אחרי עשרות שנים, העירייה מפנה את בעלי המלאכה במתחם גרינברג. נחשו למה

31 ביולי. זה מועד הפינוי שהציבה עיריית כפר סבא, באמצעות החברה הכלכלית, ל-15 בעלי עסקים ב"מתחם גרינברג" ברחוב יוחנן הסנדלר באזור התעשייה בעיר, בעלי נגריות, מוסכים, חנות למוצרי פלסטיק ועסק לעבודות אלומיניום, רובם בגיל פרישה, המנהלים את עסקיהם, שהם כל עולמם, באותו המקום, כבר עשרות שנים. "כל מה שבניתי כל השנים, השם שלי, ייהרס", אומר משה בלפור, בעל חנות לכלים חד פעמיים במתחם גרינברג מזה 38 שנים, "מי יפצה אותי? אין לי כלום, ממה אני אחיה? אין לי פנסיה, אחיה מ-2000 שקל ביטוח לאומי".

לא רק זאת, מתברר שעתיד דומה צפוי גם לבעלי עסקים אחרים באזור, הנמצאים בשטח של 28 דונם שהחזקה עליהם הושבה לעירייה אחרי מאבק משפטי ממושך. השטח מיועד, במסגרת תוכנית חדשה לאזור התעשייה שנמצאת בבחינה, להקמת קומפלקס מסחרי גדול.

הישארו מעודכנים בכל הסיפורים החמים בכפר סבא:

• להורדת אפליקציית צומת השרון כפר סבא: אנדרואיד, אייפון
• להצטרפות לקבוצת העדכונים של צומת השרון כפר סבא בווטסאפ.
• להצטרפות לקבוצת הפייסבוק.

מתחם גרינברג נמצא ברחוב יוחנן הסנדלר. הוא הושכר לבעלי המלאכה החל משנות ה-50 ואילך על ידי היזמים יוסף גרינברג ויורשיו וחגי רום. אלה חכרו בחכירת משנה את המקום ממינהל מקרקעי ישראל, כלומר, המינהל נתן לעירייה את חטיבת הקרקע, גרינברג ורום חכרו ממנה את השטח והשכירו את המבנים שעליו לבעלי המלאכה. מאז שנת 2003 ועד שנת 2012 ניהלו גרינברג ורום הליכים משפטיים מול העירייה. הם טענו שהעירייה גובה עבור ההחכרה יותר מאשר הסכום שגובה ממנה המינהל, וכך עושה רווח על חשבון האזרחים. במקביל, ביקשו היזמים להיות החוכרים הראשיים מול המינהל. בית המשפט לא קיבל את טענותיהם והם הפסידו במשפט.

בעלי העסקים במתחם גרינברג. צילום אריה אברמזון

השבוע טוען גרינברג שלמשפחתו הייתה נגריה במקום במשך שנים ארוכות, שמאותו הרגע "העירייה שינתה תקליט". "הם לא רצו לחדש את החוזה איתנו, למרות שהיה לנו בחוזים זכות ראשונים להמשיך את האחזקה על הקרקע",  הוא אומר, "הרי כל המהות של החכירה היא רכישה בסופו של דבר. לא יכול להיות שבסוף אחזיר את הקרקע למדינה. בעירייה אמרו שאנחנו מפרים את החוזה, שאנחנו יושבים על הקרקע בלי הסכם כבר שנים. חתמנו על הסכם פשרה אחרי שהעירייה איימה לתבוע אותנו בסכום דמיוני של מיליונים, אלא אם נתפשר ונוותר על הזכויות שלנו בקרקע. בסוף התפשרנו".

גרינברג, נצר לתושבי כפר סבא שסבו היה יקיר העיר, טוען שהתמוטט כלכלית. "אנחנו התייאשנו, בטיפשותנו או שלא. הם רמסו אותנו והשאירו אותנו עם חובות שאנחנו משלמים עד היום. במהלך הזמן העירייה שינתה את מבנה הארנונה ותבעה אותנו על מיליונים של שקלים, על דברים שלא היו להם אחיזה במציאות".

העירייה, מתברר, לא מתכוונת לפנות רק את המתחם של גרינברג, אלא 28 דונמים בסך הכל באזור התעשייה (כפי שאפשר גם ללמוד מתגובת החברה הכלכלית שהעבירה העירייה) שבהם פועלים עסקים רבים אחרים. העסקים בגרינברג הם ככל הנראה הראשונים לעזוב. "אחרי הפשרה העברנו לעירייה את כל החוזים של בעלי העסקים במתחם. כולם, למעט שניים שהיה להם חוזה עד סוף 2019, צריכים לפנות את העסק עד סוף יולי השנה", אומר גרינברג, "אלו אנשים שנמצאים שם 40 שנה, יש שם אנשים שמכירים אותי מאז שנגמלתי מחיתולים".

בעלי העסקים מספרים שבדצמבר 2017, עם תום חוזה השכירות מול בעלי המתחם גרינברג ורום, חודש החוזה לשבעה חודשים בלבד, ולא לשנה מלאה. אז הבינו כי מתכוונים לפנות אותם מהמתחם. "במעמד החתימה הודיעו לנו המשכירים כי הפסידו במשפט נגד עיריית כפר סבא, שתבעה מהם תשלום מיסי היוון בסכומים גבוה מאוד", אומר אחד הסוחרים, "רק אז למדנו שהמשפט התנהל במשך שנים רבות ללא ידיעתנו. בהמשך, הגיעה אלינו גברת אחת מהייעוץ המשפטי של החברה הכלכלית וביקרה כל בעל מלאכה בנפרד. בשיחה היא נתנה לנו להבין שנוכל להישאר במתחם עד סוף 2019, אבל הקפידה לא לתת מסמך כתוב או לחתום על התחייבות כלשהי. כל הזמן הזה לא נערך מפגש מסודר מטעם העירייה לביאור מעמד הנכסים ועתיד המתחם. השאלה המהותית היא למה לזרוק אתנו מפה לפני הבחירות. למה מתייחסים אלינו בצורה מגעילה ושקופה. למה הם לא אומרים מה בכוונתם לעשות במתחם ולמה הם לא עוזרים לנו למצוא אלטרנטיבות".

בעלי העסקים במתחם גרינברג. צילום אריה אברמזון

באפריל השנה קיבלו בעלי המלאכה מכתב היערכות לפינוי ממשרד עורכי הדין ג’ינו, אלסברג ושות’, המייצגים את החברה הכלכלית. במכתב הם נדרשו להעמיד ערבויות בסך 20 אלף שקלים לחברה הכלכלית ולעמוד בהתחייבותם להשלים את כל התשלומים הנותרים, כולל מים וחשמל. גם אחרי משלוח המכתב, המשיכה – לטענת בעלי העסקים – אותה גברת לתת לבעלי העסקים להבין שהם יוכלו להישאר במקום עד סוף שנת 2019. לפני כשבוע הגיעו למתחם קבלני הריסה והחלו בהכנות להשטחתו. בעלי המלאכה יצרו קשר עם החברה הכלכלית, שלפתע שינו גרסה ואמרו שעליהם לפנות את הנכסים עד 31 ביולי. מאז, אומרים הסוחרים, טוענת החברה הכלכלית כי ישנם ליקויי בטיחות במבנים.

משה חלפון בעל עסק למוצרי אלומיניום בשם אלום חן: "הבנו שאין לנו ברירה וחתמנו רק לשבעה חודשים. בעירייה כאילו עודדו אותנו ואמרו יהיה בסדר, אז נרגענו. אני התחייבתי למלא עבודות, אני מייצר מסגרות לחלונות ולדלתות לבתי ספר וגנים, שיפצתי משרד, אף אחד לא נתן להבין שיש בעיה. יותר מזה, אמרו שאולי יש סיכויים שייקח אפילו יותר זמן. אולי רצו להרדים אותנו. אנחנו מאוד כועסים, לא מתייחסים אלנו בכלל, אני מתקרב לגיל 70, מה אני אעשה עכשיו? לא עושים דבר כזה לאנשים. עכשיו הם מתחילים עם הסיפורים שלהם ואומרים שהמבנה חורג. אם ככה, איפה הייתם 40 שנה ולקחתם כסף מלא? אם המקום מסוכן כמו שאתם אומרים איך אתם משאירים אותנו אפילו עוד יום אחד במקום. זה לא עובד ככה".

ביום רביעי השבוע התכנסו בעלי המלאכה כדי לדון בעתידם. רובם אנשים מבוגרים, קרובים לגיל פרישה, שאין להם חלופות זמינות למעבר בתי העסק שלהם. לטענתם, גם אם תמצאנה חלופות שכאלה, המעבר אליהן יהיו כרוך בעלויות גבוהות ביותר. ההחלטה הנוכחית, הם אומרים, גוזרת עליהם את אובדן פרנסתם.

מתחם גרינברג. צילום אריה אברמזון

עו”ד אלעד חלפון, בנו של משה, כינס את בעלי העסקים במתחם והציע להם להגיש תביעה לבית המשפט לעניינים מנהליים. “שלא יהיו לאף אחד אשליות, לא נוכל להישאר פה לטווח ארוך”, אמר לבעלי המלאכה, “בסופו של דבר כולם יצטרכו לפנות את המתחם. המטרה של כולנו היא לגרום לבית המשפט לאפשר לנו את הזמן עד סוף 2019 כדי שכולם יצליחו להתארגן בצורה מכובדת, לנסות לאתר מקומות חלופיים. לסגור לנו את העסקים מהיום להיום הוא בלתי אפשרי ואנחנו לא נוכל להתמודד עם זה. לא נוכל לפנות את העסק בסוף החודש הבא. תראו מה הולך פה, הזמנות, עבודות ואני מתאר לעצמי שככה זה אצל כולם. בין האפשרויות של להגיב או ליזום, אנחנו מעדיפים ליזום. כל הדבר פה הוא לא סביר. בפעם הראשונה אמרו לי ‘אנחנו צריכים להוציא למכרז’. אמרתי להם ‘זה לא סביר, מי ישכיר כאן לשנה, אפילו נשלם עוד כמה שקלים יותר, אבל מה ההיגיון לפנות אותנו ולהכניס אותנו למכרז’. עכשיו העירייה אומרת שהמבנה לא בטיחותי. ברור לנו שאנחנו לא יכולים לעבור לאזור התעשייה החדש במחירים שהם מבקשים שם. מצד שני, לא הגיוני לפנות אותנו כשאין אלטרנטיבה”. הגשת העתירה תעלה לבעלי העסקים כ-100 אלף שקלים, והם שוקלים בימים אלה אם להתארגן יחד.

יוסף יעקובי, בעל נגרייה, נמצא במתחם יותר מ-30 שנה. “פעם אחת אמרה לי ההיא מהחברה הכלכלית ‘אתה בכלל עובד’? כי אני נפלתי וזקוק לניתוח בכתף. ‘אם אתה לא עובד תפנה’. אמרתי להם שם ‘איפה אתם רוצים לזרוק אותי בגיל 64?’ השארתי להם הודעות ואף אחד לא עונה לי. עובדים עלינו בעיניים”.

הנגר יעקב דיין, בן 64, נמצא מעל 50 שנה במתחם. “אני פה מגיל 16, לא חלמתי שיעיפו אותי מכאן, חשבתי שמכאן אני הולך לבית הקברות. אני חשבתי שהעירייה תבוא לקראתנו. המקום הכי טוב לעבור אליו זה בטירה, אבל אנחנו לא רוצים לעבור לשם, יש שם הרבה גניבות”.

משה בלפור מהחנות לכלים חד פעמיים: “אני מאוד פגוע. העירייה היא גוף שהיינו צריכים לסמוך עליו יותר מכל אחד אחר. אנחנו תושבי העיר, משלמים את כל מה שצריך, וביום אחד מוציאים אותנו מכאן. אנשים יסגרו את העסקים, לא יפתחו מחדש. חלקם תקועים באמצע עם מלא סחורה ולא יודעים מה לעשות. כל מה שבניתי כל השנים, השם שלי, ייהרס. השקעתי 70 אלף שקל בבניין, הכל ייהרס. מי יפצה אותי? אין לי כלום, ממה אני אחיה? אין לי פנסיה, אחיה מ-2000 שקל ביטוח לאומי”.

יוסף אהרוני, בעל נגריה: “אמרו לי לא לעזוב את המקום ואולי יאריכו לנו את זה. פתאום התהפכו ולא דאגו לנו. פה דואגים רק להיי-טק, רוצים לחסל את התעשייה בעיר. לא דואגים לבעלי המלאכה בכפר סבא. אין לנו לאן ללכת”.

מאיר גינזבורג, בעל עסק לכלים סניטריים, עזב כבר בינואר האחרון את המחסן ששכר, אחרי 15 שנה: "אף אחד לא סיפר לנו שאמורים להיות שינויים, אמרו שזה עובר לעירייה אבל לא שיעיפו אותנו מפה. ראיתי את המצב והעפתי את עצמי כבר מראש. קראתי את התמונה מהר מאוד ואנשים חיו באשליה שיאריכו להם את החוזה. עברתי בסמוך, לרחוב המוביל 1. ניזוקתי בקרוב ל-200 אלף שקלים, כי במקום ביוחנן הסנדלר השקעתי 60 אלף שקל בשיפוץ, ועכשיו לקחתי מקום חדש ושיפצתי אותו שוב. אני עוד מעט יוצא לפנסיה, ולמזלי כיוון שיש לי ילדים שעובדים איתי, הצלחתי לברוח משם בזמן. זה עסק של 40-30 שנה. אם הייתי צריך לצאת משם בלחץ זה לא היה קורה. גם ככה לא ישנתי בלילות לפני שעזבתי. אני לא מאחל לאף אחד שיקרה לו מה שקרה לנו".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

תגובת החברה הכלכלית, כפי שהתקבלה מהעירייה: “בתום הליך משפטי ארוך, על פני יותר מעשור, התקבל פסק דין בכל הערכאות המשפטיות והושבה החזקה המשפטית של 28 דונם באזור התעשייה לידי העירייה. העירייה העבירה את הטיפול במתחם לחברה הכלכלית שפועלת להסדרת שומות עדכניות, הוצאת מכרזים והתמחרות מול שוכרים ותיקים וחדשים, שיפוץ המבנים וחידוש נכסים לא תקינים. כחלק מתהליך ההסדרה, יוצאים שוכרים שסיימו את חוזה השכירות ובמקומם נכנסים שוכרים חדשים וכל זאת בהתאם לחוזים שנחתמו ועל פי חוק”.

מנכ"ל החברה הכלכלית של כפר סבא, אלעד קנדל

יו"ר החברה הכלכלית אלעד קנדל: "יש לנו רצון גדול לאפשר לסוחרים זמן הסדרה כדי לא להוציא אותם מעכשיו לעכשיו – למרות שההתראה ניתנה לפני מספר חודשים. בשביל שזה יקרה צריכים להתקיים מספר תנאים בסיסים: תשלום תשומה עדכנית של השכירות, יכולת להעמיד ביטוח, אפשרות להחזיק מבנה בהתאם לדרישות כיבוי אש בהתאם לכל עסק, אם זה יקרה אנחנו יותר מנשמח לאפשר להם זמן התארגנות שיעמוד אפילו על שנה נוספת. כל הדברים האלה נאמרו גם להם. כל מי שמנסה להציג את הדברים האלה בצורה אחרת חוטא למציאות".

אמרו להם שהם יוכלו להישאר עד סוף 2019.

"זה לא נכון".

הם אומרים שאתם נוהגים בהם בכוחניות.

"אין כאן כוחניות. חלק גדול מהמבנים האלה מוזנח ולא מבוטח, ואין להם את היכולת לבטח אותם. העירייה לא יכולה להתנהג כמו בסטיונר".

מה הולך להיות להיבנות באזור?

"אזור התעשייה התעש עומד בפני תכנון ותב"ע חדשה, אנחנו מקווים שבחודשים ושבשנים הקרובות התכנון יתקדם הלאה. הרעיון הוא, וזה לא יקרה בקרוב, לחדש את הרחוב ולהקים קומפלקס מרכז מסחרי גדול עם מסחר ותעסוקה שיהיו נכס מניב של העירייה. הדברים נמצאים בבדיקה".