נגה ורד אגוזי מכירה את הקורונה מכל הכיוונים. ורד, בת 48, נשואה ואם לשלושה מכפר סבא, היא אחות ביחידה למניעת זיהומים בבית החולים מאיר ובחודשים האחרונים היא וצוות היחידה אחראים, בין השאר, על החקירות האפידמיולוגיות בבית החולים. לפני כחודשיים אביה בן ה-74 אובחן כחולה בקורונה, ואחריו היא עצמה, אמא שלה, בעלה ובתה נמצאו חיוביים לנגיף.
ההדבקה במשפחת ורד אגוזי קרתה בתוך המשפחה ולא בגלל החשיפה של נגה לבית החולים. "ההורים שלי גרים בסמוך אלינו, הם אנשים בריאים אבל בני יותר מ-70", מספרת ורד אגוזי, "לפני כחודשיים אבא שלי הרגיש לא טוב, ולקחתי אותו להיבדק. הוא יצא חיובי, ואחריו גם אני, אמא שלי, בעלי והבת הגדולה. לבת שלי ולבעלי לא היו סימפטומים. לי היה כאב ראש חד מאוד במשך כמה ימים, הכדורים לא עזרו אבל המשכתי לעבוד מהמחשב בבית כי יש מצוקת כוח אדם בצוות שלנו בבית החולים. תוך כדי שאני חולה בקורונה, עשיתי לאנשים חקירות אפידמיולוגיות, תקופה הזויה".
כעבור כמה ימים הדרדר מצבו של אביה, אריה ורד, כשאובחנה אצלו ירידה בסטורציה. הוא נלקח למאיר וקיבל תוספת חמצן עד שלבסוף התאושש לאחר מספר ימים. "המועקה הגדולה היא שלא יכולתי ללוות אותו לבית החולים", מספרת ורד אגוזי, "הוא נסע לבד באמבולנס והוא סיפר לנו בדיעבד שהוא היה בטוח שהוא ימות, ועוד לבד. דאגנו לו מאוד, היינו ממש בחרדות. לאמא שלי ולי לא היו סימפטומיים נשימתיים, אבל היינו 'שפוכות' ממש, חסרות אנרגיה לחלוטין. המצב הפך למאתגר עוד יותר, כי שני הילדים הצעירים שלי יצאו שליליים בבדיקה. למזלנו, אנחנו גרים בבית גדול וככה קומה אחת הייתה לחיוביים והקומה השנייה לשליליים. לא יכולתי אפילו לבשל להם. אחת התקופות המזעזעות בחיי".
היום, חודשיים אחרי, מספרת נגה כי רוב התסמינים כבר מאחוריה, אך גם אצלה וגם אצל אביה האנרגיות לא אותו הדבר. "המצב הרבה יותר טוב", היא אומרת, "אי אפשר להשוות למצב שהיינו בו לפני חודשיים. אבא עוד לא חזר לגמרי לכושר שלו, אבל עדיין מצליח לעשות הליכה של שעה בכל יום. למרות זאת נשארה לו טראומה כלשהי מהסיפור הזה. אני כבר חזרתי לעבודה מזמן".
ורד אגוזי, כאמור, היא חלק מצוות שלאורך כל השנה עושה תחקירים בנוגע לחיידקים והתפרצויות זיהומיות שונות, כאשר וירוס הקורונה היווה תוספת משמעותית לעבודה. כל אדם שמגיע למיון במאיר ונמצא חיובי לנגיף עובר חקירה אפידמיולוגית על ידי הצוות, למען התמגנות וזהירות של צוות בית החולים. "עכשיו הצורך בצוות שלנו הולך וגדל בגלל העומס", היא מספרת, "אנחנו גם אלה שמחסנות מפני שפעת ובמקביל אנחנו גם עושות הדרכות לצוות להתנהגות במהלך השנה בנושא זיהומים שעוברים למטופלים. אלפי אנשים בישראל מתים בשנה מזיהומים שנרכשו בבתי החולים".
נציין שלפי דוח של משרד הבריאות שפורסם בחודש יוני השנה עולה שבשנת 2019 מספר מקרי הזיהומים הנרכשים במאיר היה הנמוך ביותר מבין בתי החולים הגדולים והבינוניים בארץ. עם זאת, על פי ההערכות, כ-5,000 אנשים בישראל מתים מדי שנה מזיהומים בבתי החולים, גורם התמותה הגדול ביותר בבתי חולים. "מאוד קשה לי עם זה שהנושא הזה לא בשיח", אומרת ורד אגוזי, "הקורונה יצרה איזו היסטריה, ואני חושבת שבצדק כי צריך לשמור ולהתמגן. אני שמחה שלפחות הקורונה העלתה את המודעות לחשיבות של היגיינת ידיים וגם לנושא החיסונים. המודעות לחיסוני השפעת קפצה לדעתי השנה פי שניים. אנשים פתאום מבינים את הצורך".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
