במסגרת שבוע הבריאות של ערי ישראל של רשת שוקן וקופת חולים כללית, התקיימה אמש (רביעי) בקפה אוגוסט קניון ערים הרצאתה של ד"ר עידית פוזנר, "הורים, ילדים והמסך שביניהם". ד"ר פוזנר היא מומחית לנוירולוגית ילדים מהמכון להתפתחות הילד של שירותי בריאות כללית.
לפרטים והרשמה חינם להרצאות נוספות במסגרת שבוע הבריאות ליחצו כאן
"חשיפה למסכים מתרחשת היום מגיל ארבעה חודשים", היא אומרת, "בשנות ה-70 היו מסכים – אבל אז נחשפו רק בגיל ארבע שנים. דוח מ-2009 של אריק סיגמן מאשר שיש עליה בחשיפה למסכים מול ירידה בזמן החברתי. אני רוצה לשכנע אתכם מה קורה לתינוק מול המסך ושתחילת החיים צריכה להיות מנוטרלת ממסכים. בנוסף נחשוב מה אפשר לעשות בעולם הטכנולוגי לטובת הילדים".
לדבריה, בחיות מפותחות כיונקים החלק המפותח ביותר במוח הוא זה שמווסת את פעילות האורגניזם, שחושב, מחשב, מדייק ומפרש את התחושות למילים. "אצל תינוק שנולד קליפת המוח לא מפותחת", היא אומרת, "לאט לאט התינוק לומד לווסת את עצמו. בתינוק הצד הימני מתפתח תחילה – שם יש רגשות. הוא מתחיל להיות עירני יותר והחושים משדרים גירויים. הוא מבין שאם הוא עושה צורה עם הפה מישהו מולו מתמוגג. ההתנסות שלו אינטראקטיבית וללא מילים. כל האינטראקציות בתחילת החיים יקבעו איזה אדם הוא יהיה בעתיד. צריך לתת לתינוק את הגירויים הנכונים".
על פי ד"ר פוזנר מי ששם את התינוק שלו מול "בייבי איינשטיין" לא מתקדם לכיוון הרצוי. "גם תוכנות העשרה של מיקי מאוס לא עוזרות", היא קובעת, "המסך הרבה פעמים הוא גם מול ההורה, ולפעמים ההורים עצמם במסך הקטן – בטלפון. אם יש לכם כבר זמן להיות עם הילד תהיו איתו ואל תהיו מוסחים למסך. כשילד מסתכל על סרט מצויר ומישהו על המסך מסתכל לאיזשהו מקום הילד לא יעקוב אחרי המבט כפי שקורה מול אדם אמיתי. מול מדיה דיגיטלית אין קשר עין שיש עם הורה שמתייחס לילד אישית. סוג הקשב והריכוז של ילד מול מסך הוא שונה".
בהרצאה הסבירה כי פסיכיאטר מצא שפעוטות מתחת לגיל שנה שנחשפים למסכים עונים לקריטריונים של אוטיזם או שמציגים סימפטומים שמשותפים לאוטיזם. "אני לא אומרת מה שהוא אומר כי אני לא יודעת מה הביצה ומה התרנגולת", היא מסבירה, "אבל יש לי תחושה לא נעימה שבאים ילדים והעיניים כל הזמן מחפשות. מצד שני צריך לשאול האם ילדים עם הפרעת קשב נשאבים למחשב כי הוא ממקד אותם. בכל מקרה, חשיפה מוקדמת לטלוויזיה עד גיל שלוש מגבירה סיכון להפרעות קשב. נמצא קשר סטטיסטי בין שעות חשיפה לטלוויזיה לקיום בעיות קשב בעתיד ולהפרעות קשב השלכות על הישגים בחיים, התמכרויות, הצלחה ומצב נפשי בבגרות".
ד"ר פוזנר ממליצה להפוך מאנשים יושבניים – שמבלים את רוב זמניהם בישיבה, לפעילים יותר. לדבריה האכילה הלא מודעת מול הטלוויזיה מסוכנת ומקצרת את החיים. אסור שלילדים תהיה טלוויזיה בחדר כי זה גורם להפרעות שינה וקשב. בכלל, למסכים לדבריה יש השלכות על בריאות נפשית – דיכאון, חוסר בפיתוח של אמפתיה, התמכרות, השפעות על דימוי הגוף, הפרעות אכילה ועוד.
לסיום המליצה כי על ההורה להתנזר ממסכים עם היוולד ילדו, שהטלוויזיה לא תהיה דלוקה סתם בבית, על יד התינוק לא יהיה מסך ובטח שלא תהיה טלוויזיה בכל חדר. מצד שני צריך לדבר ברכות לילוד, לחבק ולייצר אווירה רכה, להקריא לילד ולפעוט סיפור 10 דקות לפני השינה, לילד מעל גיל שנתיים – לאפשר לצפות בתוכנית טלוויזיה מבוקרת אחת ביום שאין בה תמונות מהירות, עדיפה צפייה משותפת עם שיחה על התוכן, לאפשר סמארטפון לילדים רק אחרי כיתה ד', במקום לצפות בחדשות המעלות את המתח, לצאת להליכה משפחתית – ואין כל רע להורים בשיחה רומנטית על כוס יין אדום לפני השינה.
הערב (חמישי, 21.11, 20:00, קפה אוגוסט כפר סבא) תתקיים ההרצאה "ד"ר און-ליין: המסע הדיגיטלי למטופל ברפואה בקהילה", שיעביר ד"ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים והמוטולוג מומחה, חוקר ומרצה בתחום הטלמדיסין.
לפרטים והרשמה חינם להרצאות נוספות במסגרת שבוע הבריאות ליחצו כאן
