טיפול בסטרט. תמונה ממאגר Shutterstock By Alliance Images

טיפול בסטרס: מיטב המוחות בתחום

טיפול בסטרס באמצעות מיינדפולנס היא שיטה לשליטה וניהול המחשבות וטיפול במתחים באמצעות 'מודעות קשובה' למחשבות המציפות אותנו בכל רגע נתון. הכירו את המובילים בתחום

פורסם בתאריך: 11.7.19 21:16

אנה נווה-לדרמן: טיפול בסטרס באמצעות מיינדפולנס

כשחושבים על בודהיזם, מדיטציה ותהליכי התבוננות פנימית, לרוב המילה הראשונה שתעלה בראשנו היא "רוחניות". עם זאת, מעטות שיטות הטיפול המגיעות מהמזרח שהן תכליתיות ומוכחות מדעית, כמו המיינדפולנס.

דרך המיינדפולנס אשר הונגשה ע"י מדען אמריקאי לתרבות המערבית, משמשת כיום במוסדות בבתי חולים, בצבא, במוסדות חינוך, בארגונים ובחברות, ומשולבת יותר ויותר בטיפולי הפסיכותרפיה. היא מאפשרת להתמודד באופן יעיל ואפקטיבי עם בעיות פיזיות ומנטליות כאחד.

כמה פעמים שאלנו את עצמנו האם אנחנו באמת מאושרים? כי למרות שהחיים שלנו מלאים:  אנחנו עובדים קשה, מטפחים זוגיות ומגדלים ילדים, פעמים רבות משהו פנימי עמוק, אינו באמת שלם. וזה חוץ מהתחושה של "אין אויר", רצים מדבר לדבר ואולי גם מתמודדים עם מחלות ועם קשיים נפשיים ומצוקות. 

אנחנו יודעים שכדאי לעצור ולשפר את המצב אבל אין לנו זמן ואומרים לעצמנו ש"מתישהו" נתפנה לזה. אלא שה"מתישהו" הזה לא מגיע, אלא אם כן החיים יעצרו אותנו לפני שנתפנה לעצור ואז המחיר עלול להיות מחלות, משברים והתמודדויות קשות הרבה יותר.

"זה המלכוד האמיתי" אומרת אנה נווה-לדרמן, מתרגלת מיינדפולנס ומלמדת את השיטה, "אין לנו זמן לעצור ולחשוב ולטפל במה שצריך ובמה שבאמת חשוב, אבל "חוסר הזמן" הוא מרכיב הסטרס העיקרי, ודווקא כשאין לנו זמן לכלום, זה הסימן שכדאי לבוא לטיפול או לקורס וללמוד מיינדפולנס".

מדוע?

"כיוון שקצב החיים הגבוה עובד בעיקר על אדרנלין. אנשים מתמכרים לעבודה כמעט כמו לסם. מרוץ הקריירה והעבודה הדינמית התמידית משחררת אדרנלין ממריץ וממכר, אבל מאחורי הקלעים הקצב הזה שוחק. לא תמיד מרגישים את השחיקה מיד, כיוון שהאדרנלין שומר עלינו מפניה, לכאורה, אבל כשלא עוצרים הסטרס מתגבר, מתחילות לאט לאט בעיות פיזיות ונפשיות, ובסוף זה מכניע".

סטרס – המגיפה של המאה ה- 21

בשנת 2012, סקר 'Pan-European' בתחום הבטיחות והבריאות תעסוקתית העלה את השאלה: "האם אתם סבורים חושב שמספר האנשים הסובלים מסטרס בעבודה יגדל, יקטן או יישאר אותו הדבר במהלך 5 השנים הבאות?" התוצאות הראו כי 77% (8 מתוך 10 משיבים) אמרו שלדעתם הסטרס יגדל ו 47% מהם השיבו שהוא יגדל משמעותית.

כיום, בשנת 2019 ושבע שנים אחרי, מספר האנשים הסובלים בסטרס בעבודה עלה באופן כה משמעותי, שהוא מתורגם להפסדים של עד 600 מיליארד יורו בשנה – וזה רק במדינות אירופה. לכן, זו לא היתה הפתעה כאשר ארגון הבריאות העולמי (WHO) הגדיר את הסטרס כמגיפה של המאה ה- 21.

אנה נווה-לדרמן, אומרת: "אחת המטופלות שלי שהיא בתפקיד ניהולי בכיר, הגיעה אליי לקורס מיינדפולנס. היא אמרה לי שרק באמצע הקורס, כשהיא התחילה להרגיש את הבהירות ,היציבות והרוגע שהגיעו בעקבות התרגול, היא הבינה פתאום שמה היא חוותה זה בעצם סטרס ובחרדות, וקלטה עד כמה השיטה עוזרת לה להפחית את הלחץ וליצור איזון מבורך בחייה".

"המשמעות לכך מדהימה – מרבית האנשים באמת בטוחים שהכל בסדר או שככה חיים ואין ברירה. הם התרגלו לשכנע את עצמם שזה כך, אבל בפועל הם לא מרגישים מאושרים באמת. דרך המיינדפולנס,  כשאנו מתחילים לראות בבהירות, דרך הצומת הסואן של המחשבות, אפשר להתחיל להבין מדוע אנחנו לא מאושרים ומה צריך להשתנות בתוכנו, לא בעולם החיצוני, כדי שנחווה אושר גם כשהנסיבות לא מושלמות".

לעמוד בצומת של המחשבות

"תרגול מיינדפולנס מוסבר בצורה מיטבית ע"י הדוגמה הבאה: דמיינו שאתם עומדים במרכז ומת כבישים ומכוונים את התנועה, אך במקום להיות עסוקים בלכוון את התנועה של המכוניות שעוברות בצומת, המהירות שלהן, הצבעים, הצופרים, והרעש, אתם בוחרים לשבת על המדרכה ולהתבונן בתנועה מבלי לנתב אותה, בלי להאבק או להתעלם וללא שיפוטיות לגבי מה שמתרחש בכביש". אנה נווה-לדרמן מסבירה.

"המטרה שלכם היא פשוט לצפות במכוניות הנוסעות ללא מניפולציות או אג'נדה מסוימת. זה האופן שבו מתבוננים בתודעה ובכל מה שקורה כשמתרגלים מדיטציה. אנחנו למעשה מפתחים מודעות ערה למה שקורה וכך יכולים לבחור בבחירות חדשות, טובות יותר ולא מתוך האוטומטיים, וזה גם הבסיס להפחתת סטרס ויצירת רוגע, כאשר אנו לא "נשלטים" ו"מוסחים" כל היום מהמחשבות המציפות".

"במדיטציה ובתרגול מיינדפולנס בחיי היום יום, המטרה שלנו אינה לגרש או לנתק מחשבות ולא להילחץ מהתוכן שלהן, אלא לשנות את היחס למחשבות ולחוות בהדרגה את ההבדל בין "להיות לכודים בלופ של המחשבות" ובין "לשים לב למחשבות".

מהי בעצם שיטת המיינדפולנס?

"מיינדפולנס (Mindfulness) או 'מודעות קשובה', היא תהליך של אימון מחשבתי מודע שמטרתו להביא את המתרגל למצב של תשומת לב מכוונת ולא שיפוטית לחוויות, לרגשות ולמחשבות שלו ברגע נתון".

"מדובר בתרגול המגיע מהבודהיזם, שהוא למעשה חלק מתוך הלימוד הבסיסי של הדרך הבודהיסטית . תרגול מיינדפולנס – קשב נכון, הוא תרגול מהותי המוביל לשחרור מסבל המיוצר בתודעה שלנו ולהתמודדות מיטיבה עם אתגרי החיים"

מדען אמריקאי שהנגיש את השיטה למערב

"ג'ון קבאט זין, הוא מדען אמריקאי שהנגיש את המיינדפולנס לתרבות המערבית. הוא עצמו היה תלמיד בודהיזם אשר עבד במרפאת כאב בארה"ב, ושם הוא החליט לבדוק את אפשרות השימוש במיינדפולנס לאנשים שמתמודדים עם כאב פיזי. כיוון שהוא מדען, תוצאותיו עוררו עניין רב בקהילה המדעית שהחלה ביצירת מחקרים רבים על השפעת תרגול המיינדפולנס בכל תחומי החיים, ובהמשך פיתח את הקורס המובנה – MBSR (Mindfulness-based stress reduction) המועבר בסילבוס אחיד בכל רחבי העולם". אנה מסבירה, ומציינת, "דרך המיינדפולנס מוכרת כיום ברחבי העולם ובישראל, ומיושמת במסגרות חינוכיות, במוסדות ובארגונים, והן בידי אנשים פרטיים".

אנה נווה-לדרמן, מתרגלת ומלמדת את שיטת המיינדפולנס בקבוצות לקהל הרחב, למנהלים ולצוותים בארגונים וכן מטפלת בסטרס ובמצבי חרדה באמצעות שיטה זו. היא למדה בודהיזם ומיינדפולנס ועוסקת באימון ובתרפיה מזה 20 שנה. בחמשת השנים האחרונות היא מלמדת באופן פורמלי את הקורס הבינלאומי למיינדפולנס MBSR -מבית היוצר של ג'ון קבט זיו, וכן  בוגרת תכנית תלת שנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס. אנה הוכשרה באופן רשמי ללימוד הקורס.

כיצד השיטה מתבצעת בפועל?

"תרגול מיינדפולנס נחלק לשניים: החלק המובנה שהוא תרגול מדיטציה והחלק השני, של שימוש במיינדפולנס בחיי היום יום, שהוא תרגול מתמשך".

"מדיטציה היא חלק בלתי נפרד מאימון התודעה במיינדפולנס וחשוב להבין, שהיום משתמשים במילה 'מדיטציה' לכל מיני תרגולי הרפיה, הרגעה ונשימה וזו ראייה לא מדויקת. מדיטציה אינה דמיון מודרך או הרפיה ולא תרגילי נשימה. מדיטציה על פי הבודהיזם והמיינדפולנס – היא התבוננות פנימית ומודעות ערה לכל מה שנוכח בין אם נעים ובין אם לא נעים. המשמעות היא, להיות במצב של התבוננות פנימית, בעמדת הצופה, בכל מה שנוכח באותו הרגע מבלי להתנגד ומבלי להיאחז בדבר. כל אחד יכול ללמוד לתרגל מדיטציה וזה לא "רוחניקי" ".

לא מוכרחים גלידה

את החלק השני, של שימוש במיינדפולנס בחיי היום יום, ממחישה אנה באמצעות דוגמת הגלידה:

"התרגול היומיומי מבוצע כל הזמן, לאורך כל היום ואף הוא עוסק במודעות למחשבות ובשינוי הגישה שלנו. אם לדוגמה, עברתי יום קשה בעבודה או עם בן הזוג, והמחשבה שלי היא שבא לי גלידה. באופן אוטומטי אני אגש למקפיא ואקח משם גלידה. המחשבה היא כל כך מהירה שהיא כמו הוראת הפעלה. כשאני מתרגלת מיינדפולנס אני אצפה במחשבה על כך שבא לי גלידה, כמו אותו אדם שצופה במכוניות בצומת, ואכיר בכך שכאשר אני "חייבת גלידה" זו רק מחשבה ולא עובדה" .

"אני אבין שהמחשבה על הגלידה לא חייבת לגרום לי לפעול. כמתרגלת אני גם יודעת להכיל אי נחת במקום לברוח ממנו ולטשטש אותו בגלידה או בריגושים אחרים. ברגע שאני צופה במחשבות ומביטה עליהן כמו שמביטים במכוניות, אז מתחיל הרוגע והשחרור מהסטרס ומהיום הקשה, ומתאפשרת בחירה של התגובות כגון: לבחור אם כן או לא לאכול גלידה, ושזה לא יבוא באוטומט".

"המיינדפולנס הוא תהליך, זה לא קסם. זו גם לא טכניקה שלומדים מספרים או מאפליקציה. זה לא בהכרח יציע פתרון לכל המצוקות, אולם אחת התועלות הגדולות היא שהתרגול יעצור את הלופ של המחשבות הלא רצויות ובכך יתרום להפחתת הסטרס. התרגול מאפשר שינוי גישה לחיים מגישה של מאבק, הימנעות ואשליית השליטה, לגישה של פתיחות, סקרנות, קבלה ומכאן שינוי לדפוסים יעילים ומיטיבים".

כיצד ההנחיה שלך מיושמת, בתרגולים ובקורסים?

"בקורס ובתרגולים שאני מעבירה יש נושאים מרכזיים העוסקים בהכרה של ההרגלים האוטומטיים שלנו ויצירת הרגלים מיטיבים מתוך מודעות, כמו גם הטמעת מודעות מיטיבה בדיבור, במחשבה ובמעשה. כיצד  להכניס מודעות ערה לחוויה הישירה של מה שקורה עכשיו ולהתחיל לייצר בחירות חדשות".

"נושא נוסף מתייחס למקומות בהם אנו פוגשים 'אי נחת' בחיים, בתגובות של מאבק וההישרדות, כשהמיינדפולנס מאפשר לפתח יציבות פנימית גם כשקשה ומאפשר רוגע וריסון של תגובות אימפולסיביות – להשהות את התגובה, להפחית חרדות ולשפר מערכות יחסים ".

אילו אנשים מגיעים לתרגולים?

"אני מקבלת בקליניקה שלי או מלמדת קורסים שנפתחים בערך כל חודש וחצי ובהם אני מלמדת מיינדפולנס במודל MBSR שהוא הקורס הבינלאומי למיינדפולנס.

"אנשים מגיעים מסיבות שונות ומגוונות".

"יש את האנשים שאומרים שהכל בסדר בחיים שלהם ובכל זאת הם לא מאושרים והם באו כי לא מסתפקים באנרציה ורוצים להוסיף משמעות ושמחת חיים".

"חלק אחר מגיעים בגלל בעיות וקשיים, אנשים הסובלים מלחצים וסטרס, עם חוסר בביטחון עצמי, דאגות, חרדות, עצבנות, קונפליקטים במערכות יחסים ובביטוי עצמי, תחושות של חוסר משמעות וכד'. וכן אנשים המתמודדים עם משברים קשים, מחלות ואובדן".

"יש לי התמחות מיוחדת בנשים מעל גיל חמישים המתמודדות עם גיל המעבר: דימוי גוף, עייפות, מצבי רוח, חרדות, קשיי שינה, חוסר סבלנות, ירידה בתשוקה לחיים ובעיות בריאות. כמו כן, אני מטפלת באכילה רגשית באמצעות מיינדפולנס".

"בטיפולים שלי אני משלבת  אימון, תרפיה ומיינדפולס, וכן גישות שונות נוספות כגון טרילותרפיה. הייחוד שלי, בהתאמת הטיפול ויצירת תהליך אישי לכל לקוח ולקוח בהתאם לצרכיו ולדרך המתאימה לו ביותר"

רגע שעובר לא חוזר ולכן אנה מזמינה אתכם ליצור קשר כבר היום לתהליך אישי או להצטרפות לקבוצה ללימוד  מיינדפולנס, להרגיע את המחשבות המעיקות ואת הסטרס, להגביר את הבהירות, הריכוז , שמחת החיים והבריאות. ולהתחיל לעשות שינוי משמעותי עבור עצמיכם, שינוי שהוא בעל תוצאות מוכחות.

אפשר ללמוד מאנה במגוון דרכים: תהליך אישי בקליניקה, הרצאות וקורסים של מיינדפולנס לקהל הרחב,  בארגונים, בחדרי מורים, ובבתים, וכן סדנאות קצרות ויש לה גם קורס דיגיטלי. המשתתפים בקורס מקבלים הדרכות וחומרים מוקלטים שנשארים אצלם לתמיד.

אנה נווה-לדרמן: אימון, תרפיה, מיינדפולנס, הפחתת מתח וצמיחה ממשברים וקשיים.

כתובת הקליניקה: נווה סביון

מעבר לאתר

טלפון: 052-3222803

אנה נווה-לדרמן. קרדיט צילום: ליאת קוטנר

אנה נווה-לדרמן. קרדיט צילום: ליאת קוטנר

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

כתבה שיווקית


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר