אבל בכפר סבא: ביום שלישי הובא למנוחות בכפר סבא רס"ן אוריאל ביבי ז"ל, שנרצח ביום שבת בבוקר בקרבת קיבוץ בארי. אוריאל ז"ל, בן ה-30, תושב כפר סבא בעבר שגדל והתחנך בעיר, היה קצין לוחם בקבע בחטיבת הצנחנים. בשנים האחרונות התגורר ביישוב שלומית בדרום הארץ עם אשתו ושתי בנותיו הקטנות, אותן הותיר לאחר מותו ביחד עם הוריו, יעל וציון, המתגוררים בכפר סבא ושתי אחיותיו, שלהבת ואורטל. אוריאל ז"ל למד בעבר במדרשית נעם בכפר סבא, התגייס לצנחנים וכאמור בהמשך שימש קצין בקבע תוך שהוא מקבל את תואר מצטיין הרמטכ"ל בשנת 2021.
רהב עזריאל, חברו הקרוב של אוריאל, סיפר עליו: "אוריאל שימש במגוון תפקידים בגדוד 202 עד תפקידו האחרון כמ"פ. לפני שנתיים הוא יצא לשלוש שנים לימודי רפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון ושם הכרתי אותו. היינו אמורים להתחיל את השנה השלישית בלימודים ולאחר מכן הוא היה אמור לחזור לתפקיד בצבא".
רס"ן אוריאל ביבי ז"ל, צילום פרטי
על נסיבות מותו סיפר רהב: "בשבת בבוקר, בין השעה 7 וחצי לשמונה, אוריאל יצא מביתו לכיוון בא"ח צנחנים כדי לחתום על נשק ארוך ולהצטרף ללחימה. הוא יצא עם עוד שלושה קצינים מהיישוב שלו בארבעה רכבים נפרדים. בדרך לבסיס, באזור קיבוץ בארי, הם נתקלו במחסום של מחבלים משני צידי הכביש והם פשוט ריססו אותם. הוא נפגע בצוואר, כנראה מרסיס, אבל התקשר לאחראי בטיחות ביישוב שלו, שלח נ.צ. שלו ואמר שהוא חבש את עצמו ופורק רגלית. זה למעשה היה הקשר האחרון איתו. ביום ראשון בערב מצאו את הרכב שלו בצידי הכביש כשהוא מחורר בכדורים. את הכיפה מצאו ליד הרכב ומאה חמישים מטר מהרכב מצאו את הגופה שלו. כנראה שהוא ניהל איתם קרב יריות. ביום שני בערב הודיעו לנו שהוא נהרג וביום שלישי הוא נקבר בהלוויה צבאית בבית העלמין בכפר סבא".
רוצים להישאר מעודכנים?
רהב סיפר על אוריאל: "אני מכיר אותו רק שנתיים אבל הוא נכנס לי עמוק ללב. הוא היה בן אדם צבאי בכל מובן המילה. גם כשיצא ללימודים מהצבא לשלוש שנים היה חשוב לו להשחיל לכולם מורשות קרב. הוא אהב מאוד את הצבא, כל דבר לקח על הקצה ולא ויתר לאף אחד. היינו יושבים ללמוד למבחנים והוא אף פעם לא ויתר לעצמו או לחברים. הוא היה אהוב על כולם, מנהיג במלוא מובן המילה. למרות שיש עשר שנים הפרש בינינו הוא היה אחד החברים הכי טובים ואחד הקרובים אליי. אין מילים לתאר כמה אני עצוב על מותו. זאת אבדה ענקית. היינו אמורים להמשיך את לימודי הרפואה ביחד, אבל לצערי אמשיך בלעדיו".
רהב מספר כי אוריאל ומשפחתו עברו לאחרונה שינוי בחייהם ממנו לא הספיק ממש ליהנות: "הם בנו בית קבע בשלומית בו השקיעו המון כסף. הם נכנסו אליו לפני חודש וחנוכת הבית הייתה ביום חמישי האחרון. כל המשפחה הגיעה והם עשו מסיבה גדולה על האש, כל זאת יומיים לפני שנרצח. הוא ואשתו והבנות בקושי הספיקו ליהנות מהבית. באמת כואב הלב עליו".
בין כל הדברים המופלאים שהספיק אוריאל לעשות בחייו הוא היה גם מתנדב במד"א. אוריאל החל את דרכו במד"א כמתנדב נוער, עבר הכשרות רבות והיה מתנדב פעיל במרחב ירקון ונגב של מגן דוד אדום. במד"א ציינו כי הוא למד רפואת חירום על מנת להיות פראמדיק.
פראמדיקית מד"א, גל גרנדר, שהדריכה את אוריאל בקורס מדריכים של מד"א, מספרת: "הכרתי את אוריאל לפני כ-13 שנים כשהיה חניך שלי בקורס מדריכים. הוא היה אחד החניכים הבולטים, התאפיין באנושיות ויחסי אנוש מאוד גבוהים, איש ערכי. מאוד אהבתי אותו, כולם מאוד אהבו. למרות שהשירות הצבאי שלו היה מאוד אינטנסיבי, הוא אף פעם לא זנח את מד"א ואת הסיוע לאחר, הוא תמיד ניסה למצוא זמן להצטרף למשמרות באמבולנס על מנת להציל חיים".
מנכ"ל מד"א, אלי בין, ספד לאוריאל: "אוריאל היה מתנדב מאוד פעיל מאוד שתרם רבות במשך השנים להצלת חיים בישראל. עובדי ומתנדבי מגן דוד אדום מרכינים את ראשם וכואבים את לכתו של אוריאל, יהי זכרו ברוך".
