כשמדברים על עישון ומחלות, הקישור הכמעט מיידי הוא סרטן ריאות. זו כמובן לא המחלה היחידה שפוגעת במעשנים ודווקא על מחלה אחרת, שלפי התחזיות תהווה עד שנת 2030 את גורם התמותה השלישי בעולם, ממעטים לדבר.
קוראים לה COPD – Chronic Obstructive Pulmonary Disease, מחלת ריאות כרונית חסימתית, שגורמת למעשנים להתנשף ללא אוויר ולהשתעל. היא מכונה “הרוצח השקט של המעשנים” והמודעות אליה נמוכה מאוד, למרות שמדובר במחלה שכיחה וקשה שנמצאת במגמת עליה מתמדת ופוגעת בכ-11.7 אחוז מאוכלוסיית העולם. התחזיות של ארגון הבריאות העולמי צופות כאמור כי עד שנת 2030 יעלה שיעור התמותה מהמחלה ב־30 אחוז והיא תהיה גורם המוות השלישי במעלה.
בכנס שהתקיים היום (ה') בבית החולים מאיר בכפר סבא נחשפו דרכי הטיפול במחלה והדרכים שבאמצעותן ניתן לשפר את איכות חייהם של החולים בה. מערך הריאות במרכז הרפואי מאיר כולל מרפאות ייעודיות המטפלות ספציפית במחלות ריאה חסימתיות, ומעניקות מגוון טיפולים אינדוסקופים לחולי COPD קשה.
"בישראל סובלים מהמחלה כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה ובשנים האחרונות יש עלייה בשכיחות המחלה בקרב נשים”, אומר פרופסור דוד שטרית, מנהל מערך הריאות במאיר, “מדובר במחלת ריאות המתאפיינת בחסימה קבועה של זרימת אוויר בסימפונות. מדובר במחלה הבאה לידי ביטוי בעיקר בשיעול, ליחה וקוצר נשימה שהולך ומחמיר במשך הזמן, כולל חרחורים וקוצר נשימה בעת מאמץ, כמו למשל בעת טיפוס במדרגות”.
פרופ' דוד שטרית
והחולים הם בדרך כלל מעשנים?
"ב-85 אחוז מהמקרים המחלה היא משנית לעישון, ולפעמים היא מתהווה גם כתוצאה מזיהומי אוויר סביבתיים. זו מחלה כרונית עם התלקחויות, המלווה באירועים תכופים של החרפות עקב זיהום תקופתי בדרכי הנשימה או זיהומים ויראליים או אצל חולים הסובלים מהלב. בניגוד לאסטמה, בה בין ההתקפים החולה מרגיש טוב וחוזר לעצמו לגמרי, פה זו מחלה פרוגרסיבית כרונית שהטיפול בה הוא תרופתי באמצעות משאפים וגם באמצעות שיקום ריאות, שזה בעצם באמצעות התעמלות”.
מי נמצא בקבוצת הסיכון לחלות במחלה?
“המחלה מופיעה בגילאי 50 ומעלה, והגורם העיקרי למחלה היא חשיפה לגורמי סיכון כגון עישון שזה כאמור הגורם העיקרי, זיהום אוויר, זיהום סביבתי, חשיפה לחומרים מזהמים וכדומה. אבחון המחלה מתבצע בעקבות תלונות של החולה ועל ידי בדיקה גופנית הכוללת בדיקת תפקודי ריאה. אחוז גבוה מן המעשנים חולים במחלת הריאות הכרונית ולכן רבים מהם מתייחסים לתסמיני המחלה כאל דבר טבעי, כי מבחינתם זה טבעי שעישון גורם לליחה ולשיעול. חלקם אף מייחסים את התסמינים להתקררות או לאלרגיה, וגם לירידה בכושרם הגופני. חשוב לשלוח כל אדם עם קצת שיעול כרוני או קוצר נשימה אפילו קל, במיוחד אם הוא מעשן, לבדיקה אצל רופא ריאות. זאת מאחר וברגע שיש סימפטומים זה אומר שיש פגיעה ריאתית משמעותית וחלק מהנזק הוא לא הפיך. לכן, חלק מהמודעות שלנו היא לשלוח אנשים מעשנים לעשות בדיקה מדי שנה לתפקודי ריאות. החולים במחלה, גם אם אינם בסיכון למות ממנה, יסבלו למשך שארית חייהם מהמחלה שתשבש כל יכולת לנהל אורח חיים תקין. יש לציין כי הפסקת העישון אינה מונעת את המחלה לחלוטין אך מאיטה את התקדמותה מאוד”.
ואיך מטפלים?
“הטיפול במחלה נעשה על ידי מגוון גדול של משאפים הכוללים סטרואידים, חלקם לנטילה חד יומית או דו יומית, המסייעים להפחתת דלקות בדרכי הנשימה ובאמצעות חומרים להרחבת דרכי האוויר, המשפרים את איכות החיים. את אלו ניתן לקבל רק מרופא מומחה, רופא ריאות, אליו יש לקבל הפניה מרופא המשפחה. יש לציין כי המחלה אינה ניתנת לריפוי מלא, אבל ניתן להקל על הסימפטומים ולמנוע את ההתלקחויות אם מפסיקים לעשן ומקבלים טיפול. אבחון מוקדם ושמירה על אורח חיים בריא, תוך טיפול רפואי, מאפשר אורח חיים תקין ואיכותי ואף מונע את הידרדרות המחלה”.
סיפורה של ליאורה פילוסוף, פנסיונרית בת 65 משכונת כפר סבא הירוקה, חושף את האופן בו המחלה מתחילה בצורה שקטה. פילוסוף, מתנדבת במחלקת טיפול נמרץ במאיר, אמא לשניים וסבתא לשלושה, חשה באוגוסט האחרון כי קשה לה לנשום. לדבריה, ‘’היה לי נוח להתעלם מהמצב, כי אני אוהבת לעשן ולמרות שאני לא מעשנת הרבה, אני מעשנת לאורך הרבה שנים. נכון, בשנה האחרונה היה לי קצת יותר קשה לנשום, אבל רק בלילה בו לא יכולתי לנשום בכלל, הבנתי שיש בעיה. למחרת בבוקר, הגעתי לקופת החולים שם קיבלו אותי ישר, ומיד הפנו אותי לבית החולים מאיר. הסתבר בבדיקות שעשו לי כי זו היתה התלקחות של COPD”.
ליאורה פילוסוף
ומה מאז?
“חשוב לי להבהיר שלא הרגשתי שאני סובלת ממחלה עד לאותו היום שבו לא יכולתי לנשום. אז הבנתי שאני בצרות. מבחינתי, קיבלתי כרטיס צהוב. בבדיקת תפקודי הריאה היו לי 56 אחוז ובאותו הרגע החלטתי שאני מפסיקה לעשן. קודם לכן, לא ידעתי שיש לי בעיה. ידעתי שהעישון מסוכן אבל המשכתי לעשן עד שהתמוטטתי, למרות שהרגשתי לא טוב. אני יכולה להגיד בוודאות שהפסקת העישון הצילה אותי. אני לא רוצה לחשוב על מה היה קורה אם הייתי ממשיכה לעשן. אנשים שמכירים אותי שנים אומרים שהצבע חזר לפנים שלי. זה היה אירוע מכונן עבורי”.
ואיך את מרגישה כיום?
היום, כמעט שלושה חודשים אחרי אותה התלקחות, אני עושה ספורט, עושה מדרגות פעמיים בשבוע ואני גם מטופלת במשאף. אני חשה שיפור משמעותי בהרגשה וביכולת הנשימה. זה הישג עבורי לנשום כמו שצריך. בבדיקת המעקב האחרונה שעשיתי לפני שבוע בבית החולים מאיר היה שיפור בתפקודי הריאה שלי, וככה גם שיפרתי את איכות החיים שלי. אני כיום מסבירה לאנשים כמה זה חמור לעשן וכמה הגילוי הזה הציל אותי. לצערי, עד שאתה לא מקבל את המכה אתה לא מבין את המשמעות של זה”.
