פרויקטים - ביקור בנות פרויקט "העצמת נשים" בבית החולים מאיר, אילוסטרציה. צילומים באדיבות עיריית כפר סבא, א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE
פרויקטים - ביקור בנות פרויקט "העצמת נשים" בבית החולים מאיר, אילוסטרציה. צילומים באדיבות עיריית כפר סבא, א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE

מחידון קיימות דרך ניווט בלי טלפון חכם ועד העצמת נשים

בבתי הספר בכפר סבא יש לא מעט פרויקטים שנועדו להרחיב את הדעת מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה. הכירו ארבעה בולטים מביניהם שגם אתם יכולים לקחת בהם חלק

הירוק היום ירוק מאוד

חידון הקיימות העירוני משלב את כלל בתי הספר היסודיים ובסופו זוכה אחד מאושר והרבה מאוד תושבים שיודעים קצת יותר איך לשמור על הסביבה

אורלי פרומן, אורית ליבוביץ, איתי צחר, הדס קראוני והתלמידה הזוכה עמית וינגרטן.צילום באדיבות עיריית כפ"ס

אורלי פרומן, אורית ליבוביץ, איתי צחר, הדס קראוני והתלמידה הזוכה עמית וינגרטן. צילום באדיבות עיריית כפ"ס

זה החל בשנה שעברה כפיילוט שהגו באגף הקיימות והחדשנות העירוני לכבוד חגיגות ה-115 לכפר סבא, והשנה תולים בעירייה תקוות גדולות מאד בחידון הקיימות העירוני שיגדל ויתפתח עוד יותר. בשנת הלימודים הקודמת השתתפו בו כ-400 תלמידי שכבה ד' מכל העיר, וזכתה בו התלמידה עמית וינגרטן מבית הספר "לאה גולדברג". מדובר בפרויקט שכל תכליתו, כך לדברי הרכזת העירונית לחינוך ולקיימות בבתי הספר, הדס קראוני, לחשוף את התלמידים ובני משפחותיהם לנושא הירוק ובתקווה שהם גם ירצו להפוך אותו לדרך חיים.

"כיום לכל בית ספר יסודי בעיר יש מנהיגות ירוקה", מסבירה קרואני. "בעבודתי אני מלווה את המורות בבתי הספר ויש גם מעין מועצת תלמידים אכפתיים שמיצרים שינוי בקרב הקהילה. ולמרות זאת, היה לנו חשוב לנו להרחיב את האדוות ולהגיע לקהל נוסף שאולי אנחנו לא באים אתו במגע ישיר מידי יום. ואז עלה הרעיון של החידון שבין השאר היה שותף לו מנכ"ל העירייה, איתי צחר. קודם כל רצינו לחשוף את לעובדה שהעיר שלנו ירוקה וסביבתית מעבר לנושא הכללי. פרסמנו חוברת של 60 מושגים ש-15 מהם רק על כפר סבא. בין השאר דובר שם על בעלי חיים, מינים פולשים, חוק השקיות, נושאים כללים לגבי מים, פסולת ואקולוגיה והפצנו אותו בבתי הספר. במקביל באנו במגע עם כל רכזות המדעים בבתי הספר היסודיים והם נתנו לנו רוח גבית בהתלהבות שלהם. הכנו מצגות והתחילו להעביר אותם במסגרת השיעורים. בנוסף היו גם עבודות שהילדים נדרשו להכין בבית בשיתוף ההורים, ואפילו שני משחקים אינטרנטיים שפתחנו. זה היה תהליך חינוכי לאורך כל השנה כשבשלב מסוים אחרי שהילדים למדו בבית והתאמנו, ערכנו מבחן אמריקאי ראשון לכל שכבה ד' בעיר. מכל כיתה עלו שני נציגים שהתכוננו למבחן השני. בסופו של דבר נבחר נציג אחד בית ספרי שעלה לגמר כשעלו לגמר 16 תלמידים מכל בתי הספר. החידון עצמו נערך בהיכל התרבות, כל המנהיגויות הירוקות בעיר באו לעודד את הנציגים הבית ספריים. אולם היה מלא בילדים ובכרזות, ועל הבמה היו ארבעה שופטים".

היה אירוע מיוחד בחידון שזכור לך?
"היה לנו מאוד חשוב להגיע להורי התלמידים ולכן שלחנו משימת בונוס להורי תלמידים בכל העיר וכ-3,000 משפחות ענו עליה והיא הוצגה בחידון. משפחות אמרו לי שבעקבות ההשתתפות כל המשפחה למדה לחידון יחד והם אפילו הסתובבו ברכב וחיפשו את המקומות שהם למדו עליהם ברחבי העיר. חלק מהאנשים גילו בפעם הראשונה שיש שלולית חורף בפארק כפר סבא ואת מרכז קיפוד למשל. כאן הרגשתי שסימנתי וי. שעשיתי את שלי".

מפה פשוטה, כמו פעם

יוזמה חדשה בבית הספר ש"י עגנון בכפר סבא: שיעורי ניווט עם מפות ובלי וייז או גוגל maps

צילום אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE

צילום אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE

אם היו אומרים לכם שאתם צריכים להגיע למחוז חפצכם בלי להפעיל בכלל את אפליקציית ניווט או ג'י.פי.אס, האם הייתם עומדים במשימה בכבוד או נשארים בבית ומוותרים על הנסיעה? ומה בקשר לילדים שלכם, האם הם היו מצליחים להסתדר במרחב בלי להשתמש בנייד?

בבית ספר ש"י עגנון החליטו לקחת את היוזמה בידיים וללמד את הילדים של ימינו שעורי ניווט ממש כמו פעם בעזרת מפה ומצפן. מי שנולד לפני שנת 2005 בטח זוכר איך בכל רכב הייתה מפה שאמצעותה היינו מצליחים להגיע ממקום למקום ובצבא גם היום חיילים מנווטים בעזרת מפות נייר רגילות וכוכבי השמיים.

מדובר ביוזמה של גלית ניניו, מורה לחינוך גופני שאביה הינו מראשי עמותת הניווט הישראלית. המורה שהביאה את הג'וק מהבית החליטה בשיתוף עם המנהלת מיקי בר משה ללמד את הילדים "לשרוד" גם בלי אפליקציות. במהלך השעורים לומדים הילדים ניווט באמצעות מפה. הם מנווטים ברחבי בית הספר שנחשב לגדול בשטחו באמצעות מפה מיוחדת, יוצאים לנווט גם בשכונה הקרובה ובעתיד יערכו יחד עם ההורים ניווטים גם בשטח. הילדים לומדים על שושנת הרוחות והכיוונים, לומדים איך אפשר לזהות את הצפון באמצעות מפה, מצפן ואפילו באמצעות כוכב הצפון. ואפילו מלמדים את ההורים שרובם כבר שכחו גם הם כיצד שורדים בלי אפליקציות.

מנהלת בית הספר, מיקי בר משה: "עולם חדש ולא מוכר נפתח בפני הילדים שלנו. פתאום הם מודעים למה שקורה בסביבה הקרובה שלהם. מרימים את העיניים מהמכשיר הנייד ומסתכלים על מה שקורה סביבם. הם לומדים להכיר את סביבת בית הספר, את השכונה ואת הארץ. העובדה שהשעורים הם לא רק תאורטיים, אלא מעשיים מעמידה אותם בפני אתגרים מרתקים וההתלהבות היא עצומה. זו ממש הרפתקה עבורם. גם העובדה שהם פועלים בזוגות או בשלשות מלמדת אותם לעבוד בצוות וזה רווח נקי של כולם".

הבנות למדע ולרפואה

רק 30 אחוז מהנשים פונות למקצועות ההנדסה, הבריאות והמדעים באוניברסיטאות. פרויקט עירוני חדש משתדל לעורר תלמידות לפנות לשם

ביקור בחדר ניתוח. צילום באדיבות עיריית כפ"ס

ביקור בחדר ניתוח. צילום באדיבות עיריית כפ"ס

מיזם "העצמת בנות – עיסוק בדילמות מוסריות במדע וברפואה", החל בשנה שעברה כפיילוט בהשתתפות 20 נערות תלמידות שכבה ט' מאולפנית "הראל" וחטיבת בר-לב בכפר סבא. בעקבות הצלחתו, הפרויקט יורחב השנה לכל חטיבות הביניים ברחבי העיר ובמקביל הביע אגף מו"פ (מחקר ופיתוח) במשרד החינוך נכונות להשקיע כסף בפיתוח תוכניות כדי להעתיק אותו לערים אחרות בארץ.

"זאת גאווה מטורפת", אומרת מנהלת אשכול הפיס בכפר סבא, רויטל נאמן-יהל. "אנחנו הולכים בעצם לבנות צוות מורים שיעבוד מול האקדמיה ויחד הם יבנו מוצר אמיתי שניתן יהיה להריץ אותו בבתי הספר במדינה".

מה מטרת המיזם?
"יש שלוש מטרות משתלבות – כמו משולש עם שלושה קדקודים. הקדקוד הראשון הוא העצמה של נערות מתוך מטרה שהן יבחרו במקצועות מדעיים בתיכון, בצבא ובאקדמיה. לצערנו כיום התמונה עגומה ומספר הנערות שבוחרות במגמות המדעיות, בסייבר, בפיסיקה וכדומה הוא נמוך מאוד. אולי רק 30 אחוז מהנשים פונות למקצועות האלה באקדמיה. הקדקוד השני הוא קירוב לבבות בין דתיים וחילונים, ועובדה שהבנות משני בתי הספר ישבו ביחד ולמדו בלי לומר מילה על הדתה. הקדקוד השלישי הוא כמובן העיסוק בדילמות המוסריות שהמאה ה-21 מביאה איתה. במדע וברפואה".

ואיך אתם מודדים את הצלחת הפרויקט?
"בעיקר במספר הבנות שהביעו נכונות ורצון ללכת ללמוד במגמות מדעיות כאלה בתום השנה. בשנה הבאה הפרויקט יורחב וישבו יותר בנות מכל חטיבות הביניים בשולחנות עגולים פעם בחודש באשכול הפיס שיתנסו בכל הנושא של דילמות מוסריות. זה דורש המון חשיבה ביקורתית. אנחנו עובדים על דגש של מיומנויות חקר וחשיבה מחוץ לקופסא. אנחנו באמת מאמינות שאם רוצים לחולל שינוי צריך לעשות אותו מה שיותר בגיל צעיר".

בין השאר ביקרו הנערות השנה בבית החולים מאיר ושמעו הרצאה של ד"ר מיכאל ויינטריב מהמחלקה לאורולוגיה שהרצה על המהפכה הטכנולוגית בעולם הרפואה שמתחוללת היום עם כניסתם של הרובוטים הפולשניים המבצעים ניתוחים בבני אדם – עידן שבו הבינה המלאכותית מאפשרת התקדמות אדירה של הטכנולוגיה בכל הרבדים בחיים כולל עולם הרפואה ניתן ביתר קלות לאבחן ולטפל בחולים ללא הליך כירורגי מורכב שעלול להעמיד אותם בסכנת חיים. השיח העלה לא מעט שאלות מוסריות שעולות בעקבות האצת הטכנולוגיה והכנסתה לעולם הרפואה מחד והמשאבים הכלכליים הגדולים שהיא צורכת מאידך.

לגעת בנפש גם בתיכון

בתיכון כצנלסון בחרו השנה לפרוץ דרך ולפתוח מרכז שייתן מענה טיפולי רגשי לתלמידים – שכמותו יש כיום רק בחטיבות הביניים

צילום אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE

צילום אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE

מנהל תיכון כצנלסון, טובי רוזנברג, עוד מחפש שם למרכז החדש שיפתח ב-2 בספטמבר בתיכון. כעת עוד קוראים לו "מרכז העצמה" – שם זמני, אבל הרעיון יש לומר הוא די ייחודי לבתי ספר תיכוניים. המרכז ייתן מענה טיפולי רגשי לתלמידים הזקוקים לכך בעבודה קבוצתית ותוך עיסוק באמנות.

"הסברה שלנו אומרת שיש לא מעט תלמידים שעזרה בלימודים, צמצום פערים ומיומנויות למידה הם לא הדבר העיקרי או היחידי שהם צריכים", מסביר רוזנברג. "בחטיבות הביניים ישנם מרכזי שילוב, ותוכניות מרחב שנותנות מענים רגשיים אבל משום מה עד כה בבתי ספר תיכוניים לא קיימים כאלה כאילו שבתיכון צריך להתרכז רק בנושא הפדגוגי. אנחנו חשבנו שזה שילד מגיע לבית הספר תיכון לא אומר שהאתגרים הרגשיים שלו מסתיימים. כבר מפסח האחרון ביצענו תהליך של מיפוי באמצעות היועצות השכבתיות שלנו והסבנו חלק משעות ההוראה לשעות רגשיות טיפוליות".

איך עושים את זה?
"גייסנו מורה שריכזה את הנושא בתיכון רוטברנג ברמת השרון ועוד צוות מורים בתוך בית הספר שינסו יחד להגיע לחלק מהילדים במישור הרגשי באמצעות תחומי תוכן ועניין שהם לא תחומי ההוראה שלהם כמו ריקוד, יוגה וספורט".

תסביר לי בבקשה, איך בכלל מגיעים למסקנה שצריך מרכז כזה?
"לפני שהגעתי לתיכון הייתי מנהל חטיבת ביניים, ומאז שמתי את הסיפור הרגשי לצד הסיפור הפדגוגי והאקלים הבית ספרי. בתיכון התפיסה היה שהפדגוגיה צריכה להיות במרכז. בתפיסת העולם שלי אני מבין שיש תלמידים עם יכולות לימודיות, ללא לקויות למידה, אבל יש להם עניינים ומחסומים רגשיים שמונעים מהם להצליח".

למשל?
"יש המון דברים. למשל בגיל ההתבגרות נבנות קבוצות של ילדים שחלקם לא ממוקמים היכן שהם היו רוצים בהיררכיה החברתית למשל – שזה עניין מרכזי בגיל הזה. אם הילד חברתית לא נמצא במקום טוב אין סיכוי שהראש שלו יהיה פנוי ללמידה. ישנם מקרים של בית שהתפרק בעקבות גירושים, יש תלמידים שהם ילדים בכורים עם בעיות סביב האחים הקטנים שלהם, יש ילדים שעברו טראומות חברתיות וחרמות, יש ילדים שסוחבים תחושות של כישלון וחוסר מסוגלות. יש כמובן ילדים עם עניינים בכל הקשור להעדפתם המינית או לחילופין עם בעיות בדימוי הגוף שלהם. באמצעות הטיפול הרגשי באומנות אנחנו נעזור להם. חשוב להבין שזה לא טיפול ארוך טווח ופרטני לילדים כמו ללכת לפסיכולוג. למדנו שהרבה ילידם שסירבו לקבל למשל לטיפול פסיכולוגי או קאוצ'ר, התמסרו דווקא לתהליך הקבוצתי במיוחד אם המטפלת ידעה לתקשר איתם היטב".

כמה ילדים ילמדו במרכז?
"אנחנו מכוונים לאזור ה-80 ילדים, מתוך 700 תלמידים בבית הספר. זה משהו כמו 15 אחוז. את עיקר המענה ניתן בתחילה דווקא לתלמידי יב' מתוך ההבנה שאם לא נעזור להם בתחילת השנה זה עלול להיות מאוחר. במקביל נטפל בכל השכבות. מה שבטוח שבעוד חצי שנה ושנה נהיה חכמים הרבה יותר".

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר