ציון לשבח. עלמה אליעז, תלמידת תיכון כצנלסון מכפר סבא, זכתה בציון לשבח מטעם מכון ון ליר לשנת 2022 על עבודת מחקרה בנושא "השפעת תהליכים מגדריים-מעמדיים על מגמות באופנה בשנים 2020-2021". אליעז (16) היא בין שישה תלמידים בלבד שקיבלו צל"ש על עבודותיהם העוסקות בתחומים שונים של מדעי הרוח, והיא זכתה לאחרונה לקבל את ההוקרה בטקס מרגש וחגיגי בבית נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג בו נכחו הזוכים.
עלמה הינה תלמידה בתוכנית אידיאה באוניברסיטת תל אביב, מיזם משותף של משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד. על המחקר שזיכה אותה בציון לשבח, אותו ערכה בהנחייתה של יערה קידר, היא סיפרה: "אני בוחנת את השפעתם של תהליכים מגדריים-מעמדיים על מגמות באופנה בעשור האחרון, עם דגש על עיצוב השואב השראה מאלימות ואוכלוסיות מוחלשות. נדמה לי שאנשים רואים ורואות את האופנה כתחום אליטיסטי, רדוד ומנוכר. אני מסכימה שחשוב להצביע על הלקויות שבתעשייה, כמו עיצוב סטנדרטי של יופי לא ריאליסטי עבור נשים וכמובן הזיהום שהיא מייצרת, ולשאוף לתקן אותן, אך בה בעת, האופנה היא אומנות וכלי לביטוי עמדות פוליטיות, אינדיבידואליזם, טראומה ואנטי קונפורמיזם. למרות שרבות ורבים מצהירות ומצהירים בביטחון ש״לא אכפת״ להן ולהם מאופנה, במציאות, הן והם אינן מסוגלות ומסוגלים להימלט ממנה. כל עוד הן והם לבושות ולבושים הן והם תורמות ותורמים לתעשיית האופנה באופן אקטיבי. ודווקא משום כך, מחקר האופנה הוא כל כך משמעותי בעיניי.
לעלמה חשוב להעביר מסר: "יש לפתח מודעות סביבתית וחברתית ולעשות חיים".
ועדת הפרס נימקה את בחירתה בעבודה וציינה כי מדובר בנושא שאינו שגרתי ומתוך מחויבות לתיקון החברה: "עלמה אליעז עסקה בעבודתה בגרביון קרוע מבית האופנה גוצ'י, שמחירו עמד על 190 דולר ונחטף מהמדפים. במוקד העבודה של עלמה עומד הרצון להאיר תופעה בה הקשר וצורת חיים מסוימת, זו המסומלת באייקון האופנתי של הגרביון, עובר תהליך ניכוס ואסתטיזציה המנותקת מהקשרה המקורי והופכת אותה למותג מסחרי של גוצ'י. בעבודתה מבקשת עלמה לתבוע מחדש בשמם של האוכלוסיות המוחלשות את המשמעות האותנטית המגולמת לא הדימוי המועתק אלא במציאות אותה הוא משקף. עלמה אליעז ראויה לשבח על הבחירה שלה בנושא לא שגרתי ובחשיפה הביקורתית הנוקבת של מה עומד באמת מאחורי מותגים ודימויים הנוכחים בתרבות העכשווית, וזאת מתוך מחויבות עמוקה לרצון לתיקון ולשינוי של החברה. זוהי עבודה שמצביעה על יצירתיות מחשבתית, יכולת ניתוח תיאורטי ומעורבות פוליטית, ולאחר כל זאת נמצאה העבודה ראויה לכל שבח והצטיינות".
רוצים להישאר מעודכנים?
פרופסור שי לביא, ראש מכון ון ליר, אמר: "במציאות שבה משרד החינוך מבקש לבטל את הבגרויות במדעי הרוח ולפגוע במעמדם, פרס ון ליר מבקש להעניק רוח גבית לתלמידים ולבתי הספר המחויבים לקידום התחום ויחד עם בית הנשיא להכיר בחשיבותם לחיים של כולנו."
פרס ון ליר לעבודות גמר מצטיינות מוענק מידי שנה ומאז 2014 לתלמידות ותלמידי תיכון ונועד להעלות את המודעות לחשיבותם של מדעי הרוח בקרב תלמידי בתי הספר העל יסודיים ולעודד כתיבת עבודת גמר בתחומים אלו. זהו אחד הפרסים היחידים המוענקים בארץ לעבודות גמר בכל תחומי מדעי הרוח, לרבות ספרות, היסטוריה, תנ"ך, לשון, מחשבת ישראל, פילוסופיה, יהדות, ספרות ערבית, שפה ולשון ערבית, דת האסלאם, ארכיאולוגיה, אמנות, קולנוע ומוזיקה. כל התלמידים שהגישו עבודות גמר במגוון תחומים אלו בהיקף של 5 יחידות לימוד, במסגרת בית הספר ועל פי דרישות משרד החינוך, זכאים להגיש מועמדות לפרס. בתשע השנים האחרונות פרש מוסד הנשיאות את חסותו על טקס הענקת הפרסים.
