אחת המגמות המעניינות המתרחשות בשנים האחרונות, היא החתירה של הישראלים למציאת עבודה בהייטק: מצד אחד, ישנן למעלה מ-150,000 משרות פנויות במשק ואבטלה נמוכה ביחס לכמות העובדים. מצד שני, מדובר במשרות בשכר נמוך, שהישראלים פשוט לא רוצים לאייש. מנגד, בענף ההייטק, המהווה בערך 10% מן התעסוקה במשק הישראלי, עלה השנה השכר הממוצע ב 10% (ליותר מ-30,000 שקלים לחודש נכון להיום), ושם מחפשים כוח אדם איכותי כמעט בנרות. אפילו לאור נתוני האינפלציה של החודשים האחרונים, שגרמו להמון מימון לזרום החוצה מן הענף ולפיטורים רבים בחברות גדולות, עדיין אף מהנדס תוכנה סביר לא מתקשה למצוא בישראל עבודה שהולמת את כישוריו.
המצב הזה מציב אתגר לא פשוט בפני עולם האקדמיה הישראלית. כמעט מראשיתה, הציגה את עצמה האקדמיה בתור שער למוביליות חברתית, פתרון ייחודי המאפשר לבאים בשעריו לרכוש השכלה, וכך לבנות לעצמו עתיד טוב יותר מזה שהיה להוריו. עם זאת, שוק העבודה השתנה מהר מאוד בעשור האחרון, אולי מהר מדי מכפי שהאקדמיה הספיקה להגיב לשינוי. כעת המצב הוא שהאקדמיה אמנם מציעה שלל תארים אקדמיים בהמון תחומי מחקר ועיסוק, מרפואה אלטרנטיבית ועד מיקרוביולוגיה, אולם המציאות היא שאם ממילא כולם רוצים לעבוד בהייטק, כמעט כל התארים אינם רלוונטיים. מדוע סטודנט צריך לעשות למשל תואר במדעי המדינה או ביחסים בינלאומיים, כאשר מרבית הסיכויים שאין לכך שום קשר לעתידו המקצועי?
אם ממילא כולם רוצים לעבוד בהייטק, האם התארים האקדמיים ישארו רלוונטיים? פרופ' עקיבא פרדקין (צילום: אלבום פרטי)
בפועל, המספרים מדברים בעד עצמם: הדבר היחיד שבאמת השתנה בעולם האקדמיה לאור השינויים התעסוקתיים, הוא הביקוש ללימודי מדעי המחשב: בשנה האחרונה, למשל, התקבלו לאוניברסיטת תל אביב רק 400 סטודנטים למדעי המחשב, על יותר מ-3,000 מועמדים. כתוצאה מכך, תנאי הקבלה הפכו קשים במיוחד: פסיכומטרי מינימלי של כמעט 730, כמו ללימודי הרפואה המפרכים.
עם זאת, לפי פרופסור עקיבא פרדקין, האקדמיה עוד לא אמרה את המילה האחרונה. "יש בשנים האחרונות איזה סנטימנט כאילו תואר אקדמי הפך למשהו מיותר: יש איזו הרגשה שכאילו אפשר ללכת לעשות קורס תכנות של כמה חודשים, ואז אתם כשירים לשוק העבודה.
זה נכון שמבחינת מעסיקים בהייטק, הדרישה לתואר הפכה פחות חשובה, וניסיון מעשי הוא הקריטריון הכי חשוב. עם זאת, דבר שעדיין קובע מאוד מבחינת מעסיקים, ובעיקר עוזר לנבא את ההצלחה של עובדים בפועל, הוא התמודדות שלהם עם אתגרים וקשיים, גמישות מחשבתית, יצירתיות והתמדה. בסופו של יום, מעסיקים רוצים עובדים בוגרים בראשם, עם הבנה של מורכבויות החיים. תכונות אלו יקבעו את ההצלחה שלהם בתפקיד הרבה יותר מכמה שפות תכנות לימדו אותם בקורס תכנות מזורז. עובדים שעשו תואר בטרם החלו את הקריירה שלהם, יפתחו את התכונות הללו בצורה גבוהה לאין שיעור, אל מול עובדים שלא עשו כן. זו התרומה האמיתית של האקדמיה להתפתחות האישית שלנו: היא מרחיבה את התודעה שלנו, מעמתת אותנו עם דברים שחשבנו שאנחנו יודעים, ונותנת לנו כלים לחיים.
מי שרוצה קריירה אינסטנט, יכול אולי להתחיל במהירות, אבל רוב הסיכויים שגם לא יצליח בכך בסופו של דבר, וייטה לוותר יותר בקלות".
"מי שרוצה קריירה אינסטנט, יכול אולי להתחיל במהירות, אבל רוב הסיכויים שגם לא יצליח בכך בסופו של דבר". פרופסור עקיבא פרדקין
האדם עם הדוקטורט ינצח
פרופ' עקיבא פרדקין חי את האקדמיה כבר יותר מ-30 שנה. באותם ימים, היה פרדקין אחד מן השותפים להקמתה של המכללה למנהל, עת קיבלה את אישור המל"ג להעניק לתלמידיה תואר ראשון. פרדקין גם היה שותף להקמת בית הספר למשפטים הראשון שהיה מחוץ לאוניברסיטאות, מה ששינה לנצח את התחום. כמו כן, הקים פרופ' עקיבא פרדקין את מכון PHD Institute, שהכשיר ביותר מעשרים שנות הפעילות שלו, למעלה מ-1,100 בוגרים ללימודי דוקטורט: "יש אצלנו 300 דוקטורנטים בכל רגע נתון, אשר לומדים לדוקטורט ביותר מ-30 מוסדות אקדמיים ברחבי העולם", אומר עקיבא פרדקין. "אנחנו מלווים מועמדים מכל רקע, ועוזרים להם להגיע לדוקטורט גם ללא רקע מעשי בכתיבת מחקרים. עם אחוזי הצלחה גבוהים של יותר מ-90%, אין ספק שהצלחנו במלאכה".
במציאות התעסוקתית של היום, מה בכלל עוזר לנו לעשות דוקטורט?
עקיבא פרדקין: "אם כאמור, תואר אקדמי מכשיר אדם להצלחה בשוק העבודה ובחיים, תואר שלישי, קרי דוקטורט, מכשיר לכך שבעתיים. התמודדות עם שאלות מחקריות, ניסוחן והגנה על תזת המחקר, עוזרים למועמד להתמודד כמעט עם כל מה שנקרה בדרכו בסופו של יום. מעבר לכך, דוקטורט הוא עדיין עניין שמפאר את קורות החיים של מועמדים, למרות ירידת קרנה היחסי של האקדמיה: מעסיק שרואה מועמד שהוא ד"ר, זה עושה לו משהו, אין ספק, ופותח דלתות.
"תואר אקדמי מכשיר אדם להצלחה בשוק העבודה ובחיים, תואר שלישי, קרי דוקטורט, מכשיר לכך שבעתיים". פרופסור עקיבא פרדקין
היות ודרך PHD Institute אפשר ללמוד במוסדות אקדמיים מוכרים, ולעשות דוקטורט באופן מהיר הרבה יותר, קרי תוך שנתיים או שלוש במקום תוך שש שנים, הדבר הוא גם יעיל מבחינת הזמנים. אפשר לסיים את הדוקטורט במהירות, וליהנות ממנו לאורך יותר שנות קריירה".
רוצים להישאר מעודכנים?
מהם התנאים לקבלה למוסד אקדמי בחו"ל?
פרופ' פרדקין: "צריך תואר Master, קרי תואר שני, ממוסד אקדמי מוכר. לאחר מכן, יש דרישות הכרחיות להכנת הצעת מחקר שאותה התלמיד יבדוק במהלך הדוקטורט. כאן אנחנו עוזרים למועמדים שלנו בניסוח הצעת המחקר ואופן הכתיבה שלה, כך שהמוסדות האקדמיים בחו"ל יגלו בה עניין וירצו לקבל את המועמד המסוים לשורותיהם".
מה היתרונות שלכם בתחום של קבלת דוקטורט?
"קודם כל, יש לנו שיתופי פעולה עם מספר גדול של מוסדות אקדמיים מכל העולם", אומר עקיבא פרדקין. "אנחנו במערכת יחסים טובה עם יותר מ-30 מוסדות אקדמיים, בעיקר ממרכז ודרום אמריקה, וכן כמה מוסדות אירופיים, למשל בבריטניה, גרמניה ועוד. חשוב להדגיש, שלמרות שמדובר במוסדות מחו"ל, הליווי שלנו כולו נעשה בעברית, דבר שמאד מקל על הלומדים ושכר הלימוד הוא נמוך ביחס לתמורה.
"יש לנו שיתופי פעולה עם מספר גדול של מוסדות אקדמיים מכל העולם". פרופסור עקיבא פרדקין
מעבר לכך, מי שניסה פעם לעשות דוקטורט דרך מוסד אקדמי ישראלי, יודע שהאוניברסיטאות בישראל מעבירות את המועמדים שלהם דרך חתחתים, וגוררות את המסלול הזה במשך יותר מחמש שנים, למרות שבפועל אפשר לעשות דוקטורט בשנתיים. אנחנו יודעים לתת את השירות הנכון ואת הסולמות הנכונים למועמדים, כך שהם יוכלו להתהדר בדוקטורט ללא קשיים מיותרים. בזכות הקורונה, אפשר להעביר חלק נכבד מהלימודים גם בזום מישראל, כך שכיום המשימה היא נגישה יותר מאי פעם".
פרופ' עקיבא פרדקין הקים את מכון PHD INSTITUTE, אשר הכשיר ב-23 שנות פעילותו למעלה מ-1,100 דוקטורנטים. למידע נוסף פעילות המכון, כנסו לאתר הרשמי של עקיבא פרדקין.
