בית הספר אוסשיקין. צילום עזרא לוי
בית הספר אוסשיקין. צילום עזרא לוי

"חסר אחריות ומפלג": יו"ר הנהגת ההורים באוסישקין יוצאת נגד הטענות על הדתה בבית הספר

עידית ארז מגיבה על טענות הפורום החילוני בעקבות תלונת אב לתלמידה בבית הספר על ריבוי תכנים דתיים במערכת השעות. המנהלת הפדגוגית של הפורום החילוני, אסנת סברון: "סיור וירטואלי בבית המקדש השלישי? זה נראה לך הגיוני?"

פורסם בתאריך: 9.9.19 17:59

יו"ר הנהגת ההורים בבית הספר היסודי אוסישקין, עידית ארז, טוענת כי פרסום הפורום החילוני אתמול בפוסט שהפך לוויראלי נגד מערכת שעות שפרסמה אחת ממחנכות כיתה ה' בבית הספר לשבוע הנוכחי הוא חסר אחריות ומפלג.

את מערכת השעות, הכוללת שיעורי תנ"ך, תרבות ישראל ושפה (כשמקצוע האחרון כולל פרקים על בית המקדש, סדר התפילה ותהילים) העביר לפורום אב לתלמידה בכיתה. בפורום החילוני כינו את המערכת "הדתה" ופרסמו אותה מבלי לבדוק מה כוללים התכנים. מבדיקה של צומת השרון התברר כי הם הסתמכו אך ורק על מערכת השעות כפי שפורסמה. בפורום החילוני אומרים בתגובה בין השאר – "אם עוסקים ביהדות לקראת החגים מדוע לא עוסקים בשבוע הזה בשיעורים על הבחירות שמתקיימות בשבוע הבא?".

"מדובר במורה ותיקה ומאוד מוערכת שבחרה להגדיל ראש ובחרה לשתף את ההורים בחומר הנלמד קצת מעבר למה שנוהגים לעשות מורים אחרים", אומרת ארז. "אם היו שואלים אותה לפני כן היו רואים שמדובר במערכת שבועית בלבד ובשבוע הבא הנושא השבועי הוא 'אנשים ובעלי חיים'. מדובר במערכת שעות שאותה מלמדים בצורה כזו או אחרת בכל כיתות ה' בעיר ולא רק בבית הספר ובכיתה המסוימת הזו – באמצעות ספרים של משרד החינוך. ראינו את מערכת השעות ורצינו לשוחח איתה על זה. אין פה שום עניין של הדתה וכל הנושא הזה בעיניי יצא מהקשרו לחלוטין ופורסם מבלי לברר. מדובר בספר שפה – ביחידה הלימודית הראשונה שלו. ספר הנלמד בבתי הספר מזה שנים רבות".

מה זאת אומרת מבלי לברר?

"למשל במקצוע תרבות יהודית ישראלית הנושא שנלמד הוא פיתוח המסחר והכלכלה לאורך ההיסטוריה. בבית הספר שלנו ישנו מודל בחצר הפדגוגית החדשה ובה נלמד על מלאכות קדומות בשיתוף עם מוזיאון כפר סבא. הרעיון הוא לחשוף את הילדים לצדדים שונים מגוונים של אותו נושא. בבית הספר גם קיימת ועדת פלורליזם שהוקמה על ידי הנהלת בית הספר והנהגת ההורים שבאמצעותה אנחנו דואגים לחשוף את הילדים למגוון דתות ודעות ולאפשר להם להעמיק את ההיכרות עם עוד פנים של היהדות. הורים רואים שכתוב 'תרבות ישראל, תנ"ך ושפה' ואומרים 'זה הכל הדתה'. אבל אם היינו מבררים היינו מוצאים שזה בכלל לא כמו שהם חושבים. אני מבינה את הלחץ של הרבה מאוד הורים במערכת. אני מבינה את סערת הרגשות. אבל במקרה הזה ובבית הספר הזה הלמידה חווייתית והרעיון הוא לחשוב רחב יותר ולהעמיק".

מה אתם עושים בנושא?

"הנהגת ההורים מאוד מעורבת בבית הספר. אני מבינה את הלחץ אך במקרה הזה לא נשאלו מספיק שאלות. אני חוזרת ואומרת שגם ב'פורום החילוני' וגם אף אחד מהגורמים האחרים לא פנו לבית הספר לשאול במה מדובר. לא מדובר בהדתה במקרה הזה, או בניסיון לכפות או לחנך על פי אמונה מסוימת. אני חושבת שזה חוסר אחריות ומפלג לפרסם כך את הדברים באופן חד צדדי מבלי לברר. אני קוראת לכולם לחזור לתקשורת ישירה. אפשר לא להסכים אבל צריך לשאול את השאלות ולהפסיק לרוץ לתקשורת כמקור ראשון".

במכתבו לפורום החילוני כתב האב: "שלום, אני אבא לילדה בכיתה ה' בכפר סבא. היום קיבלנו את המערכת השבועית וחשכו עיניי: יום ראשון שעתיים תנ"ך, יום שני שעתיים תרבות יהודית ישראלית ואחר כך שפה – טקסט על בית המקדש (שבוע שעבר הם למדו את הטקסט הזה 3 שעות שפה), יום חמישי שפה – סידור התפילה שעתיים! יום שישי עוד שעה ספר תהילים ואז עוד שעה של חשבון נפש לקראת יום כיפור. 9 שעות יהדות תנ"ך ותפילות, ביה"ס ממלכתי".

בפוסט שלהם, שהגיע לכמעט אלפיים לייקים ו-1,200 תגובות, כתבו בפורום החילוני בין השאר: "מזל שמתמטיקה, אנגלית ומדעים הם עדיין מקצועות חובה, אחרת גם אותם לא היינו מוצאים במערכת השעות, כפי שהלכו ונעלמו להן שעות היצירה והאומנות. האמת היא שמערכת השעות הזו היא רק דוגמה. בהרבה מאוד בתי ספר משתמשים בשיעורי "שפה" כדי ללמד כמעט רק טקסטים ורעיונות אמוניים".

המנהלת הפדגוגית של הפורום החילוני, אסנת סברון, אמרה לצומת השרון: "לא מתפקידנו לפנות לבית הספר. זו מערכת שעות שמציגה בתמצית את ההדתה. מה זו הדתה? זו הכנסת תכנים שלא מתאימים לציבור החילוני בתוך המערכת במסגרת של כל מיני מקצועות. העיסוק ביהדות הוא עיסוק ביהדות. יש מקצועות ליבה שעוסקות בזה. אבל לבית הספר יש חודש שלם לפני החגים לעסוק בנושאי אחרים ראויים שמדברים גם לציבור החילוני. אני לא אומרת לא ללמוד על ראש השנה ועל יום כיפור – זה חלק מהמורשת של העם. אבל פה יש חודש שלם, והשיעור על בית המקדש התחיל בשבוע שעבר. כבר בכיתה ה', בשבוע השני של החודש הראשון ללימודים, הם מקבלים שיעור על בית המקדש. נושאים אחרים עוסקים בתפילה ובספר תהילים. מה לתפילה ולחילוני? יש בחירות עוד שבוע וחצי. איפה הנושא הזה? איפה הדיון הזה? אם כל כך טורחים לפרט מה עושים במהלך השבוע אז בבקשה – זה השבוע שבו צריך לעסוק בדמוקרטיה".

למה לא בדקתם מה כוללים התכנים?

"אנחנו לא מפרסמים שום דבר בלי בדיקה. זה בדמנו. הרגישות קיימת. ביקשנו את רשותו של ההורה כדי להסיר את סימני השאלה שעלו. הדגשנו בפוסט שלנו שהמערכת הזו היא דוגמה. הם פרטו מה הם מלמדים בשפה, וההורים צריכים לבדוק מה מלמדים את הילדים שלהם תחת הכותרות הללו. לא אמרנו 'בית הספר אוסישקין הוא בית ספר מדית'. למשרד החינוך יש תוכנית לימוד שעבורן נכתבים ספרי לימוד. יש כל מיני תכנים. מורה לעולם לא מצליח ללמד כל מה שיש בו. הוא יכול מראש לפסוח על קטעים בעיתים מבחינת הציבור שאותו הוא משרת. יש פה ציבור חילוני שאומרים לו 'מה רע בקצת יהדות?'. המערכת הזאת הדגישה כמה זה מסיבי ואינטנסיבי השיח האמוני הזה".

אז אם יש תכנים שונים בספר מה הבעיה?

"הבנו שזה ספר שיש בו גם דברים מצוינים וגם פחות טובים. ההורה כתב מה לא ראוי בעיניו שילמד. אתה יודע למשל שבספר יש קישור לאתר של מכון בית המקדש וסיור וירטואלי בבית המקדש השלישי? זה נראה לך הגיוני? אנחנו לא פוסלים, לא נגד, אבל אומרים במקרה הזה הגזמתם. יש חינוך ויש חינוך. אנחנו רוצים חינוך חילוני שכל מהותו הוא שמלמדים בו הכל – אבל בתיווך ראוי, בחשיבה ביקורתית, בשאלת שאלות, ולא בצורה של האנסה של דברים שלא שייכים לעולם החילוני. ועוד משהו – לא ייתכן שבעשר שעות, שליש מהשבוע, עוסקים בפן הדתי של חגי תשרי. יש בתי ספר ממלכתיים שיש בהם תגבור יהדות ויש בתי ספר משולבים של דתיים חילוניים. מי שרוצה יכול ללכת לשם. רק לציבור החילוני שלא מעוניין בזה אין אפשרות אחרת".

אבל יש שאומרים שוב, זה קצת יהדות.

"יש הורים שלא מעוניינים בכך, ואנחנו מראים לכם שזה לא קצת. אני מציעה לכל מי שחושב אחרת ושפגענו בציפור הנפש שלו להסתכל מה גרם לאבא הזה לומר 'חשכו עיניי כשראיתי את מערכת השעות של הבת שלי'. הם צריכים להתנצל – לא אנחנו".

סגן ראש העיר מסיעת מרצ, עילאי הרסגור-הנדין כתב בין השאר בעמוד הפייסבוק שלו: "תפקידו של בית הספר החילוני אינו לחנך לבניית המקדש וגם לא לתת מקום רחב כל כך לנושא התפילה על חשבון מדעים ושאר תכנים חשובים… אני קורא להורים לדווח על תופעות של הדתה במערכת החינוך. תפתחו את הספרים של הילדים, תשאלו אותם על תוכן הלימודים בכיתה, והעיקר – אל תפחדו להיות אלה שמציפים את הנושא מול ועד ההורים והנהלות בתי הספר".

"לא צריך להתרגש מכל דבר ולא הכל זה מלחמת דת", אומרת אם דתיה בעיר, "אלו כמה שיעורים במסגרת שיעורי שפה. אז אבא צעק והפורום החילוני לא רוצה – אני לא מתווכחת איתם. הם רוצים להכתיב, שלא דרך בחירות, מדיניות כזו או אחרת. אז הם רוצים ומשרד החינוך קבע משהו. שינצחו בבחירות, ימנו שר חינוך מטעם ושיקבעו מדיניות. בהתחלה הם אמרו 'לא רוצים עמותות דת בבית הספר'. עכשיו הם אומרים לא לגבי תכנים של משרד החינוך. שיעשו מה שהם רוצים. אם אני לא רוצה שהבן שלי ילמד מתמטיקה זה אותו הדבר? אין לנו שום עניין להתווכח איתם".

תגובת עיריית כפר סבא: "מדובר בתוכנית שבועית בלבד ולא תוכנית שנתית, בהתאם לתכני הלימוד ולספרי הלימוד המאושרים ונקבעים על ידי משרד החינוך".

במשרד החינוך סירבו להגיב.

תגובות

10 תגובות
10 תגובות
  1. חוסר האחריות הוא ללמד את הילדים תפילות ובית מקדש

    שוטפים את המוח של הילדים שלנו והנהגת ההורים דואגת לשמו של בית הספר במקום לילדים.

  2. תושב כפר סבא

    בית נמקדש השלישי או הדני או הראשון הוא זהה לחלוטין.
    מה אתם רוצים לספר להם על הכותל שהוא חלק המערבי מבית המקדש.
    למה מליוני יהודים בעולם עולים לרגל כל שנה לבקר בבית המקדש?….
    על שלם, מליונים, מתפללים מסידור ואומרים תהילים.
    אין ספק שהסבא או הסבא רבה שלכם, התפלל מסידור וקרה קבוע מהתהילים.
    זה המורשת שלכם, של עם ישראל.
    לראות מזוזה על כל משקוף ולא להבין מה זה? זה מינימום לילד יהודי.
    ועוד כהנה וכהנה סימנים של עם היהודי לדורותיו עשה ועושה, והילד נשאר עם חלל מהעבר של העם שלו.
    הכי מעניין, שבארצות אחרות, בעמים אחרים, למרות ההסטוריה הקצרה שלהם, הם לא חושבים לרגע למנוע את השורשים שלהם מילדיהם, להיפך, הם מחזקים אותם, בידיעה שזה מה שמחבר בינהם לעתיד!!!

  3. בושה

    אבל על הטרדות מניות ואזלת יד של הנהלת בית הספר לא יאמרו מילה בהנהגת הורים
    תתביישו

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כל הדתיים הכפר סבא בחרו את ראש העיר הזה לעכשיו הם בוכים
    כמו זה שהרג את הוריו ובוכה על כך שהוא יתום

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יור ועד ההורים: "במקרה הזה זו לא הדתה…." אולי אפשר ללמוד מכאן שכנראה בשום מקרה זה לא הדתה אלא הגזמה ופרנויה ובעיקר פלורליזם מזויף.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יש מצב לשבוע אבולוציה? ומה הקשר בין בית מקדש, פרקי תהילים וראש השנה?
    בקיצור אנחנו ערים ונציף כל מה שלא יראה לנו.

  7. עמנואל חיים

    מאז שנכנס לחיים הפוליטיים, נציג מר"צ והפורום החילוני, שאימץ את שם משפחתו ואת דרכו של סבו (גולדפלד) שהיה קומוניסט מושבע בתקופה הכי אפלה של הצורר סטאלין, שביצע שמות במיליוני יהודים ובעם היהודי בברית המועצות, (חינוך מחדש בסיביר מאסרים והוצאה להורג), אומרים ששלושה מיליוני יהודים התבוללו. כעת הנציג מסית נגד היהודים וכל דבר יהודי. הוא מנצל כל אירוע עירוני כגון צעדת כפר-סבא, מרוץ כפר סבא, צעדת הגאווה ולהסית נגד הדת, וכל זאת למה?? על מנת ששמו ותמונתו יופיעו במקומונים, ובכלי התקשורת הארצית שנותנים לו במה בשפע. כן אוסף שמות באותם אירועים, כתובות, מייל וטלפונים וביום פקודה הם מצביעים בשבילו. מה רע שילדי ישראל יקבלו קצת יהדות ויבינו את הרקע של מוצאם? כשיגדלו יעשו מה שרצונם. מה אתם מסיתים ומגבירים שנאה?? בית הספר אוסישקין הוא בית ספר ממלכתי לא בית ספר חילוני, אתם המסיתים הדבקתם לחינוך בישראל את ההגדרה "חילוני".
    הנציג הנ"ל ארגן את "אוטובוס השבת", נסעתי יום שישי אחד לכיכר מגדיאל בהוד השרון והיו רק -3 נוסעים, ולאחר מכן עמדתי בתחנת "כיכר העיר" בכפר סבא וגם בכפר סבא היו 5 אנשים פעילים של מר"צ. שלחתי אז ליפה גליק את התמונות בצומת השרון, והנ"ל הגיב שראשית היו 35 נוסעים מכל ערי השרון? האם הוא נציג של כל השרון או של מר"צ בכפר סבא??? האם זאת הצלחה שאפשר פשוט להסיע אותם ע"ח מר"צ במונית??? שנית, הוא שלח לי מייל בזמנו שהוא רוצה לתבוע אותי כיוון שצילמתי גם את המכוניות המפוארות של הפעילים. נו כנראה שמר"צ יודעים לדרוש חופש ביטוי רק לעצמם ולא לאחרים.

  8. אמא

    בגלל זה הילדות שלי לא לומדות במערכת החינוך "החילונית" של כפר סבא אלא נוסעות לבית ספר אנתרופוסופי

  9. עמנואל חיים

    חינוך וַלדורף (Waldorf, או "חינוך אנתרופוסופי") נוסד בתחילת המאה העשרים על ידי רודולף שטיינר. חינוך ולדורף מתבסס על תורת האנתרופוסופיה, פרי הגותו. בית-הספר הראשון הוקם כבית-ספר לילדי פועלים במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה" בעיר שטוטגרט שבגרמניה (1919), וזהו מקור שמו של זרם חינוכי זה מאז ועד היום, בעולם כולו.
    בית הספר היסודי הראשון בארץ (1989). הוא גם משלב דרך חינוכית זו במסורת היהודית ובתרבות של ארץ ישראל.
    החינוך האנתרופוסופי שונה בכמה תחומים וגישות מתפיסת משרד החינוך בישראל אך עם זאת ישנם מקצועות חובה הנלמדים בהתאם לדרישות משרד החינוך (לדוגמה: קריאה וכתיבה, חשבון, תורה, שפות זרות, מדעי הטבע – כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, גאוגרפיה ומדעי הסביבה, אנטומיה, בוטניקה, זואולוגיה, גאולוגיה…).
    בשנות החמישים-השישים במאה שעברה הוקמה על-ידי מפא"י-מפ"ם, בתי ספר לזרם תנועת העבודה אזוריים לקיבוצים ולמושבים ליד עיירות הפיתוח, שם נבנו ע"י מפא"י מפ"ם בתי ספר מקצועיים שילדים אלו ילכו לעבוד. אחד מהם שהייתי עד בהם היה ב-יוקנעם עלית שם שלחו את הילדים, חניכים שלי, לאחר מכן לעבוד בסולתם. לאחר שנים סגרה ההסתדרות את המפעל ושלחו מאבטחים עם כלבים נגד העובדים שהפגינו.
    עמנואל חיים

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר