הבת שלי זקוקה לקלינאית תקשורת. היא נהדרת וחכמה אבל לא יודעת לבטא את האות רי"ש. לא נורא ואפילו חמוד, אבל היא כבר הגיעה לגיל שבו, לפי משרד הבריאות, היא היתה אמורה לרכוש את היכולת הזו.
אז בחודש יולי השנה, מילאתי טפסים של התפתחות הילד. שלחתי אותם גם לגננת שתכתוב את דעתה המקצועית וביקשתי מהרופא הפניה. זה לקח שבוע-שבועיים. ואז העברתי את הטפסים המלאים למרפאה לקבל אישור לאבחון. זמן המתנה של עוד כמה ימים. משזה ניתן ניסיתי לקבוע תור לאבחון, שזה השלב שלפני הטיפול שבו אשת מקצוע מומחית רואה את הבת שלי ומזהה מה הבעיה ומה יצריך הטיפול.
למרפאה להתפתחות הילד לא היו תורים. נאמר לי שהם יחזרו אלי כשיהיו תורים. זמן המתנה לאבחון עומד על חודשיים. המתנתי. ובאמת לאחר כחודש התקשרו והודיעו לי שיש תור, שאליו המתנתי עוד חודש. מה זה כבר עוד חודש לחכות? שטויות.
בספטמבר פגשנו את זיוה הקלינאית שאבחנה שהילדה באמת לא יודעת להגיד רי"ש. היא נתנה לנו הפניה לטיפול. באותה נשימה אמרה לנו שזמן המתנה לתור במרפאה עומד על עשרה חודשים. עשרה חודשים. בשביל שהבת שלי תראה קלינאית תקשורת דרך הקופה. היא גם הסבירה שיש עכשיו רפורמה. שהקופה מתחייבת לספק לי תור תוך חצי שנה, אז שאהיה אופטימית כי הם בטח יגייסו עוד קלינאיות למרפאה, אז אולי יתמזל מזלי. שאחכה ואראה.
ליתר ביטחון בדקתי מול אנשי המקצוע שבהסדר. בשביל מה אני משלמת להרחיב את הכיסוי הביטוחי אם לא בשביל מקרים כאלו. גיליתי שאין אף קלינאית בהסדר בעיר שלי, וגם לא בעיר השכנה. יש אחת בעיר קרובה, אבל היא לא עונה לטלפון שמופיע באתר. יש עוד שלוש בעיר רחוקה יותר וגם שם לא עונים.
החלטתי לגשת לקלינאית פרטית, ולבקש החזר מהקופה. רפורמה, רפורמה, אבל אם לא עומדים בה, מה היא שווה? מצאתי קלינאית פרטית (שגם אליה זמן המתנה עמד על מספר שבועות) ובמקביל הגשתי בקשה להחזרים מהקופה. על פי מה שנאמר לי במידה והבקשה תאושר הקופה תחזיר לי כ-75 אחוז מגובה עלות טיפולים. משתלם, לא?
אז הקופה לא אישרה. וגם לא את הערעור שלי וגם לא את זה שאחריו, וזה שאחריו עם כל ההסברים. נאמר לי שאני צריכה להמתין לתור במרפאות הקהילה (שכזכור זמן המתנה לתור עומד על עשרה חודשים), או לגשת לאנשי המקצוע שבהסדר (שמרוחקים ממקום מגורי וממילא לא עונים לטלפון). עוד נאמר לי שרק בעוד חצי שנה, במידה ולא אקבל תור, רק אז יאושר לי לגשת לקבל החזרים על טיפולים פרטיים, ולא אקבל החזר רטרואקטיבי על טיפול פרטי שקיבלתי לפני תום אותה חצי שנה.
וזאת הרפורמה בשירותי התפתחות הילד – תכנית משרד הבריאות לקיצור התורים, שיצאה לדרך ב-1 בספטמבר. אם הייתי מקדימה את כל התהליך בחודש אחד בודד, עוד הייתי מקבלת אישור להחזרים עבור טיפול פרטי. אבל לצערי לא ידעתי, וגם אם הייתי יודעת לא היה ביכולתי להקדים את התהליך. לכן נפלתי אני בין הכיסאות. יש רפורמה, שעבור מימושה הזרים משרד הבריאות 80 מיליון שקלים לקופות, אבל הקופה שלי לא עומדת בה. אז מה זה שווה?
ספר בשבוע
השבוע קראתי את "7,250" של אילן הייטנר. גולן ועדי, זוג פלוס ארבעה ילדים קטנים החליטו באמצע החיים לנסוע עם כל המשפחה לטיול במזרח על מנת להציל את הזוגיות שלהם ואת עצמם מעצמם. ספר שכיף לקרוא בזמנים כאלו שממעטים לטוס, ומצד שני לגלות שגם אם טסים חצי עולם הבעיות נשארות אותן הבעיות. אילן הייטנר מיטיב לספר מנקודת מבטו של גולן, חוכמת הבייגלה סטייל (לא במקרה יש לגיבור בשני הספרים את אותו השם). מעניין לדעת שיש הרבה נקודות השקה בין הספר לבין המציאות, בה אילן ואשתו טסו לטיול לשנה במזרח עם ארבעת ילדיהם, והספר נכתב במהלך הטיול.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
