אמנון בר-אור צילום דורון לצטר
אמנון בר-אור צילום דורון לצטר

האדריכל אמנון בר אור חושף את מחדל השימור של עיריית כפר סבא

עשר שנות עבודה על חשבון משלם המיסים עומדות לרדת לטמיון בגלל פוליטיקה ואינטרסים אישיים. האדריכל שעמד בראש צוות השימור חושף את המחדל הגדול

הכישלון לשמר את מבנה קולנוע עמל מספר את הסיפור כולו. לפני כעשר שנים, ביקש ראש עיריית כפר סבא לשעבר יהודה בן חמו, מהאדריכל פרופ’ אמנון בר אור, אחד מבכירי אדריכלי השימור בישראל, להכין את תוכנית השימור של כפר סבא. במסגרת התוכנית, התבקש בר אור להכין גם תיק שימור למבנה הקולנוע המיתולוגי. המבנה, ברחוב בן גוריון 57, שבנייתו הושלמה ב־1937 וששימש כבית הפועלים ובית קולנוע במשך יותר משישה עשורים, עומד גם היום, 2018, נטוש ומוזנח מאז נרכש בתחילת העשור על ידי החברה הקבלנית האחים אליהו. ניסיונות של העירייה לשכנע את החברה לנייד את הזכויות ולהביא לשימורו, לא עלו יפה וכבר יותר מעשור שהמבנה ניצב במרכזו של מאבק תושבים ארוך לשימורו.

חוסר היכולת לשמר את קולנוע עמל לא מפתיע את פרופ’ בר אור, שיגיע היום (שישי) לשיחה בנושא שימור הקולנוע ושימור בכפר סבא בכלל. כמי שעמד בעשר השנים האחרונות בראש צוות מומחים שניסה לקדם את תוכנית השימור הכוללת של העיר הוא מכיר את הנפשות הפועלות מקרוב, והכישלון של שימור מבנה קולנוע עמל מצביע לדבריו על בעיה רחבה הרבה יותר. עובדה: גם אחרי עשור והרבה כספי ציבור, תוכנית השימור הכוללת של כפר סבא מעולם לא אושרה. לא רק זאת, אלא שבקרוב מאוד, מתריע בר אור, העבודה כולה עומדת לרדת לטמיון. ועל כך בר אור כועס מאוד.

“יש ערים שלא מוכנות להתמודד עם נושא השימור, כי ראש העיר עדיין בדעה אנכרוניסטית ששימור זה לא אצלנו”, אומר בר אור, “בעיר חדשה, כמו שוהם למשל, אני יכול להבין, אבל בכפר סבא שקיימת מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת? אחת המושבות הראשונות? על מה אתם מדברים? זו עיר רווית היסטוריה ופשוט מנסים למחוק אותה, כנראה כי זה מפריע לכוונות בנייה אין סופיות ותאוות בצע אין סופית. תסתכל על המונומנטים הגדולים של כפר סבא כמו בית שרה אהרונסון או קולנוע עמל. הם נראים כמו כל הצרות שלי יחד”.

צוות מומחי השימור ששכרה העירייה לפני כעשור, ושבראשו עמד, עשה לדברי בר אור עבודה חשובה, יסודית ודקדקנית. אולם לצערו, בסופו של דבר, העבודה על התוכנית לא הסתיימה והיא מעולם לא הוגשה לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אף שלחץ לדבריו על המהנדסת ענת צ’רבינסקי אך ללא הועיל. לכן נאלץ לדבריו לפני כשנה להתפטר מראשות הצוות.

בראיון איתו השבוע בר אור גם מתריע כאמור, כי העבודה הארוכה על התוכנית וההשקעה הגדולה בה, היא עלולה לרדת בקרוב לטמיון: לדבריו, המועד האחרון ל”הכרזה” על התוכנית (על פי סעיפים 77 ו-78 בחוק התכנון והבנייה) פג לדבריו בינואר השנה. הוא מסביר: “ההכרזה היא שלב ראשון לפני הפקדה של תוכנית שימור, כאשר התוכנית עוד לא מוכנה ומבקשים לקבע עובדות בשטח כדי למנוע שינוי בבניינים מסוימים. אני כבר ‘הכרזתי’ על התוכנית בפעם השלישית והאחרונה המותרת בחוק, כך שבקרוב מאוד כל אחד יוכל לערוך שינויים במבנים שהיו אמורים להיות מוכרזים לשימור. בנוסף, וזה דבר חשוב, לא ניתן לאשר תוכנית מתאר של עיר מבלי לאשר את תוכנית השימור שלה, כך שכל העיסוק החדש בתוכנית המתאר כ”ס 2035, הוא בעיניי פשוט חסר תועלת”.

אמנון בר-אור צילום דורון לצטר

אמנון בר-אור צילום דורון לצטר

כל ההחלטות פוליטיות

מלבד העלבון האישי והשעות הלא נגמרות שהשקיע, בר אור הוא מביע חשש שלאורך כל השנים הללו לא הייתה מעולם כוונה אמיתית בעירייה להגיש את התוכנית. “מה שהלך פה זו בדיחה. לאורך כל שנים עשו כולם פנים של ‘כן, כן, כן’, ומשכו את זה אבל אף אחד באמת לא התכוון ברצינות ובסופו של דבר התוכנית הזאת לא התקדמה לשום מקום. בכל פעם התחלפו אדריכלי העיר ומהנדסיה, וכל אחד נתן הוראות אחרות ובסופו של דבר לא קרה כלום. זה בזבוז של כספי ציבור, של אלפי שעות עבודה שלי ושל אנשי העירייה, ולצערי נראה שבאמת לאף אחד לא הייתה כוונה לעשות שימור בכפר סבא, לא לראש העיר (יהודה בן חמו – ראש העיר לשעבר המואשם בפלילים), לא לסגנים שלו, לא לחברי המועצה ואולי אפילו לא לחברי ועדת השימור”.

הכל החל קצת לפני שנת 2008. מנהלת מוזיאון כפר סבא והאחראית על השימור בעיר, ירדנה ויזנברג, שמכירה את בר אור מתחום הארכיאולוגיה, פנתה אליו כדי שיערוך את תוכנית השימור העירונית של כפר סבא. אבל מהר מאוד, מספר בר אור, התברר לו שזה לא הולך להיות פשוט. “ירדנה אמרה שבהוראות ראש העיר היא מעוניינת לקדם את נושא השימור בעיר”, הוא מספר, “אבל אחרי שיצאנו לדרך גיליתי חוסר שיתוף פעולה. מי שתקע הכל היה אדריכל העיר, יאיר גרול, שלא ממש הבין על מה מדובר וחשב שהוא יכול לנהל את העיר הזאת כמו את הלטיפונדיה הביזנטית הפרטית שלו (תגובתו של גרול: "אני לא מאמין שהוא אמר את הדברים, הייתי עם אמנון דווקא בידידות מאוד רבה ונתתי לו את כל הקרדיט. מי שתקע את התוכנית זה לא אני אלא ראש העיר, אבל יכול להיות שהוא לא ידע מה קורה בעירייה. עובדה שהתוכנית עוד לא הוגשה ואני עזבתי לפני שבע שנים. אני לא הולך לריב עם אף אחד ולא להוכיח שום דבר"). בסופו של דבר לקחתי את ראש העירייה ואת חלק מחברי המועצה לסיור בשדרות רוטשילד בתל אביב כדי להראות להם שאפשר לעשות שימור יחד עם בנייה רוויה, אפילו מגדלים, ואיך הכל ביחד עושה התחדשות עירונית אמיתית. היום נוטים לשכוח, אבל בשנות ה-80 אי אפשר היה לעבור בלילה מעבר לרחוב שינקין כי הסתובבו שם זונות וסוחרי סמים. הסברתי להם איך המנגנון עובד. כדי לראות כמה יפה או לא, הם לא צריכים אותי, אבל רציתי להראות להם את הזיקה בין בנייה גבוהה לבין שימור, בין חניונים ופיתוח השטח, מה העירייה התחייבה ונתנה ומה היזמים נתנו”.

לדבריו, גם אחרי הסיור הזה בעירייה גררו רגליים ואחרי חודשים ארוכים הזמינה בסופו של דבר העירייה סקר מבר אור. “עשינו סקר גדול במשך שנה וחצי. עברנו בכל כפר סבא, סקרנו את כפר סבא ההיסטורית על פי מפות וצילומים ואחר כך גם את השכונות החדשות יותר. מצאנו זכר לכפר סבא החקלאית בצפון העיר ומצאנו את כל המקומות שבהם הכשירו את הקומונות של הקיבוצים לפני שהם עלו לקרקע. כפר סבא הייתה מקום שהכשיר המון קיבוצים. זה היה לי חשוב. הרי בסך הכל למה עושים שימור? כדי לא לשכוח, וזה רלוונטי למדינה הזאת ולתרבות שלנו”.

ומה אז?

“הבאנו רשימות מאוד גדולות ואז התחיל סשן שארך שנים של ועדת שימור, שבראשה עמד ראש העיר. עברנו בית בית והעליתי כל מבנה לדיון, עם מפות, תמונות והסבר היסטורי, למה אני חושב שהוא ראוי לשימור או למה לא. עברנו על המון מבנים. אני גם לא כל כך הכרתי את חברי מועצה, אני לא גר בכפר סבא, ולא הבנתי למה אנשים מתנגדים בחירוף נפש לבית הזה ולא לבית הזה, ותשמרו את זה ואל תשמרו את זה. היה ברור לי שההחלטות פוליטיות, ולא הבנתי שבעצם ראש העיר מאפשר להם לדבר על הבתים של המשפחות שלהם. והם כמובן רצו להוריד את כולם מרשימת השימור. הייתה שם חברת מועצה מאוד דומיננטית שהיא רצתה להוריד ואחר כך אמרו לי תקשיב, היא בעלת הבית הזה ואלו ההורים שלה. אמרתי שאני לא נכנס לדבר הזה. אני איש מקצוע. ראש העיר יחליט אם הבניין הזה ירד או לא ירד, אני לא אחיה יותר טוב או פחות טוב אם יהיו יותר או פחות בניינים בכפר סבא. זו הבעיה שלכם. אני רק ממליץ לשמר את הבניינים המסוימים האלה”.

סליחה על השאלה, אבל למה אנשים לא רצו שהבית שלהם יהיה לשימור?

“אנשים כל כך חרדים שהבית שלהם יהיה לשימור כי אז, כך הם חושבים, הם לא יהיו הבעלים האמתיים של הנכס ולא יוכלו לבנות שם ולבצע בהם שינויים, כאילו שאתה יכול ממילא במדינה מתוקנת לעשות מה שאתה רוצה בעיר, כאילו אין חוקים ואין תב"עות. אבל נעזוב את זה”.

בית אפשטיין צילום עזרא לוי

בית אפשטיין צילום עזרא לוי

הצוות של בר אור המליץ בתוכנית השימור לשמר שלושה מתחמים היסטוריים ברורים בתוך העיר שבהם יש לדבריו משמעות לשימור: מתחם ראשית המושבה כפר סבא, באיזור העירייה ומבנה החאן, מתחם מרכז המושבה באזור צומת הרחובות ויצמן והרצל והמתחם חקלאי בגן השרון. “אם אתה מסתובב באזור שבו יש יותר מבניין אחד לשימור והכל משוחזר עם צמחיה ועם השילוט ותאורה ראויה אתה יכול באמת להמחיש את שנות ה-20, ה-30, ה-40 ומה שתרצה”, הוא מסביר.

אחר כך קיבלתם הזמנה לעשות תוכנית שימור, תסביר לי איך זה התקדם.

“על כל בניין היו ויכוחים, אבל בסופו של דבר היו מספיק בניינים שהצלחנו לשריין לשימור וגם הכרזנו עליהם על פי סעיפים 77 ו-78 בחוק התכנון והבנייה כדי שלא יוכלו לעשות בהם שינויים ולהרוס אותם. זה אומר שאנחנו מבטיחים שתוך שנה תהיה תוכנית. כמובן שנאלצנו להאריך את זה שוב ושוב, בכל שנה ללכת לוועדה המחוזית ולהגיד להם סליחה לא גמרנו, לא רציתי להגיד להם שאפילו לא התחלנו. הנה עוד רגע נגמר ה-77/78 האחרון, הפעם האחרונה שאפשר להכריז על הבניינים, ואז הבעלים באמת יוכלו לעשות בהם מה שהם רוצים. ואז אמרתי עכשיו נלך לבדיקות כלכליות רק אחרי שנבדוק בניין בניין מבחינה שמאית”.

מה זה אומר?

“כמה הוא יכול להוסיף, כמה נותנים לו בשימור, כמה אנחנו מגבילים אותו בשימור, איזה תמריצים הוא יכול לקבל. רצינו להבטיח בזה מספר דברים. אחד שהבן אדם לא יצא מופסד בגלל שהכרזנו על הבניין לשימור חס וחלילה. אני רוצה שהוא יצא מורווח לא רק מזה שיש לו בניין היסטורי אלא גם מבחינה כלכלית ומבחינת זכויות בנייה. קוראים לזה תמריצי שימור. הדבר השני הוא שלא רציתי לחשוף את העירייה לתביעות של ירידות ערך. בכל תב”ע שאתה עושה אפשר לתבוע את הועדה שאישרה אם אתה מוכיח שיש לך ירידת ערך. זה ההיפך מהיטלי השבחה. אני לא פנאט של שימור שאומר שהעירייה תשלם העיקר שיהיה שימור. העירייה חייבת להתנהל גם עבור התושבים שאין להם בנינים לשימור שעלולים להיפגע. אמרתי שנבדוק עם שמאים כל בניין לגופו. רציתי שהעירייה גם תוכל לגבות היטלי השבחה, כלומר שהעירייה תוכל לגייס כספים כדי לטפח צמחייה, תאורה, שילוט וריצוף”.

נשמע נהדר.

“באמת התחלנו לעבוד עם שמאים שהם נתנו לנו, אבל העירייה פשוט לא קידמה את זה. שם זה נשאר תקוע. אף אחד לא קיבל תוכנית שימור ואת אף אחד זה לא מעניין. הדבר היחיד שקורה עכשיו זה שיפוץ הבאר הראשונה מכספי תרומות. לכן אני מאוד סקפטי לגבי התוכנית הזאת, כי כל עוד האנשים האלה בשלטון, הראש שלהם רחוק מאוד מתוכנית שימור. הם לא מוכנים להתחייב, לא מוכנים לקפוץ למים ולהתרטב. אני יכול להביא את הסוס עד השוקת, אבל אני לא יכול לשתות במקומו”.

שחיתות שלטונית ממדרגה ראשונה

כדי להמחיש עד כמה עיריית כפר סבא מושכת את תוכנית השימור, צריך רק להביט בקנאה על תוכנית השימור של העיר השכנה הרצליה שנמצאת כרגע בהפקדה. “התחלתי אותה שנים אחרי כפר סבא”, אומר בר אור, “עיר שרוצה זה מתקדם. פה עשו פרצוף כאילו, הנה הבאנו את אמנון בר אור שיכין לנו תוכנית. לא יודעים מתי זה יהיה ומתי לא, העיקר שהשיירה תעבור. זו ההתייחסות שלהם כל הזמן. אני קצת יותר תמים כי אני באמת מאמין במה שאני עושה. אני יכול לומר לך שאחרי כל ישיבת ועדה הרגשתי שזה לא רציני. כשאתה יושב עם אנשים באופן פרטי כולם עושים רושם רציני, אבל בישיבות בוועדת השימור ובוועדה המקומית הבנתי שזה לא רציני. אבל היה מאוחר מכדי לסגת. רק לפני שנה שלחתי מכתב התפטרות למהנדסת העיר. כתבתי לה שהם שמים אותי לצחוק ושאני לא מוכן להמשיך לשים את השם שלי על הדבר הזה. אתה חושב שקיבלתי תשובה? כלום. אני בטוח שרק כשאתה תפרסם את הכתבה שלך אני אקבל תשובה: ‘איך אתה מעז’. אני רק אזכיר להם שהתפטרתי ושאני לא חייב להם שום דבר כבר”.

אתה כועס.

“אני מאוד כועס, מאוד מאוד. זה לקחת איש מקצוע ולזרו לו חול בעיניים. זו גם זריית חול בעיניי התושבים. הייתי יכול בזמן הזה לעשות תוכנית שימור לעיר אחרת. כרגע אין תוכנית כי ברגע שתוכנית לא מקבלת מעמד סטטוטורי היא אות מתה. יש שני בניינים מסחריים שעשו שימור בכפר סבא כי הם הבינו שהם מקבלים תמריצים בהסכמים נפרדים. המטרה שלי היא שלא כל בעל בית יעשה סחר-מכר מול העירייה. כך גם העירייה לא נראית טוב וגם אין שקיפות. אמרנו יש כללים”.

אתה אומר שכרגע בגלל שההכרזה אחרונה פגה, מעתה עד שהתוכנית תופקד אין הגנה על הבתים?

“הם בזבזו בצורה צינית את הפריבילגיה שהחוק נתן להם”.

אם העירייה תתעשת ותרצה להגיש את התוכנית מה נותר לה?

“רק להגיש את התוכנית לוועדה, אבל בטרם זאת צריך לגמור את העבודה עם השמאות שהיא העבודה העיקרית. אני יכול להיות אדריכל מפה עד הודעה חדשה, אבל בלי הממד של הכסף לא יקרה כלום ולכן צריך לעבור בניין בניין. הוועדה עשתה רושם שהיא מבינה מה אני אומר וכנראה לא הבינה או לא רצתה להבין יותר נכון. זו שחיתות שלטונית ממדרגה ראשונה. לקחת כספי ציבור ופשוט לזרוק אותם. יותר קל להוציא כספים לשווא מאשר להתמודד מול התושבים או משרד הפנים שגם אומר שבלי תוכנית שימור לא תהיה תוכנית מתאר עירונית”.

גם זה נושא שצריך לדבר עליו.

“מהיום שנכנסתי לעיר מדברים איתי על תוכנית המתאר. אל תצפה לגורל אחר במקרה של תוכנית המתאר מאשר בתוכנית השימור. זה אותו ראש, אותם אנשים קטנים שלא מוכנים לקחת אחריות על גורל העיר והתושבים שלהם. תוכנית מתאר קובעת גורלות לשנים הבאות, והיא באה יחד עם תוכנית השימור”.

מבנה לשימור ברחוב רוטשילד - לחם ארז צילום עזרא לוי

מבנה לשימור ברחוב רוטשילד – לחם ארז צילום עזרא לוי

 

משמרים ערכים, לא את הבניין

היום (שישי), בשעה 14:00, יגיע בר אור לשיחה בנושא, יחד עם האדריכל טל גזית ממשרדו, בפורום מאג’די בכפר סבא, פורום התושבים שמארח מדי שישי מרצים בנושאים רבים ומגוונים. “אני מעריך אותם ולכן אני גם בא ביום שישי, שזה יום שאף אחד לא מצליח להוציא אותי בו מתל אביב. חשבתי שזה ראוי ואני מעריך תמיד כששימור בא מלמטה. זה משהו שיכול להבטיח את השימור”, הוא אומר.

למפגש צפויים להגיע פעילי ועד הפעולה למען קולנוע עמל, שזוכרים את בר אור לטובה מהתערוכה שקיימו בשנה שעברה בהיכל התרבות, בה הציג בר אור את תיק השימור של הקולנוע. השבוע, אחרי שלטענת פעילי הוועד בעירייה התעלמו מהם “התעלמות מדאיגה” בטקס לחנוכת הגינה במתחם הקולנוע, הם מסרו כי “לא ברור לנו כיצד מארגני האירוע בחרו שלא להזמין קבוצה של תושבים מסורים, העושים ימים כלילות עבוד שימור עמל”.

קולנוע עמל כפר סבא צילום עזרא לוי

קולנוע עמל כפר סבא צילום עזרא לוי

בוא נדבר רגע על קולנוע עמל.

“אם יש משהו חשוב בשימור הם הערכים. אנחנו משמרים ערכים ולא את הבניין. הבניין הוא האמצעי לשמר ערכים. החומר תמיד יגמר, יתמוסס, יתפורר. אבל הערכים החשובים לנו כחברה, אותם אנחנו צרכים לשמר. הערכים של קולנוע עמל, ואני יודע לומר היום שהם שמאלני, סוציאליסטי וקומונה, אלו דברים גסים, אבל אני עדיין דוגל בזה וחושב שאלו היו הימים היפים של המדינה הזאת, לא הימים של היום. זה משהו שאבד לחלוטין מאז שאלאור עזריה היה הילד של כולנו. אלו היו ימים של ערבות הדדית, שלקחו פועלי בניין שבקושי הצליחו לקנות לחם מהשכר שלהם, ונדבו שעות עבודה וחומרי עבודה על חשבונם כדי לבנות את בית העם של הקהילה שלהם. יש משהו יותר חשוב מזה? כפר סבא הייתה אז קהילה שלקחה אחריות על חייה ועל התרבות שלה, והיה חשוב שיהיה בניין תרבות גדול. הם הלכו לאדריכל, אחד החשובים בארץ, שעשה את הבניין. אז נכון שאחר כך הגיעו ימים אחרים, והקולנוע החליף את בימת התרבות, אבל גם זה נגמר ואין קולנוע. זה שההסתדרות בפשיטת הרגל הענקית שלה מכרה את כל הרכוש שלה לכל הממעיט במחיר, כולל את קולנוע עמל, זה דבר אחד. אבל זה שהעירייה לא שמרה על הנכס שלה ואמרה ‘אנחנו מחויבים לציבור ולוקחים את זה בכל מחיר’, זה חבל. נתנו את הבניין ליזם פרטי”.

מה הבעיה בזה?

“אני מחזיר אותך לבית פרומין בירושלים, מקום הכנסת הראשונה, שבו במשך שנים התנהלה הכנסת עד שבנו את הכנסת הנוכחית. מנהל מקרקעי ישראל מכר את הבניין ליזם פרטי ואחרי שקמה קול צעקה היו צריכים לעשות חוק בכנסת כדי לממן בכמה עשרות מיליונים, יותר ממחיר הבניין, את הקנייה. וכאן יהיה אותו הדבר כי העירייה נרדמה בשמירה”.

אז מה האופציות שלה?

“הפתרון שלי, במקום לקנות ביוקר, הוא לתת ליזם לבנות בניין מגורים רב קומות בחלק אחד של המגרש. את החלק השני הוא נותן בחינם לעירייה תמורת זכויות הבנייה. אין לעירייה את הכסף לקנות את זה במחיר שהבעלים הפרטי יתקע להם, ובטח אין לה את הכסף לשמר את זה. בשדרות רוטשילד למשל, יזם קיבל בניין היסטורי, רשם אותו על חשבון הציבור והעירייה מפעילה בו מפעלי תרבות. כך זה במקומות נוספים. אין דרך אחרת – בכפייה זה לא יקרה. אגב בפורום מאג’די לא אוהבים את מה שאני אומר כי הם ביקשו לא לדבר על יזמות פרטית, אבל מה לעשות המבנה הזה היום הוא פרטי”.

אם מחר אומרים לך לחזור, תחזור להשלים את תוכנית?

“אני אחזור בהרבה מאוד תנאים, עם מי אני מדבר, לוחת זמנים, התחייבות שהולכים לתוכנית שימור, שאין אינטרסים של אחרים שלסבתא שלהם יש בניין כזה או אחר, אחרת זה לא יעבוד. זה הכל שחיתות אחת גדולה”.

עיריית כפר סבא. צילום ניר קידר

עיריית כפר סבא. צילום ניר קידר

תגובת עיריית כפר סבא

"עיריית כפר סבא רואה חשיבות עליונה בשימור ההיסטוריה ובשנים האחרונות עוסקת בהכנתה של תכנית שימור עירונית כוללת. במקביל, פועלת לשימור מבנים עירוניים קיימים בהם חצר השוק, בית הבאר הראשונה ועוד.

חשוב לציין כי פרופ' בר אור מלווה את עבודות שימור הבאר בימים אלה, ואנו מכבדים את עבודתו. אך מן הראוי שיועץ מלווה לא יטיל דופי והאשמות מעל דפי העיתון, במיוחד לאור ביצועה של תכנית מסודרת ולאור העובדה כי בישראל קיימות שתי ערים בלבד להן תכנית שימור".

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. תוש

    הכותב לא מציין את הקשר בין בית אפשטיין ולחם ארז. זה אותו המבנה לפני ואחרי שיפוץ.

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר