אלון מאיר. צילום עזרא לוי
אלון מאיר. צילום עזרא לוי

איך שיר נולד: הגרסה הכי מיוחדת ששמעתם

הקשר בין פזית בן חורין אלעזר מרעננה, למוזיקאי אלון מאיר מכפר סבא, החל בפוסט מקרי בפייסבוק, ונמשך בשיתוף פעולה מרגש ובבשורה קשה על מחלתה של פזית. מילים ולחן, הסיפור המלא

16.11.18 15:24

תהליך כתיבתו של שיר הוא לעולם לא קבוע. לעיתים הוא קצר ורגעי כמו 'Yesterday' של הביטלס, שנכתב בפחות מדקה. לעיתים הוא ארוך ומייאש, כולל בתוכו עשרות טיוטות ושעות של מבטים ריקים על דף לבן ללא מילים. אך לעתים נדירות תהליך יצירתו של שיר מסתיר מאחוריו סיפור ארוך ומרגש אף יותר מהשיר עצמו, כמו סיפורם של פזית בן חורין אלעזר ואלון מאיר, שיצר לבסוף את השיר "לא שושן".

הסיפור בין השניים התחיל לפני כשלוש שנים. מאיר, 43, מוזיקאי ומורה לגיטרה מכפר סבא, מספר כי פרץ יצירתיות שלו תוזמן בדיוק מושלם עם חיפושה של פזית אחר מלחין. "לפני שלוש שנים בערך, לקראת גיל 40", מספר מאיר, "פתחתי את הדלת מחדש לאמנות שלי. פשוט הרגשתי שמשהו בוער בי מבפנים, שיש לי פרץ של יצירה. במקרה אני ככה גולש בפייסבוק, ופתאום אני רואה פוסט של פזית שלא הכרתי לפני כן אבל הייתה חברה שלי בפייסבוק. בפוסט היא מספרת שהיא רוצה לארגן ערב שינגנו בו שירים שהיא כתבה, והיא מחפשת מלחינים שמעוניינים להשתתף. אני באותה תקופה הייתי בפרץ היצירתיות הזה, אז ביקשתי ממנה שתשלח לי. היא שלחה לי את ספר השירים שלה, ודפדפתי עד שנתקלתי בשיר "לא שושן". איך שנתקלתי בו התחלתי ישר לנגן את השיר עם הגיטרה, המוזיקה פשוט הגיעה בעצמה. אמרתי לה שאני מתכוון להלחין את השיר, היא שמחה וביקשה שאעדכן אותה כשהוא יהיה מוכן. ערב השירים בסוף לא התקיים, אבל שלוש שנים עבדתי על ה-EP (מיני אלבום) שלי, כשאחד מהשירים היה השיר של פזית".

למה מכל השירים בספר שלה בחרת את "לא שושן"?
"באותה התקופה אבא של אשתי ז"ל היה חולה ALS .זו מלחמה מאוד קשה וראינו מאוד קרוב מול העיניים את ההתמודדות שלו. יש משפט בשיר 'אני מותח את הגבולות שלי עד קצה גופי ועצביי'. ALS זו מחלה עצבית, זה פגע בדיוק בנקודה, זה היה מאוד עוצמתי מבחינתי".

איך מרגיש קשר בין משוררת למלחין?
"הקשר הזה בא לידי ביטוי מבחינתי בכך שיש יצירה משותפת, יש אחריות משותפת. למרות שאני שלוש שנים עבדתי על השיר ויצרתי לו קליפ, הוא כמובן של שנינו. ברגע שהוא מוצג לעולם יש לו אבא ואמא, יש לשנינו אחריות משותפת ליצירה הזאת. שני אנשים שבעצם עומדים מאחוריו. יש את הביצוע, את הלחן, את המילים. אנחנו ביחד בתוך העניין הזה".

כמוזיקאי, איך הייתה ההרגשה להלחין שיר למילים שלא אתה כתבת?
"כשבחרתי את השיר הזה, עמדתי מאחורי המילים כאילו הן שלי. כשעבדתי עליו כל כך הרבה, הגבול הטשטש. הרגשתי שהמילים הן שלי, כי אני מאמין בהן במאה אחוז. השיר מדבר את הפנימיות שלי, אז מבחינתי זה בדיוק כמו לשיר שיר שאני כתבתי לו את המילים. אני רואה בכך איזושהי שליחות, להביא את השיר לכמה שיותר אנשים."

מתי יצא בסוף השיר לאור?
"אחרי שהוצאתי את הסינגל הראשון מתוך הEP לפני כשלושה חודשים, התלבטתי באיזה שיר לבחור בתור סינגל שני ובחרתי ב"לא שושן", שירה של פזית. השיר כבר היה מוכן עם קליפ אז באתי לפנות לפזית סוף סוף אחרי שלוש שנים ולשלוח לה. אני נכנס לפייסבוק, ובדיוק אני רואה פוסט שלה בו היא בעצם מספרת לעולם שהיא חולה מאוד. לא היה לי מושג שהיא חולה לפני. צירוף מקרים מטורף. זה שיר שהמילים שלו מבחינתי מדברות על לחיות את החיים עד תום ופה הוא מקבל מושג חדש לחלוטין בעקבות המחלה שלה".

פזית בן חורין אלעזר, בת 55, תושבת רעננה, אובחנה כחולה בסרטן ריאות מוקדם יותר השנה, לאחר שהתעלפה והגיעה לבית החולים. "אובחנתי בסוף חודש ינואר", מספרת פזית, "התעלפתי והובהלתי לטיפול נמרץ לב. הנוזל הפלאורלי מילא לי את בית החזה ולחץ על הלב. אם הייתי באה למחרת, כך נאמר לי, כבר לא הייתי חיה. אושפזתי במחלקת ריאות של בית החולים מאיר. לאחר ניתוח וניקוזים לא סימפטיים, נאמר לי שאני חולה בסרטן ריאות. זה סוג סרטן של לא מעשנים. מבינה שיש כאלה שמקשרים אותו לעישון כבד, גם אני הייתי עושה זאת. כשחליתי הבנתי שיש עוד סוג. למדתי לאחר המחלה מונחים שמעולם לא שמעתי עליהם".

פזית בן-חורין אלעזר קרדיט עופר לינביץ

פזית בן-חורין אלעזר. צילום עופר לינביץ

מה חשבת כשכתבת את השיר? מה ניסית להביע?
"זו הבעת תקווה, שבעתיד שכשאביט אחורה ברטרו-ספקטיבה, אהיה מסופקת מהדרך עצמה ולאן שהביאה אותי, לאן שהגעתי בסופה".

השיר, שנכתב לפני המחלה, מדבר על סוף. "רק שיעצור זמני מלכת, והשקט יהסס את צעדיי, אל מנוחתי האחרונה". אי אפשר להתעלם כעת מהסימבוליות והמקריות. את מרגישה שבעקבות המחלה, השיר נוגע בנקודה רגישה יותר מתמיד?
"ברור שנוגע. נוגע יותר מתמיד. הרי אני חולה בסרטן. העתיד פחות ברור לי מאשר לאדם בריא, אף שחיים יכולים להיקטע באיבם בכל מיני צורות. בכל מקרה המילים מביאות אותי לחשוב על סוף הדרך".

מתי התחלת לכתוב?
"התחלתי כששיתפתי שירים בפייסבוק וגם פתחתי לי דף יוצר שבו הם מפורסמים. קיבלתי פידבקים טובים והבנתי שאנשים מתחברים למה שכתבתי. ב־2013 החלטתי להוציא לאור את ספר השירה שלי 'המקום בו גועשות המילים'".

את עדיין כותבת?
"לצערי לא. הפסקתי לכתוב כשחליתי. אין לי פנאי לזה. בעתיד אולי אחזור אל הכתיבה ואסיים רומן שהתחלתי לכתוב לפני המחלה".

מאין את שואבת את ההשראה לשירים?
"את ההשראה אני שואבת מהחיים עצמם. ממה שעובר על אנשים שאני מכירה והכרתי, מספרים ושירים שקראתי, מחוויות שעברתי וכמובן מהדמיון הפרוע שלי".

מה את חושבת על הביצוע וההלחנה של אלון לשיר?
"עמדו לי דמעות בעיניים כשהקשבתי לאלון. גם אמרתי לו את זה. הביצוע שלו והלחן נגעו בי עמוק בפנים. התזמון עם פוסט החשיפה בפייסבוק, רק העצים את ההרגשה".

היית רוצה לראות את השיר מבוצע על ידי אמן מפורסם?
"לא, אלון מבצע אותו נהדר".

היית רוצה לראות את שירים נוספים שכתבת מולחנים על ידי אחרים?
"ברור. זה כמו לראות אותם מחדש, מסקרנת הפרשנות שניתנת בהלחנה ובביצוע ותגובת המאזינים".

כיצד את מטופלת כיום?
"בעבר קיבלתי טיפול ביולוגי. כדור לבליעה בכל יום. אבל מצבי התדרדר ושוב אושפזתי במאיר, עד שקיבלתי טיפול כימותרפי שהקים אותי לתחייה. בסך הכל אושפזתי שם חודש וחצי במצטבר. כיום אני מקבלת בכל שלושה שבועות טיפולי כימותרפיה ואימונותרפיה (טיפול שבו נעשה שימוש בחומרים המצויים בגוף באופן טבעי למטרת הרס של תאי סרטן)".

אני חייב לשאול, את מפחדת ממה שעתיד לבוא?
"וודאי. איך אפשר שלא? אני מפחדת ממהירות ואופן התקדמות המחלה והמשמעות שלה לגבי ולגבי משפחתי. אני כמובן מפחדת שהטיפול הנוכחי יפסיק להשפיע ואז מה עושים הלאה. תוהה אם ניתן יהיה להפוך את הסרטן שלי לכרוני, כך שאוכל לחיות עוד שנים. מפחדת מאד מההפרדות עצמה ממשפחתי ומשמעותה לגביהם. המוות עצמו פחות מעסיק אותי".

מה אתם מתכננים לשיר הזה בהמשך?
אלון: "השיר נשלח לפני כשבועיים לתחנות הרדיו. כל מה שאני עושה מההקלטות, עד הקליפים דרך היח"צ הכל זה יוזמה פרטית ואני צריך לממן ולארגן. בין להיות מורה ואבא לשלושה ילדים אני מנסה למצוא את הזמן. השיר בינתיים שודר במספר תחנות רדיו אזוריות ואינטרנטיות, אנחנו מנסים להפיץ אותו כעת, להפיץ אותו כמה שיותר. הוא גם חלק מהרפרטואר שלי כשאני מופיע. אני רוצה לבוא לבתים של אנשים, לספר ולנגן. אני רוצה שיכירו את פזית דרך המילים, שיכירו אותי דרך השירה והמנגינה. יש כאן הרגשת שליחות מצידי להגיע למקסימום".

פזית: "אני רוצה שיאהבו את השיר ושיגיע לכמה שיותר אנשים. אולי עם הפרסום, השיר יגיע איכשהו לצעירים שהחלו לעשן ולמעשנים כבדים בפרט ויגרום להם לחשוב פעמיים, לפני שמדליקים עוד סיגריה".

 

לא שושן / פזית בן-חורין אלעזר

לא שושן אבל פרחתי,
לא ציפור אבל ריחפתי,
מתחתי גבול
עד קצה גופי ועצביי.
אני נפעם מהניעה לא מרפה
להכיר אם כל דרך
מלעבור שנים.
רק שיעצור זמני מלכת,
והשקט יהסס את צעדיי
אדע כי באתי מוכן.
רק שיעצור זמני מלכת
והשקט יהסס את צעדיי
אל מנוחתי האחרונה.

כל הידיעות החמות בעיר אצלך במייל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר