“כשאני והבן שלי, מתן, הקמנו יחד את העסק, זה שינה את הדינמיקה ביננו. אני מציעה לכל הורה למצוא את הדרך לשלב את הילד בחיים שלו, להעצים את החוזקות שלו. זה מה שיהפוך אותנו למעורבים בחייהם וימנע מקרים כמו זה שאירע בקפריסין. אנחנו צריכים להיות פרטנרים אמיתיים ולא רק לנהל יחסים פרקטיים שבין ילד מתבגר להוריו”.
תושבי כפר סבא אלסי זיסלמן (49) ובנה מתן (18.5) הקימו לפני כשנתיים את ערוץ יוטיוב משותף, שנקרא “סטפ ביי סטפ” (step by step), אליו הם מעלים “סרטוני השראה” במטרה לתת לאנשים, בכל הגילים, כלים פרקטיים כיצד לקדם ולשפר את עצמם ואת חייהם, צעד אחר צעד. “דרך סרטוני ההשראה אנחנו נוגעים בנושאים שמעסיקים אנשים כמו למשל שפת גוף, תקשורת טובה, מינוף כלכלי, כשהמטרה היא להעיף אותם קדימה בחיים שלהם. זו בעצם הדרך שלי להגשים את עצמי ואת מה שאני מאמינה בו, אקטיביזם לסביבה ולעצמך. אני לא מאמינה בלדרוך במקום אלא בלהתקדם כל הזמן ואני מאמינה שזה מה שהערוץ עושה”, אומרת אלסי.
מתן: “אנחנו באים מדורות שונים ושיתוף הפעולה בינינו משלב בין אסכולות שונות שמאפשרות לאנשים מכל הגילים ומכל סוגי האוכלוסייה להיכנס לערוץ ולאתר שלנו, לקבל טיפים ולקבל עזרה חינמית בנושאים שמעסיקים את כולנו, וכיום גם את התיכוניסטים שמחוברים למדיה שעות רב שעות היממה”. עד כה גרפו הסרטונים בערוץ יותר ממיליון צפיות, והשבוע הוא הגיע ליעד מרשים של 20 אלף נרשמים.
אלסי זיסלמן, נשואה לדניאל זיסלמן ואמא לארבעה בנים (בגילאים 18,16,13,10) עובדת כיום כקואצ’ירת לפי שיטל NLP, שיטה שמלמדת איך להגיע לשגשוג והישגים בחייו של המתאמן בזמן קצר ודרך היכרות עצמית מוגברת. היא נולדה בראש העין להורים שעלו מהודו בשנות השבעים וגדלה בבית בו ההורים נאבקו כדי להעניק לשני ילדיהם את המיטב. “אני האנטיתזה של ההורים שלי. הם עלו לארץ מהודו לראש העין והיו עולים חדשים שעובדים קשה כדי לגדל את שני ילדיהם, הם באו ממקום שצריך לדאוג לבית, לעצמנו ואין זמן מיותר לדאוג לזולת. אנשים לרב או שהולכים לפי ההורים או שעושים להפך, אז אני בחרתי לעשות למען אנשים למען הקהילה. אני פעילה בוועד שכונת הדרים ובכל מיני פרויקטים לאימהות ושל אימהות. אני באה ממקום של נתינה ורוצה לחלוק את היכולות שלי עם הסביבה” אומרת אלסי.
באוניברסיטה היא עשתה תואר ראשון במינהל עסקים ועבדה במשרה טובה בהייטק כמנהלת רכש, עד שב-2013 החליטה לעשות שינוי בחיים שלה. “אפשר לומר שחיפשתי את עצמי. תמיד רציתי להשפיע על העולם ובהייטק זה לא קרה. הייתי שכירה עם משכורת טובה ותנאים טובים, אבל ישבתי במשרד וראיתי פלורסנטים כל היום ולא הרגשתי שאני מגשימה את עצמי. לא יצרתי כלום ולא השפעתי על איש”, מספרת אלסי, “חיפשתי כל מיני כיוונים עד שיצאתי למסע בשם ‘מומנטום’ הידוע בכינויו ‘תגלית לאימהות’ שמאגד נשים מכל העולם, וככה טילנו בארץ במשך שמונה ימים. אחת הנשים נתנה לי הארה ואמרה לי שאני חייבת להשפיע על אנשים, לטפל להם בנפש. אז שיחקתי עם הרעיון הזה וכשחזרתי מהמסע נרשמתי מיד ללימודי NLP במכללת רטר, וככה כל החיים שלי השתנו”.
במקביל ללימודי הקואוצ’ינג, אלסי הצטרפה לתיאטרון הקהילתי לנשים ברעננה “השתחוויה” והתמודדה עם פחד הבמה שלה. “ב-2016 הצטרפתי לתיאטרון בדיוק בגלל שמעולם לא עליתי על במה ושיש לי פחד במה. החלטתי לאתגר את עצמי להשתחרר, ליהנות ובעיקר לצאת מאזור הנוחות שלי. ואז חברה סיפרה לי על עסקים באינטרנט והתחלתי להתוודע לעולם הזה. לקחנו שני קורסים של אמזון וזה לא היה פשוט, כי זה היה עולם חדש לגמרי. בסופו של דבר העסק נכשל והפסדנו כסף, אבל דווקא הכישלון לימד אותי הרבה לגבי עצמי ויכולות שלי. הבנתי שאני חייבת להכיר את העולם הזה של האינטרנט ולקחתי קורס אונליין של שיווק אינטרנטי בלי לדעת לאן זה הולך ומה קורה עם זה. דיברתי על זה עם הבן שלי מתן, שהיה אז בן 16, בהתחלה כי פשוט רציתי להוריד אותו מהמחשב ושיתעסק בתכנים אחרים בחיים. אמרתי לו יש לי רעיון למשהו חדש ושיבוא ונלמד את זה יחד כי בני נוער קולטים מהר יותר”.
מתן: “אמא קנתה קורס של שיווק באינטרנט ונכנסה לזה חזק ואז היא התחילה להתייעץ איתי. בהתחלה דחיתי את זה כי העדפתי לשחק במשחקי מחשב, אבל אז ראיתי כמה שיעורים והאמת היא שזה ממש הדליק אותי. כל מיני מושגים כמו ‘לידים’ ‘קהל מטרה’ ומונחים בשיווק שנגעו בי. זה הלהיב אותי ובאתי אליה בהתלהבות אחרי שראיתי חלק מהקורס וככה התחלנו לעבוד יחד על האתר וערוץ היוטיוב, שני מוחות תוצרת זיסלמן”.
מתן משרת היום בקריה בתל אביב, בחיל אוויר, ועוסק במסגרת תפקידו בשיווק ומיתוג של החיל. הוא למד בבית הספר רמז ובהמשך למד בחטיבת שרת ובתיכון בכצנלסון. “הייתי נער קלאסי כזה של משחקי מחשב שכל הזמן שקוע במסכים והיחסים ביני לבין אמא היו נטו של אינטרס ופרקטיקה. הייתי נכנס הביתה אחרי בית הספר, שואל מה יש לאכול ואז מסתגר בחדר עם המחשב”, מספר מתן.
אלסי מוסיפה: “בעבר היו בינינו יחסים קלאסיים שבין הורה למתבגר. ‘אמא תעשי לי’, ‘אמא תסיעי אותי’. וככה גם הייתה התקשורת בינינו פרקטית. אבל אז התחלנו לראות קורסים יחד, לקרוא על עולם השיווק, ואפשר לומר שגיליתי את הבן שלי מחדש והתקשורת בינינו הגיעה לרמות מדהימות. יש לנו אחת לשבוע ישיבה, אנחנו הולכים יחד לפגישות עסקיות, להרצאות על התפתחות אישית. כשסיפרתי לו בתחילת הדרך שאני מחפשת ליצור משהו שישפיע על אנשים וישנה את התפיסה שלהם אז הוא היה זה שהציע שנפתח יחד ערוץ יוטיוב ואני זרמתי איתו. הוא זה שעודד אותי ללמוד את עולם המדיה בלי לפחד, כי הוא הרי גדל לתוך זה. וככה, בשנת 2017, פתחנו את הערוץ, יצרנו לוגו וקונספט”.
מה חלוקת העבודה ביניכם?
“שנינו יושבים על קונספט ותסריט, מתן עושה את האנימציה ועובד על השיווק והדיוור ואני מקליטה את הקריינות לסרטונים. הרעיונות הם של שנינו ואנחנו עובדים יחד על הכל, ומעלים סרטון פעם בעשרה ימים. ככה התחלנו לנסוק. בשנה האחרונה הערוץ החל לצבור תאוצה, תכנים הגיעו להרבה יותר אנשים כשמטרתו היא נטו לתת השראה לאנשים, לתת כלים פרקטיים בזמן קצר כדי לייצר חיים טובים יותר. כל אחד יכול לשפר את עצמו את התקשורת, את הזוגיות והעסקים”.
ומה בכל זאת הקושי בעבודה המשותפת של אמא ובן?
“אין דבר כזה קושי. מתן הוא הבן הבכור והתקשורת שלי איתו חשובה לי. אם בעבר הייתה בינינו תקשורת של מתבגר והורים היום מתן הוא ממש כמו חבר. אנחנו מדברים המון על כל מיני נושאים, אנחנו שווי ערך ויוצרים חשיבה משותפת שכל אחד מביא אליה משהו משלו”.
מתן: “אנחנו מפרים אחד את השני ברעיונות והיחסים בינינו השתנו והפכו לחבריים. אני גם מרגיש אקטיביסט כי אנחנו עוזרים לאנשים וזה משהו שבא מהבית. אקטיביזם זה חלק מהבית שגדלתי בו, וזה משהו שתמיד ילווה אותי. בבית אנחנו תמיד עושים בשביל ההורים. למשל, כשהיה להורים יום נישואים לא מזמן אז הוצאנו אותם מהבית וארגנו להם מסיבת הפתעה. ארגנו בבית חטיפים, הכנו משחק חברתי עם משימות, והכנו עוגה”.
אלסי ומתן זיסלמן צילום עזרא לוי
מעבר ליצירת המיזם שמטרתו לתת כלים לחיים טובים יותר, אלסי ומתן גם נותנים טיפים להורות טובה יותר ולמינוף הקשר בין הורים לילדים. “כל המסע סביב הערוץ הזה שיפר לי את היחסים שלי עם מתן בצורה משמעותית”, אומרת אלסי, “בעולם המטורף של ימינו חובה שתהיה מעורבות של הורים בחיים של ילדים ולא מעורבות של פרקטיקה או הטפה שלנו כהורים של עשה ואל תעשה. אלא להפך, לשלב אותם בחיים שלנו, לתת להם במה ולהעצים אותם במה שהם טובים בו, ליצור ולעשות יחד כי רק אז הם ישתפו אותנו מרצונם בכל מיני דברים. לראות אותם כשווים ולהעצים את החוזקות שלהם”.
מתן: “התקשורת שלנו נמצאת כיום במקום אחר, יש לנו הרבה על מה לדבר מעבר ל’איך היה בבית הספר’. אני ממליץ לכל ההורים לקיים תקשורת כזו עם הילדים. זה פותח שפה משותפת וזו לא רק תקשורת רגילה. אנחנו, הדור של היום, כל הזמן ברשת בסרטונים וזה משהו אינטנסיבי שמלווה אותנו ומשפיע עלינו. בלייצר תוכן עם ההורים יש ערך מוסף. כל אחד תורם את חלקו והתובנות שלו. ולנוער אני אומר – ברגע שתהיו מעורבים בעשייה עם ההורים תיווצר תקשורת אחרת, פחות מטיפנית ויותר עמוקה. ככה בונים קשר של אמון ולדעתי ככה גם יווצר נוער טוב יותר שמערב את ההורים שלו בקשיים ומחשבות, ואולי לא יהיו מקרים כמו זה שהיה בקפריסין”.
