אל"מ זיו נמני. צילום דובר צה"ל
אל"מ זיו נמני. צילום דובר צה"ל

אל"מ זיו נמני, מפקד מבצע מגן צפוני, בראיון מיוחד לצומת השרון: "חיזבאללה נתפס במערומיו"

מפקד מערך ההנדסה של פיקוד צפון, תושב בני ציון אל”מ זיו נמני, פיקד על אחד המבצעים המורכבים של צה”ל לאיתור והשמדה של מנהרות התקפיות של חיזבאללה. בראיון לרגל המעבר לתפקיד החדש הוא אומר: “במשפחה תמיד צוחקים שלא פספסתי אף מבצע צבאי או מלחמה”

פורסם בתאריך: 13.6.19 18:49

יום חמישי, 30 במאי, גבול ישראל-לבנון. היום האחרון של מבצע "מגן צפוני" לאיתור והשמדה של שש מנהרות התקפיות שהחיזבאללה חפר במטרה לחדור לשטח ישראל. צה”ל משמיד סופית את “מנהרת הדגל” של חיזבאללה – מנהרה תת קרקעית המגיעה לעומק של שמונים מטרים ומשתרעת מהכפר הלבנוני ראמיה ועד שטח פתוח באזור היישובים שתולה וזרעית בגליל המערבי. המנהרה שנחפרה במשך שנים על ידי ארגון הטרור הלבנוני, מכילה מערכות כריזה, מסילות ברזל לשינוע ואספקה ללוחמים השיעים, ומיועדת להוביל מאות לוחמים לשטח ישראל במקרה של מלחמה. מחוץ למנהרה עומדות עשרות משאיות, המזרימות אלפי קובים של בטון כדי לאטום אותה ולנטרל אותה משימוש עתידי. כשצה”ל מכריז על הצלחת המבצע, מי שאולי נושם ראשון לרווחה הוא אל”מ זיו נמני, מפקד מערך ההנדסה של פיקוד צפון.

“צריך לומר, כשהמבצע פרץ החוצה לתודעת הציבור הוא נראה פשוט”, מספר נמני, 39. “אבל למבצע קדמו הכנות משמעותיות של מעל שנה וחצי, וזה רק בתקופתי. אנחנו מדברים כאן על הכנות עד הפרטים הכי קטנים שצריכים לדייק בהם. מי הם המפעילים של הכלים לאיטום המנהרות, באיזה כלים נשתמש, מדוע דווקא בכלים אלה ומתי נשתמש בהם. בדרך, גם צריך לקיים ניסויים בכלים האלה ותוך כדי כל ההכנות לדאוג שהכל מתואם היטב עם גורמי המודיעין, האש, הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. כדי להבין מה היקף המבצע, תבין שבמהלך התכנונים, היינו כמה עשרות בודדים שהיו צריכים לתכנן ולהיות אחראים על המבצע הזה. ביום פקודה, 4 בדצמבר, התחלת המבצע, הפכנו מעשרות לאלפים”.

חשיפת מנהרות צילום דובר צהל

חשיפת מנהרות צילום דובר צהל

אל”מ נמני הגיע לפקד על מבצע השמדת המנהרות הצפוניות לפני כשנה וחצי, לאחר דרך ארוכה של טיפוס בסולם הדרגות של חיל ההנדסה. במקור הוא מפרדסיה שבשרון וכיום מתגורר במושב בני ציון. להנדסה התגייס לפני כ-21 שנים היישר לסיירת יעל (כיום יחידת יהל”ם, יחידת הקומנדו של חיל ההנדסה). משם יצא לקורס קצינים, וכיהן בתפקידים שונים, בין היתר כסגן מפקד סיירת יהל”ם, מפקד פלוגה בגדוד 603 של חיל ההנדסה, סמג”ד ראש ענף אימוני הנדסה בצאלים, קצין ההנדסה בגזרת עזה ובימים אלה, כאמור, הוא מסיים את תפקידו כמפקד מערך ההנדסה של פיקוד צפון.

“במשפחה תמיד צוחקים שלא פספסתי אף מבצע צבאי או מלחמה”, אומר אל”מ נמני. “חוויתי את ההתנתקות בעזה, פיקדתי על כוחות במלחמת לבנון השנייה, במבצע צוק איתן ועופרת יצוקה ובאירועי ‘גודל השעה’ (אינתיפאדת הסכינים בשנים 2015-2016). עד כה כל התפקידים שלי היו מעבר לגדר, זאת אומרת, בלב הפעילות המבצעית. התפקיד שלי בפיקוד צפון, הוא אחד מהראשונים כאחד שנמצא כחלק במערך הפיקוד, יותר מאחורי הקלעים”.

מתחת לפני השטח

השלב הראשון בתהליך השמדת המנהרות הוא שלב האיתור. “זהו שלב מאוד מורכב”, מסביר אל”מ נמני. “הוא מרכיב בתוכו שילוב של שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, מודיעין והנדסה. הצלחנו לפתח בצה”ל טכנולוגיה שמתבססת על יכולות סיסמיות פסיביות ואקטיביות – כלומר על ידי הרעדה של הקרקע ועל ידי ‘שמיעה’ באמצעות חיישנים בתוך הקרקע, הצלחנו להבין איך נראית הקרקע מתחת לאדמה, ואז אתה מקבל מעין מפה, ובמפה הזאת אתה יכול לזהות חללים. את החללים האלה אנחנו שולחים לחקר, ובסוף החקר ניגשים עם כלים הנדסיים מסיביים ובוחנים אותם. הקרקע עצמה היא לא דבר פשוט – יש חללים טבעיים, יש נחלים תת קרקעיים ויש כמובן – מנהרות. כשאתה ניגש למקום של חקר תת קרקעי, אתה משלב את כל הגורמים – הטכנולוגי, ההנדסי והמודיעיני ובסופו של דבר אתה קודח ומוצא את המנהרה. זו עבודה מאוד מאומצת. לאחר הקדיחה, אתה מוריד את המצלמות לתוך הקידוח, ואז מבין אם אתה נמצא בתוואי מנהרה או בחלל טבעי”.

לאחר מכן מגיע שלב החקר השני – הרחבה של הקידוח, בו משתמשים במתקנים רובוטיים ולבסוף גם מגיעים עד כדי הורדת לוחמים שצריכים ממש לרדת בתוואי המנהרה. “אחרי השלב הזה, מגיע שלב ההשמדה”, הוא אומר. ,זהו שלב שצריך להחליט בו – מהי שיטת ההשמדה: השמדה על ידי פיצוץ, או השמדה על ידי בטון – הזרמה של בטון מיוחד שפיתחנו לתוך המנהרה, ולסתום אותה”.

איך מחליטים על דרך השמדת המנהרה?
“אני אוהב להגיד שכל מנהרה היא Tailor made – התהליך תפור למידותיה. אין שתי מנהרות אותו הדבר. צריך לקחת בחשבון המון גורמים, מבנה המנהרה, תוואי המנהרה. המון פקטורים באים לידי חשבון”.

איך מכניסים לוחמים פנימה לתוך המנהרות? איך אתם יודעים שלא מחכים לכם שם לוחמי חיזבאללה?
“אנחנו לא יודעים, אבל כשאנחנו חוקרים תוואי מנהרה אנחנו עושים את כל הפעולות הנדרשות כדי לצמצם סיכון. בסופו של דבר אנחנו חיילים ותפקידנו זה לקחת סיכונים, אבל סיכונים מחושבים. השלב שבו נכנס לוחם למנהרה, מתרחש אחרי שעשינו את כל הפעולות האפשריות שיש בידי צה”ל כדי למנוע שלוחם ייפגע. מאיתור מטענים דרך הפעלת פלטפורמות רובוטיות, וכלה באמצעים טכנולוגים שונים שנועדו לשלול מלכודות במנהרה. בסוף נכנס לוחם, אמיץ, גיבור של יחידת יהל”ם עם אקדח שלוף ומבט חדור מטרה בעיניים. זהו תפקידם של הלוחמים”.

במנהרות תת קרקעיות נתקל אל”מ נימני לראשונה במסגרת תפקידו כקצין הנדסה ראשי בגזרת עזה וגם כאשר פיקד על לוחמים במבצע עופרת יצוקה. “את מנהרות החמאס בעזה אנחנו מכירים המון זמן”, הוא מודה. “פגשתי אותם בעופרת יצוקה כבר כמ”פ. מדובר אמנם בעצימות שונה, בגדלים שונים”.

כשנכנס לתפקיד בפיקוד הצפון הפך מיד לשותף סוד וקיבל עליו את האחריות לתחום יחד עם בכירים נוספים במטה. “יחד אתם מתחילים לרקום את התוכנית של המבצע”, הוא מסביר. “אין ספק שמה שחוויתי בעזה היה מבחינתי שיעור שנתן לי הרבה ניסיון לתפקיד בצפון. זאת אף על פי שהאיום בצפון וכל הפרויקט הוא שונה לגמרי בתכלית, מאיום המנהרות בעזה”.

מהם ההבדלים בין המנהרות של חמאס לבין מנהרות חיזבאללה?
“קודם כל אין ספק שהקרקע היא שונה. לא צריך להיות גיאולוג כדי להבין שזו לא אותה קרקע. זה משפיע על כל המבנה ההנדסי של איך נראית מנהרה. כשחמאס בונה, הוא בונה אותה עם פלטות שיחזיקו את המנהרה מלקרוס ובצפון הארגון לא נדרש לכך. מדובר בתשתיות אחרות. הדבר השני הוא התכסית מעל פני הקרקע. בעזה התכסית היא שטוחה וריקה מצמחיה, ובצפון יש חורש. בצפון הרבה יותר קל ופשוט להחביא את העובדה שהם חופרים. השוני בין המנהרות הוא גם בייעוד. בחמאס הייעוד של המנהרות היה גם כדי להסתתר מהעליונות שיש לצה”ל מעל הקרקע וגם לחדירה לשטח ישראל. בחיזבאללה הייעוד המרכזי היה לחדור לשטחינו במסות גדולות יותר. אנחנו מבינים שהפרויקט היה מאוד משמעותי מבחינת הארגון בייעוד שלו לכיבוש הגליל. במבצע ‘מגן צפוני’ אני גאה להגיד ששמנו ידינו על כל המנהור ההתקפי שחוצה לישראל בזמנים יחסית מאוד מהירים. לפני כשבוע וחצי, באופן אישי, וידאתי שהשמדנו את המנהרה האחרונה. לארגון חיזבאללה אין כרגע מנהרות שחוצות לישראל”.

"התמונה כולה השתנתה"

אל"מ זיו נמני ובנו מיכאל צילום דובר צהל

אל"מ זיו נמני ובנו מיכאל צילום דובר צהל

לטענת אל”מ נמני כרגע החיזבאללה מובך מפעולת צה”ל. “הם נתפסו במערומיהם”, הוא מסביר. “כשאתה מפר את החלטת האו”ם, ואת הריבונות הישראלית, זה מביך. זה כמו שתופסים אותך מפלח ארטיק מהמכולת. הארגון מתחקר את עצמו, בודק את עצמו ולדעתי הוא לא ירוץ כל כך מהר שוב לחפור מנהרות”.

לדבריו הפעילות העתידית של צה”ל לא תהיה קשורה לתגובה של ארגון הטרור. “אנחנו לא מחכים לארגון ובטח לא סומכים עליו”, הוא קובע. “אנחנו נמצאים בסטייט אוף מיינד אחר. זאת אומרת, אנחנו מניחים היום שיש איום תת קרקעי בגבול הצפוני לכן אנחנו מניחים מערכות טכנולוגיות מתקדמות בנקודות מפתח, בהן אנחנו מעריכים שיש איום גבוה יותר. האיסוף הקרבי על הקו השתנה. מערך התצפיות והסיורים השתנה. מצב התודעה השתנה. החיילים והפיקוד ערים לדבר הזה. התמונה כולה השתנתה”.

תושבים בצפון מספרים כי במשך שנים הם שמעו רעשי חפירות. מה לקח כל כך הרבה זמן לפעול לחיסול המנהרות?
“אני אישית מכיר את זה מאז שנכנסתי לתפקיד, וגם כשהייתי בתפקיד בשנה וחצי האחרונות היו תלונות של אזרחים ששומעים חפירות. גם אני, וגם קודמי בתפקיד, יכולים להגיד בביטחון, שכל טענה שהועלתה על ידי אזרחים נבדקה. נשלח צוות של יחידת יהל”ם לנקודה שבה נשמעו הרעשים, ונבדק האם מדובר בחפירות. אני יכול להגיד לך שבכל המקומות שהלכו לבדוק אותן, חפירה נשללה. שתיים, המנהרות שחוצות את שטח ישראל לא נמצאו במקום שבו סיכנו תושבים, לא בתוך ישובים, והן טופלו כהלכה”.
בימים אלה, נמני מסיים את תפקידו כמפקד מערך ההנדסה של פיקוד צפון, ולאחר פרק זמן אותו יקדיש כדי לבלות עם אשתו לירוז, ושלושת ילדיו גילי, טליה ומיכאל, המשפחה צפויה לעבור דרומה, לאחר שימונה למפקד בית הספר להנדסה קרבית (בהל”ץ).

אתה נמצא בחיל ההנדסה כבר עשרים שנה. מה השתנה?
“אני מפקד לוחם כבר עשרים שנה. לשמחתי, אבל לצערה של משפחתי, לא פספסתי אף מבצע או מלחמה שהייתה, ובכולם לקחתי חלק פעיל. היופי שבכל פעם, בחיל ההנדסה, כשנתקלים בבעיות מאתגרות מהונדס (חייל בחייל ההנדסה) מגיע ופותר אותן. ראיתי את זה בעזה וראיתי את זה בלבנון. כדי שאותם שריונרים וחי”רניקים יוכלו להגיע ליעד ולכבוש אותו, תפקידו של המוהנדס הוא לאפשר את זה. זה פריצת מכשולים, זה להתאים את עצמו למציאות, זה לאלתר. אם בעבר חיל ההנדסה התאמן על מלחמה מול סוריה בכלים כבדים ופריצת תעלות וסוללות, אז היום אנחנו מדברים על אימונים בחבלה, קטנה, איכותית, מיוחדת. כשאתה שואל אותי מה השתנה, אז אותו מק’גייוור בחיל ההנדסה, אם פעם הוא היה הולך עם המון ציוד ומכשור כבד מאחוריו, היום הוא כבר הרבה יותר מתוחכם ופועל בקנה מידה קטן יותר בעל השפעה רחבה”.

ולסיכום?
“אני יכול להגיד לך שבמבצע ‘מגן צפוני’, חשתי שפגשתי את חיל ההנדסה ואת צה”ל במיטבו. אני אומר את זה בלי שמץ של ציניות, כי אני יודע שלפעמים אנחנו בעולמנו ציניקנים. אבל אני חושב שכשנדרשנו והיינו צריכים, לקחת את הפרויקט ברצינות, להעמיק בו ולתת פתרון אמיתי לבעיה מורכבת מאוד, עם איום ממשי על מדינת ישראל, עשינו זאת במקצועיות מוחלטת. אני חושב שאני מסתכל לאחור על תוצאות המבצע, ואיום המבצע, אני מרגיש שזה נעשה באחריות ובמקצועיות שאין כמותה”.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר