נספח העצים הבוגרים בתוכנית וחתימת מתכננת הנוף של אגף ההנדסה בעירייה
נספח העצים הבוגרים בתוכנית וחתימת מתכננת הנוף של אגף ההנדסה בעירייה

נת"י הוכיחה בבית המשפט: העירייה הסכימה בעבר לכריתת העצים ביער אוסישקין

תשובת נתיבי ישראל לבית המשפט חושפת: עיריית כפר סבא אישרה את ביצוע כל עבודות רמפת סוקולוב כבר במאי 2017

פורסם בתאריך: 8.5.18 13:10

חברת נתיבי ישראל טוענת שעיריית כפר סבא פעלה "בחוסר תום לב וניקיון כפיים", כשביקשה מבית המשפט לעניינים מינהליים צו ארעי וצו ביניים נגד כריתת העצים בשטח תוכנית רמפת סוקולוב, והביאה למעשה לעצירת העבודות. נת"י העלתה טענה זו בתשובתה לעתירה שהגישה נגדה העירייה. עוד טוענת נת"י כי העירייה ביקשה את הצו "במעמד צד אחד תוך הסתרת מסמכים מהותיים והצנעת עובדות רלוונטיות".

בעתירה שהגישה עיריית כפר סבא ב-18 באפריל טוענת העירייה כי נפל לכאורה פגם מהותי בתוכנית סלילת הרמפות במחלפים תל חי וסוקולוב, שמחייב את מניעת כריתת העצים שבתחום הדרך וכתוצאה מכך את הפסקת העבודות. אלא שבנתיבי ישראל טוענים כי העירייה הסכימה בעבר לכריתת העצים וכי הייתה מודעת לתוכניות לפני זמן רב. "תמוהה היא פנייתה", נכתב. "שכן כפי שייווכח, עיריית כפר סבא עצמה הביעה הסכמתה בכתב לנספח העצים הבוגרים – המסמך נשוא עתירתה – כשזה הובא בפניה עוד בחודש מאי 2017. אין לתת יד לעתירה ולבקשה לצו ביניים, שכל מהותן היא קידום טענות ממוחזרות שנבחנו ונדחו בעבר על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה".

עוד נטען כי "כל עיכוב ביישום התוכנית ובביצועה שכבר החל בפועל, יגרום לכך שתנועה ארצית שיעדה כביש מספר 4 צפונה וכביש מספר 402 דרומה וצפונה, תמשיך ותעשה שימוש ברחובות העירוניים הצרים של כפר סבא והוד השרון, אשר אינם מסוגלים להכיל אותה… כך גם תושבי הערים כפר סבא והוד השרון שירצו להגיע לאזורים המערביים של עריהם יאלצו להמשיך ולנוע באותם רחובות פנימיים…ההשלכות של עיכוב ביצוע התוכנית מתבטאות גם בחיסכון בשעות עבודה, הפחתה בזיהום האוויר ובתאונות דרכים".

יער אוסישקין. צילום שרונה לימן

יער אוסישקין. צילום שרונה לימן

בנתיבי ישראל חושפים כי בהליכי אישור התוכנית, כולל קבלת אישורי כריתה מפקיד היערות, הליכי ההפקעה ובהליכי הביצוע שמצויים בראשיתם, "השקיעה החברה מכיסו של משלם המיסים כ-35 מיליון שקלים (מתוך 170 – עלות הפרויקט כולו), תוך פינוי בתים, גן ילדים, מבנים שונים והפקעת שטחים חקלאיים". בנוסף כבר נבחר קבלן לביצוע העבודות שהחל ב-19 בפברואר השנה את העבודות.

על פי התגובה, בחברה מדגישים כי ב-20 לאפריל 2017, חתמה מהנדסת העירייה, ענת צ'רבינסקי, על הרשאה למבנה דרך לצורך הקמת רמפת העלייה לסוקולוב. ב-24 במאי אותה שנה, ניתן אישור עיריית כפר סבא למלוא התוכנית הרלוונטית לביצוע העבודות, בכלל זה את תכניות הפיתוח, הנטיעות, ההשקיה ונספר העצים הבוגרים – הליך שניתן לו אישור מפקיד היערות כבר ב-11 בספטמבר 2016 ותוקפו עד 5 ביוני 2018.

לאחר מכן, לאור התנגדויות תושבים המתגוררים בסמוך, פקיד היערות השהה את החלטתו, קבע פגישות בשטח. מכיוון שהדיון בתוכנית הסתיים לפני זמן רב וניתנו כל האישורים, נכתב בתגובה, "נתיבי ישראל סברה כי היתר הכריתה יינתן במהרה… לצערה של נתיבי ישראל, עוד בטרם ניתן היתר הכריתה הוגשו העתירה והבקשה הזו – כך שפקיד היערות מנוע מליתן את ההיתר, לאור החלטת בית המשפט ב-16 באפריל השנה".

הישארו מעודכנים בכל הסיפורים החמים בכפר סבא:

באשר לחורשת אוסישקין טוענים בחברה כי ייכרתו רק 30 עצים ולא 170 כפי שהעירייה טוענת, רובם ככולם מוזנחים. כל יתר העצים המיועדים לכריתה מצויים מחוץ לחורשה, חלקם אף בתחום בתים פרטיים שהופקעו בעקבות אישור התוכנית. עוד הם טוענים כי העירייה לא הציגה בדל ראייה לכך שחורשת אוסישקין היא אתר לשימור.

באשר לטענות על סתירה בין מסמכי התוכנית, מבטלת נת"י אותה מכל וכל – אולם טוענת כי גם אם נפל פגם, "אין הוא חמור דיו ביחס לנזק הנגרם משיתוק הפרויקט".

"נשאלת השאלה איפה הייתה המבקשת (העירייה) בכל הזמן הזה…", נכתב. "הכיצד יכולה המבקשת לעמוד היום בפני בית המשפט ולומר כי אך לאחרונה נודע לה על נספח העצים הבוגרים וכי היא המומה מהעובדה שחלקם מועדים לכריתה ועקירה".

נתיבי ישראל מבקשת מבית המשפט להורות על ביטולו של הצו ולקבוע כי היא רשאית להמשיך ולפעול בהתאם לתוכנית על כלל נספחיה ואישוריה. בנוסף מתבקש לחייב את העירייה בהוצאות התגובה לרבות שכר טרחת עו"ד.

מעיריית כפר סבא נמסר בתגובה כי העירייה "רואה חשיבות רבה בקידום עבודות התשתית של עורקי העיר הראשיים, תל חי וסוקולוב. על כן פועלת למציאת פתרון לתכנון ראוי תוך איזון בין הצורך התחבורתי לשמירה על ערכי הסביבה. עם זאת חשוב להדגיש כי הנושא נמצא בבירור משפטי אל מול כל הגורמים הרלוונטיים. בעקבות העתירה והצו הארעי שהגישה העירייה, כולל התייחסות לתהליכי תכנון שהתבצעו במהלך השנים ואחריות הרשויות. כתוצאה מפנייה דחופה של ראש העיר תואמה פגישה עם מנכ"לית משרד התחבורה והצוות המקצועי. העיריה תמשיך לפעול למען רווחת תושביה העיר ואיכות חייהם".

מתגובות נוספות לבקשת העירייה שהגיעו לידי צומת השרון עולה כי הועדה המחוזית ושר התחבורה (באמצעות הפרקליטות) טוענים כי סיכויי העתירה קלושים, משום שהבקשה אושרה כבר לפני כשלוש שנים על פי חוק, כשבכל התקופה הזאת לא התקבלה אף עתירה מהעירייה נגד התוכנית. "המבקשת זורה חול בעיניי בית המשפט עת היא טוענת כי הוסתר מפקיד היערות שמדובר באתר מורשת", כותבים בפרקליטות. בסיום הדברים הם כותבים: "אין חולק על חשיבות בשמירת ערכי הטבע והגנה עליהם. יחד עם זאת אין מנוס מפיתוח תשתיות אשר יתאימו לצרכי הציבור. המבקשת עצמה אף אינה מתנגדת לתוכנית כשלעצמה ומכירה בחיוניותה. במסגרת בקשה זו תחת כסות של שמירה על ערכי הסביבה, מבקשת העותרת להביא לשינוי תכנוני אשר נדון על ידי מוסרות התכנון ונדחה לפני שנים. את זאת אין לאפשר".

נבהיר כי למרות הדברים הללו, בתגובת המועצה לשימור אתרים נכתב כי הם תומכים בבקשה למתן צו ביניים ומתנגדים בכל דרך להריסת החורשה "ביחוד לאור העובדה כי קיימות חלופות תכניות אשר הוצעו לפני זמן רב, אך נדחו, משיקולים לא ענייניים".

עוד הם מוסיפים כי: "חורשת פסקל אוסישקין הינה בעלת חשיבות היסטורית בשל העבודה כי היא שימשה את מגורי תל אביב, אשר גלו לכפר סבא במהלך מלחמת העולם הראשונה, והיא אתר מורשת ייחודי בו לא המבנים מספרים את סיפורו של המקום אלא העצים והאבנים", בהמשך נכתב: "החורשה הייתה גם חלק מקו ההגנה הטורקי בין דצמבר 1917 לספטמבר 1918 משפרצו גייסותיו של גנרל אלנבי את המערך הזה בדרכם צפונה".

לסיום אומרים במועצה לשימור אתרים: "חשיבותה של החורשה הוכרה בתוכנית מח/162/ב מכוחה הוצאה ההרשאה שבנדון, בקובעה סעיף נפרד ומפורט בדבר הצורך 'שיקום נופי ומניעת פגיעה בחורשת אוסישקין' ואף בתוכנית המתאר הר/2050 אשר הופקדה, טרם מתן ההרשאה, מוגדרת החורשה על שני חלקיה, המזרחי והמערבי, כאלמנט נופי והיסטורי לשימור".

בתגובת עמותת אדם טבע ודין נכתב כי "הפגמים בהליך התכנוני חברו יחד במקרה זה לפגוע באינטרס הציבורי של הגנה על העצים בארץ החמה הגובלת במדבר בה אנחנו חיים. לכן נכון לא רק להאריך את הצו המונע פגיעה בעצים אל להבטיח תיקון ייסודי של ההליך בשלב הבא".

בתגובת עיריית הוד השרון הובהר כי חורשת אוסישקין טרם יועדה לשימור ושגם אם הייתה מיועדת לשימור אין בכך בכדי לגרוע מהוראות תוכנית העבודה. תגובת פקיד היערות הייתה תואמת לתגובת נתיבי ישראל ובה נכתב כי רוב רובם אשל העצים אינם מצויים בחורשה "שגבולותיה ושטחה אינם ברורים", ואילו העצים בתחום המדובר שהותרו לכריתה ברישיון והנזק כתוצאה מכריתתם הינו "מזערי וסביר".

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בזמן סלילת כביש 531 בהרצליה נכרתו אלפי עצים.
    שדרות ברושים, עצי אקליפטוסים, צפצפות, עצי שיזף, וכמובן עצי פרי.
    עצים בגירים בני עשרות שנים שנעקרו מהשורש.
    מזמין אתכם לראות את השממה שהותירו אחריהם מעצ.
    פקיד היערות הוזמן לאזור הן על ידי התושבים והן על ידי מעצ.
    הוא היה חותמת גומי ומאשר סידרתי לעקירת העצים בתוואי הכביש.
    גם פקעות של נרקיסים, רקפות, צבעוני, צמחי תורמוס דהקבלן ומעצ היו צריכים להציל נעקרו מהשורש, כנגד החלטות דימור הסביבה של הפרוייקט.
    וכאשר התושבים ביקשו להחזיר את מה שנעקר, הושמד, נגדע, נכרת ונשרף, נטען שהצמחים אבדו.
    ובמקום לנטוע עצים בגירים נטעו כמה שיחים ועכשיו הכביש הוא מדבר ושממה.
    אז כאשר כפר סבא נלחמים על כל עץ יש סיבה.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר