תעשו הרבה כבוד לרס”ן ט’ שהפכה למפקדת הטייסת הראשונה בישראל. מיד אחרי שתמחאו לה כפיים בהתרגשות גשו לאסלה הקרובה אליכם ותקיאו. כי ככה זה בישראל, גאווה חייבת מיד לגרור אחריה גועל. מהתגובות. קחו למשל את חבר הכנסת מהבית היהודי, בצלאל סמוטריץ’. “יש מקצועות ותפקידים שמתאימים לגברים ויש מקצועות שמתאימים לנשים, אוי ואבוי אם כל הנשים יהפכו גברים”, הוא אמר על ט’. גם הבית של ט’ יהודי וביהדות נהוג לכבד כל יהודי באשר הוא, או היא! חוץ כנראה מסמוטריץ’, שנוהג לא לכבד את כל מי שלא מתנהל לפי השקפת עולמו הפרטית.
לפי נתונים שהציג השבוע פרופסור ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון לדמוקרטיה, בשנת 2010 התגייסו 935 נערות דתיות ובשנה האחרונה 2,700. זה אומר שיש צמיחה מבורכת במספר היהודיות (מהבית היהודי שלהן) שרוצות להתגייס לצה”ל. כאלו שרוצות להגשים את עצמן בדרכן ושרוצות לעשות את תפקידן (לא את תפקיד הגברים) ואת מה שהן מאמינות בו.
סמוטריץ’ וחבריו לחשכה לא מקבלים את רצון הנשים הללו (כבר אמרתי שגם הן מבית יהודי?), וזה לא שהן לא צנועות (רחמנא לצלן), זה לא שהן עוברות על המצוות (גוועלד) וזה לא שהן לא מאמינות בכל ליבן בקדוש ברוך הוא. זה הוא, סמוטריץ’, שמשוכנע שהוא הנציג הבלעדי שלו. הן נשים מאמינות, שמקיימות אורח חיים דתי והן רק רוצות לחיות את חייהן מבלי שזה שחושב שהוא הדובר של אלוהים יגיב על כך.
רוצים להישאר מעודכנים?
תפקידים של גברים ותפקידים של נשים כבר מזמן הפכו להיות מעורבבים. אני לא יודעת אם מישהו אי פעם הסביר לסמוטריץ’ אבל אישה לעולם לא תהפוך לגבר. לפי אמונתו, אלוהים ברא את האישה מצלע האדם, ולפי אמונתו זה גם לא יכול להשתנות. מה שכן יכול להשתנות זה הרצון.
הרצון של אישה לחיות את חייה כפי שהיא בוחרת. אם היא בוחרת לחיות אותם כאמא לעשרה ילדים, עקרת בית במקצועה, עזר כנגדו ואשת חיל, עליה לעשות זאת ולאף אחד אין זכות לשפוט אותה. אם היא רוצה להתגייס, לעבוד, לטייל בעולם, לעשות קריירה ולהפוך למפקדת הטייסת הראשונה בישראל עליה לעשות זאת, ולאף אחד, כולל הרני רהב של אלוהים, אין זכות לשפוט אותה, להגיד לה מה לעשות או להביע צער על הדבר.
ולגבי האוי ואבוי, סמוטריץ’ יקירי, אוי ואבוי זה כשמישהו חולה, נפטר לא עלינו, או עבר משהו רע. אוי ואבוי זה כשאזרחים נהרגים, כשניצולי שואה חיים מתחת לקו העוני, כשילדים מחפשים אוכל בפחי הזבל. אוי ואבוי זה כשראש הממשלה שלנו נחקר במשטרה ללא הרף, כשגברים רוצחים נשים, כשרקטות נופלות בעוטף עזה. אם יש משהו שהוא לא אוי ואבוי זה כשאישה מחליטה (ומצליחה) לשבור את תקרת הזכוכית ונותנת תקווה לאלפי נשים כמוה.
