שי יניב (שיקל) צילום עזרא לוי
שי יניב (שיקל) צילום עזרא לוי

האיש שהגה את מטס יום העצמאות לא מפסיק להפתיע גם בגיל 84. ראיון

מה הוא חושב על החיילים של היום, מה דעתו על נשים טייסות ומה הסוד שלו לאריכות ימים. ראיון עם רנ"ג במיל' שי יניב (שיקל), הרס"ר האגדי של בית הספר לטיסה של חיל האוויר

20.4.18 13:00

סא"ל (מיל') ברוך גזית, חבר הנהלת סניף כפר סבא של ארגון המתנדבים צוות, כותב על תושב כפר סבא, רנ"ג שי יניב, כך: "לו היית שואל מישהו בבית הספר לטיסה של חיל האוויר, בארגון 'צוות' בכלל או בסניף כפר סבא בפרט, אם הוא מכיר את רנ"ג שי יניב, קרוב לוודאי שהיית מקבל תשובה שלילית. לחילופין, לו היית שואל מי הוא 'שיקל', סביר להניח שהתשובה היתה חיובית, מלווה בחיוך רחב".

למרות שהוא לא אוהב שמכנים אותו כך, רבים זוכרים את שיקל כרס"ר המיתולוגי של בית הספר לטיסה של חיל האוויר, וממקימיו. כפרחי טיס, עברו תחתיו מחזורים רבים של מפקדים בחיל האוויר, בהם מי שהיו לימים מפקדי החיל, וגם רמטכ"ל אחד. היום, בגיל 84, ואחרי קריירה שנייה בתחום הביטחון בחברת קוקה קולה, הוא מקדיש את רוב זמנו להתנדבות בשורה ארוכה של עמותות וארגונים, רובם בכפר סבא. על התנדבותו זכה בין השאר באות רוטרי ובפרס גלר.

"הגעתי מרומניה כילד קטן, כניצול שואה, עם אמא שלי וללא אבי שנרצח בשואה", הוא מספר, "לצבא התגייסתי בשנת 1951. ממש אחרי קום המדינה. הייתי אז רק בן 17, אבל בזמני גייסו קודם וגם רק לשנתיים ולא שלוש שנים כמו היום. לחיל האוויר הגעתי במקרה. לפני שהגעתי לחיל האוויר, הייתי שנתיים בגולני. אחרי זה עברתי קורס סמלים והייתי רב סמל של קורס הטיס. אחר כך מינו אותי לרס"ר הראשון של בית הספר לטיסה, למרות שאני לא טייס ואין לי רישיון טיס. למעשה, פתחנו אוהלים והקמנו בית ספר לטיסה. התחלנו בסירקין, אחר כך עברנו לתל נוף ומשם לחצרים. שירתי בתפקיד הזה 27 שנים. היום אני כבר בן 84. אני מודה שאני לא אוהב שמכנים אותי הרס"ר המיתולוגי. הייתי הרס"ר הראשון של בית ספר לטיסה הישראלי".

עברו אצלך פרחי טיס רבים שהפכו למוכרים.

"נכון, כמו למשל תא"ל יעקב טרנר, ראש אכ"א לשעבר גדעון שכטר, מפקדי חיל האוויר הרצל בודינגר, איתן בן אליהו ואביהו בן נון וגם דני חלוץ הרמטכ"ל לשעבר, שהוא גם חבר אישי טוב. פרשתי בתחילת חודש מאי 1977 ומאז פרישתי עבדתי בחברת קוקה קולה בתפקיד בכיר בתחום הביטחון במשך 22 שנה. כשפרשתי משם התחלתי להתנדב".

איפה למשל?

"הייתי חבר הנהלה בעמותת חיל האוויר, אני חבר בארגון גמלאי צה"ל צוות ואני מתנדב בפיקוד העורף. אני עדיין עושה מילואים בחיל האוויר, קצת לא הרבה. אני גם מחלק מזון לנזקקים בכפר סבא וחבר גם ברוטרי כפר סבא. אני מנסה לעשות הרבה דברים טובים וזה כיף לי. כיום אני לבד לאחר שהתאלמנתי מאשתי בת שבע לפני ארבע שנים. היא היתה אישה נהדרת והיינו ביחד 57 שנה. התחתנו כשהייתה בת 25 ואני בן 28. היא היתה מד"סית בבה"ד 12 והכרנו בצבא, והיא ידעה והבינה את התפקיד. היא אפשרה לי לעבוד ולא הפריעה לי וגידלה את הילדים שלנו יפה מאוד. היה בינינו כבוד גדול וכל מי שהכיר אותה יודע שהיא היתה אשת חיל בלתי רגילה. בני הבכור יובל כיום בן 54. אחריו נולדה ביתנו האמצעית ניבה והשלישי עידן. כולם אקדמאים ואני מאוד גאה בהם. אף אחד מהם לא רצה להיות טייס. לא היתה להם את התשוקה לזה".

שי יניב (שיקל) צילום רפרודוקציה עזרא לוי

שי יניב (שיקל) צילום רפרודוקציה עזרא לוי

ואתה, לא רצית גם קורס טיס?

"כל אדם בוחר לו דרך ואני בחרתי בדרך שלי, להיות שם בשביל פרחי הטיס, ממש מחנך עבורם. זה שונה מיחידה קרבית מצה"ל. זה לא היה קל".

ספר על העבודה בבית ספר לטיסה.

"נהניתי מאוד מהתפקיד, למרות שזו עבודה לא קלה כי עובדים קשה ימים כלילות אבל עם הנאה בלתי רגילה והמון סיפוק. אתה מקבל ילד בן 18 שבא לשנתיים והופך לקצין טייס, ואתה אומר, הנה התוצרת. כל השנתיים שהם היו פרחי טייס הם הצדיעו לי, וביום שהם קיבלו את הכנפיים אני הצדעתי להם, ממש כמו אבא שגאה בילדים שלו.

מה הכי זכור לך מהתקופה הזו?

"בעיקר העבודה שעשיתי שם. אני המצאתי את מפגני הטיס של יום העצמאות והייתי הראשון שעשה את זה במדינת ישראל בשנת 1956. היו אז גם מצעדי יום העצמאות ואנחנו היינו מקבלים מקום ראשון. אני גם זוכר לטובה את העובדה שזכיתי במהלך עבודתי לפגוש אנשים חשובים ומיוחדים כמו למשל יעקב טרנר שהיה חניך שלי ואיש מיוחד מאוד, וגם עזר ויצמן. אני זוכר שהוא הגיע סגן לבסיס שלנו והתקדם משם עד שהפך להיות מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה. הוא השתתף בחתונה שלי וגם בחתונות של הילדים שלי. אני מכיר הרבה אנשים שהיו חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל, גם ראשי ממשלה. בשנה שעברה קיבלתי במתנה בול שעשו לי במיוחד כמזכרת אחרי 50 שנה לבסיס חצרים, כי הייתי בין הראשונים שם".

בתקופתך לא היו נשים טייסות בצה"ל.

"לצערי לא. היו אחרי שעזבתי. זו היתה תקופה אחרת ובנות לא באו. אני מאוד בעד שנשים ישרתו כפרחי טיס וטייסות בחיל האוויר. אני חושב שהן לא פחות מכל גבר ושהן נהדרות".

כמעט בכל מחזור יש טייסים מכפר סבא.

"אני מכיר הרבה טייסים מהעיר הזו ואני חושב שזה בגלל שכפר סבא היא יישוב טוב, ויש פה מערכת חינוך טובה. חשוב לשים לב שיש הרבה בוגרים שהאמהות שלהם הן מחנכות או מורות. זה גם בא מהבית, כמו למשל נכד של טייס שממשיך אותו".

שי יניב (שיקל) צילום רפרודוקציה עזרא לוי

שי יניב (שיקל) צילום רפרודוקציה עזרא לוי

יש הבדל לדעתך בין פרחי הטיס של היום לאלה שבתקופה שלך?

"החיילים שמגיעים לבית ספר לטיסה תמיד היו טובים ומצוינים וגם היום לדעתי הם מצוינים ואפילו יותר. הנוער של היום לומד יותר מאשר בעבר והם מסיימים בית ספר ואפילו חלק מהתואר בזמן הלימודים בתיכון".

אתה ממשיך להיות עסוק, גם בגיל 84.

"אני מתנדב כל כך הרבה כי אני מאמין שלבנאדם עסוק אין זמן לשטויות. לכן אני קורא ספרים, הולך להרצאות בערב, פוגש חברים וחברות בהתנדבויות שלי. אנחנו מטיילים ומבלים וגם תורמים לקהילה, וזה טוב. אני גם כל יום צועד קרוב לעשרה קילומטר בכל יום. כיף לי ואני מרגיש מצוין. הראש של בנאדם עסוק לא מתייבש. אני יודע בדיוק מה אני עושה, וכשאני הולך לישון בשעה 23:00 בערב אני יודע שעשיתי משהו ביום הזה".

שי יניב (שיקל) צילום עזרא לוי

שי יניב (שיקל) צילום עזרא לוי

בטח לא תפספס את מטס יום העצמאות.

"מדי שנה אני הולך להר הזיתים ביום הזיכרון, כי יש שם הרבה בוגרים וחברים מהתקופה שלי שהם כבר אינם, ואני מגיע ונפגש עם המשפחות. ביום העצמאות אני כמובן רואה את המצעד ואת המטס. אני גם הולך לכל מסדר כנפיים עד היום".

ולמה "שיקל"?

"הוא מגיע מהמילה שאקל, שזה גבר גבר, והחניכים היו קוראים לי ככה. בסוף זה תפס כשיקל ומאז ככה קוראים לי כולם. כשאני כותב את השם שלי אני כותב שי יניב, ו'שיקל' בסוגריים".

האלופים נזכרים בשיקל:

"הראשון שקרא לי המפקד"

דן חלוץ צילום דובר צה"ל

דן חלוץ צילום דובר צה"ל

רב אלוף במיל' דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר, היה חניך בבית הספר לטיסה בשנים 1968-1966: "שיקל, היה רס"ר בית הספר, ותפקידו מעבר להיותו רס"ר שדאג לסדר ומשמעת היה להכניס בנו קצת, אולי הרבה, ערכים. הדבר שהכי זכור לי ממנו זה סוף קורס הטיס. קיבלנו דרגת סג"ם ואז שיקל ניגש לכל חניך. הוא ניגש אלי, הצדיע לי וקרא לי 'המפקד', כי קצין בדרגה בכירה יותר מנגד. הוא היה מפקדי ואהבתי אותו, וגם יראתי ממנו, וכל זה לא הפריע לו לעשות את הצעד הזה שביטא את כל השרשרת, מהתחלת הקורס ועד סיומו. הוא הראשון שקרא לי המפקד.

 

"רס"ר קשוח עם לב חם"

אביהו בן נון צילום משה מילנר לע"מ

אביהו בן נון צילום משה מילנר, לע"מ

אלוף אביהו בן נון, המפקד ה־11 של חיל האוויר, היה חניך בבית הספר לטיסה בשנים 1958-1957: "דווקא כחניך בקורס טיס לא יצא לנו להיתקל. אבל בתקופות אחרות ובתפקידים שונים יצא לנו לשתף פעולה. אני יכול לספר עליו שתמיד הייתה לו הערכה גדולה מאוד לכל מי שהיה לצידו בחיל האוויר. הוא היה רס"ר קשוח אבל עם לב חם. גם אחרי פרישתו הוא התמיד ביכולת החברית שלו והקשרים שלו לכל מי שנזקק לעזרתו בשירות בחיל. הוא המשיך להיות בהנהלת העמותה של חיל האוויר ולקח חלק בטיפול פרטני ואישי לכל מי שהיה בחיל האוויר או פרש מהחיל והייתה לו איזושהי בעיה. נעזרתי בו בכל נושא בתקופה שהייתי נשיא עמותת חיל האוויר והוא היה בהנהלת העמותה. ידעו שאפשר לסמוך על שיקל".

 

"מופת להתנדבות"

שגית לוק פדרמן, מנהלת מדור התנדבות בעיריית כפר סבא: "שי יניב (שיקל) הינו אדם בעל אישיות נדירה ובעל קסם אישי, אדם שכולו נשמה ורצון עז להעניק, לתמוך ולסייע. הוא מופת להתנדבות מכל הלב והנשמה ומצליח להוות מופת ומודל לעשייה התנדבותית בעצם פעילותו וגם כמוביל פעילות של עסקים למען הקהילה בעיר".

כל הידיעות החמות בעיר אצלך במייל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר