ד"ר מלינגר פטריסיה, מנהלת יחידת שד במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית.
ד"ר מלינגר פטריסיה, מנהלת יחידת שד במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית.

"יש לי שד או אין לי שד?" | השאלה הראשונה ששאלה אישה כשהתעוררה בחדר הניתוחים

עושים הכל בכדי שיהיה סוף טוב! גילוי מוקדם יכול להציל חיים!

פורסם בתאריך: 3.10.22 14:56

חודש המודעות לגילוי מוקדם לסרטן השד מעלה מחדש את הנושא לכותרות. סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל.
מעל 5,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד בישראל. מקרי סרטן השד משויכים ברובם המכריע לנשים, גברים מהווים פחות מ-1% מכלל החולים/ות במחלה זו. כיום הסטטיסטיקה עדיין עומדת על אחת מ-8 נשים העתידה לחלות בסרטן השד במשך החיים.
ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים מוקדמים כך עולים סיכויי הריפוי עד ל- 90%. מסתמן כי מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות גילוי מוקדם, התקדמות במישורי הטיפול והגברת המודעות הנרחבת בארץ.

"סרטן השד הוא אחד מבין התחומים האבולוציוניים בכירורגיה", משתפת ד"ר מלינגר פטריסיה, מנהלת יחידת שד במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית. "בשנות ה-80, אישה עם גוש בשד הייתה נכנסת לחדר ניתוח מבלי לדעת מהו הסיווג הפתולוגי של הגוש. היא הייתה חותמת מראש על טופס מיוחד, שאם במהלך הניתוח, בזמן שהיא מורדמת, תשובת הבדיקה המהירה הפתולוגית הייתה חיובית המצביעה על גידול, היא הייתה יוצאת בלי השד".

"אני זוכרת שזו הייתה השאלה הראשונה של אישה שהתעוררה בחדר ניתוח, יש לי שד או אין לי שד?", נאנחת ד"ר מלינגר, ומסבירה: "עברנו הרבה מאוד תהפוכות עד היום. אנו מגלים כיום גושים בגודל מילימטרים בודדים. יש באפשרותנו לזהות מאפיינים ביולוגיים של הגידול המאפשרים להתאים טיפול ממוקד לסוג הגידול ולגודלו. לצערי הרב, אין די בכך ויש צורך בבדיקות נוספות. כל בדיקה כשלעצמה מביאה מידע נוסף, המסייע לבחירת הדרך המותאמת אישית לאישה".

לשאלה, האם הסיבה לסרטן השד ידועה, משיבה ד"ר מלינגר: "קשה מאוד לקבוע מהו הגורם לסרטן. נכון שפגם גנטי גורם לסיכון מוגבר של סרטן השד, אבל מדובר רק ב-10% מהמקרים. יכולות להיות סיבות אחרות הקשורות לסיכון מוגבר לסרטן השד כמו גנטיקה משפחתית, הורמונים, גיל, חשיפה לקרינה, השמנת יתר, עישון, שתיית אלכוהול ועוד, אך לא ניתן לקבוע בוודאות", היא מוסיפה. "לאחרונה, הדגש הוא לבצע בדיקות מקיפות יותר בכדי לדייק את הטיפולים ולבצע ניתוחים כירורגיים פחות גדולים בעיקר בבית השחי. כך אנו מאמינים אצלנו במחלקה, במתן טיפולים יותר קלים שמתאימים ספציפית לכל סוג של גידול".

בסיס האבחון המוקדם של סרטן השד נעשה באמצעות בדיקת ממוגרפיה. בדיקת הממוגרפיה מסייעת בגילוי חלק מהגידולים בשלבים מאוד ראשונים באוכלוסייה. בדיקה זו היא בדיקת רנטגן של השדיים המסייעת באיתור שינויים ראשוניים בתאים באזור. בדיקה זו מועילה במיוחד לגילוי מוקדם כי יש באפשרותה לזהות את ההסתיידות בצינורות החלב, שהיא תופעה אופיינית לשלב טרום סרטני. בבדיקה זו מופעל לחץ על השד שגורם אי נוחות, אך הבדיקה מהירה, אינה פולשנית ומהימנה ביותר.
בארץ ובעולם קיימות הנחיות שונות לגבי מהו הזמן הנכון להתחיל את הממוגרפיה. משרד הבריאות בישראל מנחה להתחיל בבדיקות ממוגרפיה בגיל 50, פעם בשנתיים, למי שאין לה גורמי סיכון.

בארצות הברית, לעומת זאת, נשים ללא גורמי סיכון תקבלנה המלצה להתחיל בסקר ממוגרפיה בגיל 40 פעם בשנה, וזאת עד גיל 55. לאחר גיל זה ההמלצה לבצע את הממוגרפיה פעם בשנתיים. באירופה, לעומת זאת, ישנם מקומות שבהם ההמלצה הינה פעם בשלוש שנים.

"באופן אישי", אומרת ד"ר מלינגר, "אני ממליצה לנשים מגיל 45 לבצע בדיקת ממוגרפיה. בין הגילאים 40 ל-45, אני מדברת עימן, חושפת אותן לבדיקה ונותנת להן מרחב בחירה להחליט מתי תרצנה לעשות את הבדיקה. עצם העובדה שלאישה יש מי שמנחה אותה ומציע לה את בדיקות הגילוי המוקדם, הוא למעשה עיקר התפקיד".

במקרים מסוימים מבצעים בדיקת השלמה לממוגרפיה שהיא בדיקת אולטרסאונד שד. באמצעות האולטרסאונד מבצעים הדמיה של השדיים ומגדירים את מצב בלוטות הלימפה. הבדיקה מהירה, אינה פולשנית ואינה מערבת סכנת קרינה. היא מתבצעת לרוב במצבים בהם הופיעו תסמינים שונים שעלולים להצביע על גידול בשד או ממצאים מחשידים נוספים.

בדיקת ה MRI לעומת זאת, ניתנת לנשים במצב סיכון גבוה במיוחד להתפתחות המחלה, כגון נשאיות המוטציות הגנטיות. הבדיקה מתבצעת באמצעות הזרקת חומר ניגוד ללא סכנת קרינה. בדיקה זו יכולה להתבצע כבדיקת סקר לגילוי הסרטן.

בדיקה חשובה במיוחד התומכת באבחון חד משמעי להימצאות סרטן השד היא ביופסיה. במהלכה נלקחת דגימת רקמה מהאזור החשוד ונקבע האם התא סרטני, ואם כן, מה סוגו.

"כל סוג של סרטן שד מקבל שילוב של טיפולים כירורגיים ואונקולוגיים", מסבירה ד"ר מלינגר, "בליווי צוות מולטי-דיסציפלינארי, המשלב את בריאות הגוף והנפש מתחומי האונקולוגיה, רדיולוגיה, פתולוגיה, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, מתאמת שד וכירורגיה. ההחלטה הראשונה בוחנת את הדרך הטובה ביותר להתחיל בטיפול. היום יותר ויותר משתמשים בטיפול כימותרפיה לפני הניתוח (טיפול ניאו אדג'ובנטי). מטרת הטיפול היא לנסות לכווץ את הגידול וזאת על מנת להקטין את היקף הכריתה בשד לניתוח משמר שד. אלו שיש להן מחלה מתקדמת או סרטן שד גרורתי, ונוטלות תרופות ספציפיות עבור סרטן השד, המחלה שלהן הופכת להיות כרונית ומאפשרת להן לחיות עם ולצד המחלה".

ליחידת השד במאיר מטופלות מגיעות עם הפניית רופא, הפנייה מהמחוז, או בעקבות טלפון של מטופלת שנחשפה להיותה חולה במחלה. ד"ר מלינגר מציינת: "יש קשר הדוק בין יחידת השד במאיר עם מחוז שרון-שומרון של כללית. הקשר בין בית החולים למחוז מאוד חשוב כי הוא משרת אוכלוסייה רחבת היקף ומתקיים על ידי מתאמות שד משני המקומות. כל פעם שיודעים על אישה שזקוקה אפילו לביופסיה, יוצרים מיד קשר עם היחידה והמטופלת מבצעת את הבדיקה. מכאן מתחיל תהליך הריפוי".


הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו


 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר