבית ספר חדיש וחדש ששופץ באופן יסודי. אז אם רוצים לשנות את האינטגרציה צריך קודם כל לסגור פערים, שכל ילדי כפר סבא ילמדו בתנאים שווים. הפערים הם עצומים. גם בקיץ הזה לא קיימו את כל ההבטחות לגבי שיפוצי בתי הספר".

פרומן סיכמה: "דנו היום בפס אחד צר מתוך התוכנית האסטרטגית לחינוך, שזו תוכנית כוללת, ואסור לחטוא בעניין הזה. חייבים לראות את התוכנית כולה, עניין חטיבות הביניים לא עומד בפני עצמו".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

5 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הנדון: חינוך ללא הורים?

    ההורים מתערבים – אילו חלק מתוצאות התערבות הורים במערכת !!
    1. כמות הילדים ביסודי ירדו מ 40 ל 34.
    2. ההורים התערבו ויש סייעת שנייה בטרום טרום.
    3. ההורים התערבו ויש בית ספר של הקיץ.
    4. הורים התערבו ויש רפורמה בדרכי היבחנות בגרויות.
    5. הורים התערבו ויש פיקוח על הצהרונים והמחירים.
    6. ההורים מתערבים עכשיו בחוק האלרגנים כדי שהמורים לא יהפכו למגישי עזרה ראשונה.
    7.ההורים מתערבים כדי למגר את תופעות האלימות בכלל כנגד מורים,תלמידים ופעוטות.
    8.ההורים מתערבים כדי שיהיה חוק פיקוח על המעונות ושימוש במצלמות.
    9.ההורים מתערבים שתהיה שקיפות בנושא השימוש בתשלומי הורים.
    10. ההורים מתערבים בתיקון חוק החנ"מ.
    11. ההורים מתערבים בקיצוץ שעות של משרד החינוך בכלל ושעות רוחב בפרט.
    12. תוכנית ליקויי למידה – עירונית בהרצליה וארצית בחטיבות שהחלה לפני שנה .

    כל הפעילויות האלו לא היו קורים ללא התערבות ההורים.

    הורים לא צריכים להתערב בניהול השוטף והפדגוגיה.
    הורים צריכים לכבד ולחזק את מעמד המורה ובית הספר.
    הורים צריכים לעבוד בשיתוף פעולה על המחנכים והנהלת בית הספר.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    משתמש אנונימי יקר: כל מה שציינתה קרה בעקבות מעורבות הורים ולא בעקבות התערבות הורים

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הגבול בין התערבות למוערבות הוא גבול ברור. אבל לפעמים צריכה להיות גם התערבות דרך הועד, בצורה מכובדת ולעולם לא ממקום שמזלזל במורים כאנשי מקצוע. אבל לפעמים גם מנהלים מפספסים את התמונה הרחבה ונתפסים לאיזה גימיק חינוכי/חיצוני/לא מוגדר וגוררים בית ספר שלם מבלי להעמיק בעניין.
    אחרי עשרים שנה כאשת חינוך במערכת אני יכולה להעיד שרב ההתערבויות שראיתי היו אלימות ומיותרות. אבל נתקלתי גם באי אילו מנהלות שהיה ראוי להזיז ממקומן הנינוח וההורים לא התערבו מספיק…
    כל מקרה לגופו

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר