נתיבי איילון. צילום עופר וקנין

סדר יום חדש | הטור של חנה בית הלחמי

החלטתי למצוא את הטוב שבמצב. ליל הסדר, למשל, נחסך מאיתנו. ויש גם את השקט ברחובות והחיות שחזרו לטריטוריה ממנה דחקנו אותן

פורסם בתאריך: 8.4.20 07:47

עוד שבוע במניין הריחוק החברתי. באופן מפתיע, אני מוצאת את עצמי בימים הללו עובדת לא הרבה פחות מאשר ביומיום, רק מהבית, וחלק מהעבודה אינה מתוגמלת כבעבר. מהר מאוד התרגלנו לסדר החדש הזה. פוגשים את המשפחה רק בזום, יוצרים מהבית עם אמצעי הגנה, מכינים שלוש ארוחות ביום כהלכתן, מושג ה”עבודה” עבר שינוי מהותי שעוד לא הצלחתי להגדיר כמו שצריך, וכבר לא מעלה אפילו בדעתי את החיים שבחוץ. התבדחתי השבוע שהמשבר הגדול עוד יבוא, כששוק העבודה יתחיל להתאושש וינסה להוציא את כולנו מהפיג’מה. כל זה מייצר מחשבה פילוסופית מעניינת על הצייתנות האנושית ועל שברירותו של השפע. הצייתנות האנושית, לא רק במובן של ציות לכללים, אלא כמה מהר גם הטמענו אותם כדרך חיים. שברירותו של השפע מתייחסת לתרבות הצריכה המטורפת שחיינו בה עד לפני מספר שבועות ונקטעה באבחת חרב מיקרוסקופית אחת.

החלטתי למצוא מדי יום את הטוב שבמצב, לפתח חשיבה חיובית. למשל, ליל הסדר, מהטקסים הפחות נעימים בעיני במסורת היהודית, נחסך לנו. חבל שלא נקיים את ההתכנסות המשפחתית אבל בהינתן וממילא היא לא יכולה להתקיים לפחות נפטרנו מהעול המנג’ס הזה של טקסטים רושפי דם ואימים ומקריאת ההגדה ו/או חיפוש קדחתני אחר טקסטים אלטרנטיביים, והוויכוח התמידי בין אלו שרוצים לקרוא במקור לבין אלו שסולדות/ים ממנו. גם האירוח (בדרך כלל אצלי) יורד מרשימת המטלות, למרות שמחירו הגבוה (לא להיפגש עם המשפחה) מעמעם קצת את תחושת ההקלה.

עוד דבר חיובי הוא השקט ברחובות. קראתי איפשהו שמומחיות ומומחים טוענים, שהרעידה הסיסמית של קליפת כדור הארץ פחתה משמעותית כי כולנו הפסקנו ללכת, לרוץ, לקפוץ ולנסוע עליה. חתיכת שקט עולמי. אחת הערים האהובות עלי בעולם בזכות העומס האנושי העצום והמגוון שמסתובב בה בכל רגע נתון היא בנגקוק. קבלתי תמונה מדהימה מבנגקוק, ריקה מאדם. זה מתחבר למה שכתבתי כאן על הצייתנות האנושית. אנו גם רואות/ים איך אין ואקום בטבע. בני ובנות אדם עזבו את הרחוב ואת הטיילות? החיות חזרו לטריטוריה ממנה דחקנו אותן. למשל, יעלים על הטיילת באילת, חזירים ברחובות בצפון הארץ.

אחד מחברי הטובים, חוזר וטוען שהקורונה הוא אירוע אבולוציוני. יש מצב. מגיפות יצרו במהלך ההיסטוריה תפנית חדה בהתנהגות האנושית, כמו גם לחוסן הביולוגי של האוכלוסייה. למה שזה לא יקרה גם הפעם? ד”ר שרון מועלם הקנדי (עם המקורות הישראליים), מומחה עולמי לרפואה, גנטיקה ואבולוציה, התראיין בנושא לכלכליסט והסביר איך הקורונה ניצלה פרצות במערכת החיסון האנושית, ובסבירות גבוהה תהפוך לחלק מהאבולוציה של בני האדם. מגפות מעצבות לדבריו את האבולוציה בשתי דרכים. דרך אחת היא הרג של אנשים רבים, ומי ששורד בזכות יתרון גנטי כלשהו מעביר אותו הלאה. הדרך השנייה היא נגיפים שממש משנים את הקוד הגנטי. כ-8 אחוזים מהגנום האנושי מורכב משאריות של נגיפים עתיקים שהתפשטו בעבר, החדירו את עצמם לתאים אנושיים והשאירו שם את הגנטיקה שלהם. בצד הטוב, הוא טוען שהעובדה שאין לנו יותר מגיפות בצפיפות העירונית חסרת התקדים שפיתחנו במאות השנים האחרונות היא סימן שאנחנו די מחוסנים. הוא גם מצביע על היבט אבולוציוני שלישי – שינוי בהתנהגות האנושית עקב מגיפות ושינוי בתפיסת המגורים, האינטראקציות האנושיות וכיו”ב. אני רואה את זה חזק ובראייה אופטימית, בכל מה שקשור לערעור ההגמוניה של הרבנים על צאן מרעיתם. מקווה שלא אתבדה. בכל מקרה, יהיו כאן שינויים: ביולוגיים, גנטיים, התנהגותיים, חברתיים. תקופה מעניינת.

לא אגע הפעם בכשל הטוטאלי של ניהול המשבר הזה בישראל. זה נושא לטור משל עצמו, וכפי שנראה לי כעת, יש לי עוד זמן לכתוב כמה וכמה טורים שבועיים על הקורונה. היא כאן כדי להישאר הרבה זמן. יש למה לצפות. בינתיים, שמרו על עצמכם/ן.

חנה בית הלחמי

חנה בית הלחמי

חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, פעילה קהילתית וחברתית, מנחה ומאמנת.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הנושאים החמים בכפר סבא?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון כפר סבא" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון כפר סבא" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר