מאיה אלמו צילום באדיבות המשפחה
מאיה אלמו צילום באדיבות המשפחה

תביעת ענק נגד העירייה ומשרד החינוך: שרשרת מחדלים הובילה להתאבדות של מאיה אלמו ז"ל

הוריה של מאיה אלמו, תלמידת חטיבת שז"ר שהתאבדה בנובמבר 2015, הגישו תביעה על סך תשעה מיליון שקל

פורסם בתאריך: 4.6.18 12:24

שרשרת של מחדלים הובילה להתאבדותה של תושבת כפר סבא, מאיה אלמו, בת 13, תלמידת חטיבת שז"ר, ששמה קץ לחייה ב-24 בנובמבר 2015, לאחר שפספסה את האוטובוס שיצא לטיול השנתי. כך נטען בתביעת פיצויים ענקית, על סך כמעט תשעה מיליון שקלים, שהגישו הוריה של אלמו, אורית קסית וגלעד מלקו אלמו, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נגד עיריית כפר סבא ומשרד החינוך.

לפי התביעה, למרות דיווח על מחשבות אובדניות, בית הספר לא מילא אחר הוראות חוזר מנכ"ל לפיו, בין השאר, עם קבלת מידע על איום בהתאבדות, אמור בית הספר לקיים התערבות, שכוללת קיום הערכת מצב עם הצוות המקצועי בבית הספר, תוך קבלת הנחיות מהפסיכולוג הבית ספרי ושמירה על קשר רציף עם ההורים. עוד נכתב בתביעה כי בבית הספר היסודי הגישו את אלמו ז"ל לוועדת שילוב (ועדה הקובעת את זכאותו של ילד עם צרכים מיוחדים לקבל תמיכה וסיוע מוגברים במסגרת חינוך רגילה), אך זו לא זיכתה אותה בשעות שילוב מאחר ולא היה קיים בידה אבחון. "דבר מאלה לא בוצע בעניינה של מאיה ז"ל, אשר חרף מצוקותיה הופקרה לגורלה על ידי מערכת החינוך. ואם לא די בכך, הרי שבית הספר לא רק שהפר ברגל גסה את הוראות חוזרי המנכ"ל, ולא סיפק לה את הטיפול המגיע לה כדין, אלא שהפך אותה לשק חבטות והביא עליה את גורלה המר", נכתב בתביעה.

הישארו מעודכנים בכל הסיפורים החמים בכפר סבא:

 

מאיה אלמו ז"ל, ילידת יולי 2002, הייתה אחות לחמישה אחים נוספים, שלושה בוגרים ושניים צעירים ממנה. את דרכה במערכת החינוך החלה בשנת 2009 בכיתה א' בבית הספר היסודי שפיר בפתח תקוה. כבר בסוף אותה שנה התברר כי היא סובלת מקשיים בלימודים, קשיים חברתיים ומחסור בהרגלי סדר ומשמעת. בכיתה ב' עברה לבית הספר היסודי רמז בכפר סבא, שם כל אותם קשיים ואף יותר, חזרו על עצמם.

בתביעה מפורטת מעורבות בית הספר היסודי בעניינה של אלמו. על פי התביעה, במכתב מ-14 באוקטובר 2010, שנשלח מיועצת בית הספר רמז, ורד אפרים-עובדיה, לפקידת הסעד בסניף הדרים בכפר סבא, נכתב כי מאיה מגיעה כמעט באופן קבוע עם סימנים כחולים על הידיים ועל הרגליים. במכתב אחר, כחודש לאחר מכן, נכתב כי מאיה הראתה ליועצת שני סימנים כחולים וכי "היועצת ציינה כי בית הספר מודאג מהמתרחש בבית וביקשה התערבות דחופה".

כחודשיים לאחר מכן נשלח דיווח לפקידת הסעד ממשטרת ישראל שם דווח כי ההורים נחקרו על מקרה אלימות שהתרחש ב-24 בנובמבר 2010. פקידת הסעד נדרשה לזמן את ההורים ולכתוב תסקיר לגבי מצב המשפחה ובכך הסתיים העניין.

ב-13 בפברואר 2011, שלחה אפרים-עובדיה מכתב נוסף לפקידת הסעד שם היא מבקשת שיחזרו אליה בדחיפות בעקבות אמירות אובדניות של אלמו. בין האמירות: "ליפול מתהום, לקפוץ מצוק או לקחת רובה ולירות בראש". עוד נכתב באותו מכתב כי בשיחה עם האם, זו האשימה כל בית הספר במצבה של בתה. לאם נמסר כי "מאיה מחויבת להיות בהשגחה ולעבור הערכת מסוכנות".

בשנת 2011 היא הופנתה לטיפול פסיכולוגי עם מכתב מיועצת בית הספר לפיו "יש כנראה בעיית קשב וריכוז, אבל יש גם בעיית התנהגות, אלימות מילולית ולאחרונה מחשבות אובדניות". כשלוש שנים מאוחר יותר היא הגיעה שוב לטיפול בעקבות אמירות אובדניות ומעשים מסוכנים. היא סיפרה שם על "עומס רגשי רב בבית הספר, בעיות חברתיות, ילדה שהסיתה חברות אחרות נגדה ועוד".

ביולי 2011 הומלץ על טיפול תרופתי בהפרעת קשב וטיפול רגשי שיאפשר לאלמו להתמודד עם התחושות שלה.

כשסיימה אלמו את כיתה ו', בשאלון התלמיד צוינו בין היתר קשיי הלימוד שלה, אי הקפדה על שיעורי בית, בעיות התנהגות בין לבין נטילת תרופת הרטלין, ושמאיה זקוקה להעצמה, והכלה. בכתב התביעה מודגש כי במעבר מרמז לחטיבת שז"ר "תיקה של מאיה לרבות קשייה לא הועבר".

גלעד אלמו צילום עזרא לוי

גלעד אלמו צילום עזרא לוי

בכיתה ז' עברה אלמו ללמוד בחטיבת שז"ר, שם הייתה הילדה היחידה ממוצא אתיופי. היא הושעתה מהלימודים פעמים רבות, אמה הייתה מגיעה תדיר לבית הספר ומוריה, כך נכתב בכתב התביעה, "ראו בה שעיר לעזאזל". עוד נכתב כי "מאיה הייתה מנודה חברתית אך לא זכתה להתייחסות או טיפול ממערכת החינוך בגין קשייה. נהפוך הוא, היא הושעתה חדשות לבקרים, ספגה עונים, תלונות, והפכה לשק החבטות של המורים". על פי התביעה. היא הושעתה מבית הספר, היא הועברה כיתה, היו לה 19 הערות התנהגות, 10 איחורים, ו-19 פעמים אי הכנת שיעורים. כמו כן צוין שהיא משתוללת, מתפרעת, קללה ילד והושעתה שוב. שוב ושוב מאיה ביקשה לעבור לבית ספר אחר, והיא לא יצאה לטיול השנתי באותה שנה. הבעיות החמירו עם המעבר לכיתה ח'. "אמה של מאיה הגיעה חדשות לבקרים לבית הספר, התחננה בפני מנהל בית הספר, המחנכת וצוות המורים, ביקשה עזרה לביתה, טיפול, הכלה של מצבה, עידוד, אולם נשלחה כשלעומת שבאה", נכתב בכתב התביעה. "למעט הטפות מוסר והטחות באשר להתנהגותה של מאיה, לא נתן הצוות החינוכי כל מענה, למעט אטימות מוחלטת כלפי מצבה של מאיה".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

 

ב-24 בנובמבר 2015 הייתה אלמו אמורה לצאת לטיול השנתי של השכבה. זו הייתה הפעם הראשונה בה איפשרו לאלמו להצטרף. המורים התעקשו שהיא תיקח רטלין. "מאיה מאוד התרגשה לפני הטיול וציפתה לו…", נכתב. "ביום הטיול בשעה 6:20 לערך שלחה מאיה הודעת אסמס למחנכת, טלי צוק, בה ביקשה ממנה להביא לה תיק קטן. המחנכת השיבה לה כי היא כבר בדרך לבית הספר אך הם ימצאו סידור. אמה של מאיה הסיעה אותה לבית הספר אך השתיים איחרו במספר דקות עקב פקקי התנועה ונוכחו לראות כי האוטובוס יצא בלעדיה. ניסיונות האם לנסות ליצור קשר עם המחנכת ומורים אחרים עלו בתוהו והם לא השיבו. המחנכת, למרות שידעה שמאיה בדרך לבית הספר, אף לא טרחה להתקשר לאם ולברר מה קרה ומדוע מאיה עדיין לא הגיעה".

משאיחרה לבוא יצא הטיול בלעדיה, למרות שמחנכת הכיתה ידעה שהיא בדרך למקום האיסוף. כשחזרה לביתה התאבדה אלמו בתליה בחגורה בחדרה, שם מצאו אותה אביה ואחיה. האב, גלעד, ביצע בה החייאה עד שהגיעו חובשי מד"א, אך ללא הצלחה. היא פונתה לבית החולים מאיר, שם נקבע מותה.

לאחר מותה התברר כי אלמו שלחה במשך תקופה ארוכה הודעות לילדי הכיתה בווטסאפ הכיתתי על כך שברצונה להתאבד. המידע נמסר ליועצת בית הספר, "שלא עשתה דבר ולא יידעה על כך את הוריה", נכתב בתביעה.

"הכתובת הייתה על הקיר, אך מערכת החינוך כשלה והתרשלה בעניינה של מאיה קשות וחמורות, ואת המחיה שילמו מאיה ז"ל, ומשפחתה שלא מוצאת נחמה. רשלנותם ומחדליהם של הנתבעים ביחד ולחוד, עצימת העיניים הברורה נוח מצבה של המנוחה, תוך זלזול רבתי במצבה, עלתה לה בחייה. במקום לתת מענה למצוקותיה, חבטה בה מערכת החינוך בלא רחם, עד שתש כוחה".

עם מותה הוקמה ועדה של משרד החינוך לבדיקת המקרה. בדוח מצויין כי למאיה היו מחשבות אובדניות כבר בכיתה ג' ובעיות קשב וריכוז לאורך כל שנותיה ביסודי. לפי הדוח "חטיבת הביניים לא קיבלה מידע על המצוקה החריפה שמאיה ז"ל היתה נתונה בה בשל חוקי צנעת הפרט אשר מונע העברת מידע אישי על התלמיד".

לפי הדוח, בגלל בעיות משמעת רבות של מאיה ז"ל, והתנהגויות בעייתיות שלה כלפי תלמידים אחרים, צוות בית הספר בחטיבת שז"ר, "ייחס לה התנהגות מרדנית האופיינית לגיל ההתבגרות". לפי הדוח, אמרה המחנכת "זה הדליק אור אדום, אבל מהר מאוד הבנו שזה הפרופיל של הילדה". עוד אמרה המחנכת, לפי הדוח ש"לא אמונה על תוכנית טיפולית". הדוח קובע שלמאיה לא ניתנה תמיכה רגשית באמצעות שעות שילוב.

עו"ד ענת גינזבורג צילום אמיר יהל

עו"ד ענת גינזבורג צילום אמיר יהל

עו"ד ענת גינזבורג: ״תביעת הנזיקין שהגשתי לבית המשפט המחוזי בת״א בשם עזבונה והוריה של מאיה אלמו נגד משרד החינוך ועירית כפר סבא, מגוללת את סיפורה של ילדה ממוצא אתיופי שסבלה התעמרות קשה מצד מערכת החינוך שגרמה להתאבדותה. רק לאחר פנייתי למבקר המדינה קבלתי מסמכים המלמדים אף הם על המחדלים החמורים של הנתבעים בעניינה של מאיה ז״ל ואף דו״ח הבדיקה של ועדה שמינה משרד החינוך מותח ביקורת קשה על התנהלות הנתבעים. מאיה ז״ל שילמה למרבה הצער בחייה את המחיר על כשלי, מחדלי ורשלנות הנתבעים בעניינה״.

מעיריית כפר סבא נמסר: "עיריית כפר סבא מצרה על המקרה הטרגי ומשתתפת בצערה של המשפחה. מדובר במקרה שארע בשנת 2015 . כתב התביעה הגיע זה עתה ואנו לומדים אותו לעומק ונגיב כמקובל בבית המשפט".

ממשרד החינוך נמסר: "התביעה התקבלה במשרד, המשרד ייתן את תגובתו בבית המשפט כמקובל".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר