מבקר עיריית כפר סבא, דוד תורג'מן, הגיש את דוחות הביקורת שלו לשנת 2017. הדוחות החמורים עוסקים בשלל סעיפים הכוללים ביקורת בנושאים שונים ובהם נוכחות חברי מועצה, נגישות, ניקיון בתי ספר, רישוי עסקים, אחזקת ניקוזים, הטיפול בנושא אלימות כלפי קשישים ומערך החניה וטיפול בקנסות.
טיפול באלימות כלפי קשישים ועובדי עירייה
המבקר טוען כי ישנה בעייתיות בקשר שבין גורמי הרווחה של עירייה ובין גורמי משטרת ישראל, בכל הקשור לאלימות גד קשישים. "מקרים רבים אינם מדווחים על ידי גורמי המשטרה לגורמי הרווחה בניגוד להוראות החוק", כותב המבקר, שמציע לשפר את התקשורת עם המשטרה לצורך קבלת מידע מלא בנוגע לכך.
לפי הדוח, על פי עובדי אגף הרווחה ישנה שחיקה גבוה בקרב העובדות הסוציאליות כפועל יוצא ממחסור בכוח האדם והמספר הגדול של המשפחות שנזקקות לשירותיהם.
עוד נטען כי לא קיים בעירייה גורם אחראי שמרכז את הטיפול במקרי אלימות כלפי עובדי העירייה ומבצע מעקב, בקרה, תיעוד ורישום של אירועי אלימות כלפי מפקחי העירייה, פקחים, עובדי רווחה ועובדי עירייה בכלל. גם לא קיימים נהלים כתובים בנושא. בין אירועי האלימות המצוינים בדוח – מקרה של אדם, ככל הנראה לוקה בנפשו, שטופל על ידי אגף הרווחה ואיים כי יפגע בעובדת הסוציאלית ובאחרים. הוא אף הגיע ללשכתו של ראש העירייה והתנהג שם באופן דומה. במקרה אחר קשיש השתולל במשרדי הרווחה ברחוב הכרמל בעיר והפך שולחן.
לפי המבקר, גם פקחי העירייה סובלים מאלימות. במקרה שאירע ביולי 2016 הותקף פקח כאשר התוקף הפיל מידיו את מכשיר הטלפון שלו וחבט באגרוף בפניו. הוגשה תלונה במשטרה. במקרה אחר סירב נהג מונית להזיז את מכוניתו לבקשת הפקח ממקום בו החניה אסורה. בין השניים פרצה תגרה כאשר הפקח ביקש לצלם את המכונית. נהג המונית הואשם בעבירה של תקיפת עובד ציבור ואיומים. פקחית סיפרה כי חטפה מכת אגרוף בבטנה בעת שהייתה בהיריון ונפלה וכתוצאה מכך ילדה טרם זמנה. אלימות יש גם בתוך משרדי המחלקה הכוללים השתוללות, הקמת קול ודפיקות על השולחן.
ואולם לפי מנהלת מחלקת פיקוח ואכיפה, רוב המקרים בהם פקחים הגישו תלונות למשטרה על תקיפה הן נסגרו מחוסר עניין לציבור. גם במחלקת הפיקוח על הבנייה התלוננו על אלימות נגדם, אולם אין שומר בכניסה לבניין בו הם העובדים. "בין כותלי בנין זה, במשרדי שתי היחידות האמורות, נשמעות, לעיתים תכופות, צעקות רמות מפיהם של אזרחים זועמים, לרבות התנהגויות המאפיינות בריונות ואיום", נכתב בדוח המבקר.
ניקיון בתי הספר
המבקר מצא כי רמת שביעות הרצון מאופן הניקיון בבתי הספר על ידי החברה המבצעת את ניקיון מוסדות החינוך בעיר, היא בין רמה נמוכה לבינונית. על פי המבקר, יישום הסכם ההתקשרות של העירייה עם חברת הניקיון אינו מבוצע ככתבו וכלשונו תוך ביצוע פיקוח ובקרה אפקטיביים על יישומו. מרבית בתי הספר שנבדקו במדגם מתלוננים כי רמת שירותי הניקיון אותה הם מקבלים נמוכה. "השטיפה בסיסית", נכתב, "קיימת הצטברות של לכלוך נראה לעין, שעות העבודה המוקצות כל מוסד חינוכי אינן מספיקות ביחד למוסדות חינוך מקבילים, מבחינת גודל בערים אחרות, שירותים לא נקיים".
בנוסף, לא קיים מאגר נתונים אחד בו קיים תיעוד של כל הבעיות הקשורות בנושא ניקיון מוסדות החינוך. מכיוון שבתי הספר אינם מעדכנים את הפיקוח העירוני במחלקת הניקיון בכל הבעיות הקשורות לנושא, אין רואים שם את התמונה המלאה. חלק מהבעיות נופלות בין הכיסאות עקב ריבוי הגורמים אליהם יכולות להיות מופנות פניות בנושא.
בשיחה של המבקר עם הנהלת אגף החינוך עלו טענות רבות: רוב מנהלי בתי הספר אינם מכירים את פרטי חוזה ההתקשרות מול חברת הניקיון, מרבית בתי הספר מתלוננים בפני הנהלת האגף על בעיות ניקיון, מנהלות מפחדות להתלונן לחברת הניקיון כי העובדות מתלוננות שמרביצים להן ושהם מקבלות קנסות על שכר הנמוך שהן מקבלות גם כך, השטיפה מאוד בסיסית, קיימת הצטברות של לכלוך נראה לעין וכמות שעות הניקיון אינה מספיקה.
המבקר ממליץ להטמיעה אפליקציה בשם "patrol it" שתשמש את אבות הבית כמאגר נתונים לשימוש תיעוד ובקרה של תקלות.
נוכחות חברי מועצה
הדוח מתייחס לתקופה שבין 1 בינואר 2017 ועד 31 בדצמבר 2017 אותה שנה, ובדק את נוכחות חברי המועצה בישיבות מועצת העירייה, בישיבות ועדות החובה ובוועדות הרשות של העירייה. הביקורת מציינת בחיוב את העלייה בממוצע אחוז השתתפות חברי המועצה בישיבות ועדות הרשות לעומת שנת 2016.
אולם, על פי הממצאים בשנת 2017 התקיימו 13 ישיבות של מועצת העיר כשממוצע שיעור הנוכחות של חברי המועצה עומד על 87 אחוזים (ירידה של 5 אחוזים). התקיימו 81 ישיבות של ועדות חובה, כשממוצע שיעור הנוכחות של חברי המועצה עומד על 60 אחוז (ירידה של 7 אחוזים). התקיימו 31 ישיבות של ועדות רשות, כשממוצע שיעור הנוכחות עמד על 83 אחוז (ירידה של 2 אחוזים).
בנוסף, לא התכנסו שש ועדות חובה ארבע פעמים בשנה כפי שהוחלט, הרכב החברים בחלק מוועדות החובה אינו תואם את הרכבן המתחייב בפקודת העיריות ורישום וניהול הפרוטוקולים היה לא אחיד, חסר פרטים וכולל אי הקפדה על מספור רץ ותיוק במקום אחד מרכזי.
בכל ישיבות מועצת העיר (13 ישיבות שהן מאה אחוז) נכחו רק שמונה חברי מועצה – צביקה צרפתי, יובל לוי, אורן כהן, רויטל לן כהן, עמירם מילר, מתי פז, פליאה קטנר וד"ר דבי שני (ראש העיר בן חמו נעצר בחודש פברואר לכן נכח רק בשלוש -3 ישיבות באותה השנה). יתר חברי המועצה מופיעים בסדר יורד כשבתחתית הרשימה מופיעים אברהם (ממה) שיינפיין (62 אחוז כשהוא לא נכח בחמש ישיבות) ואתי הדנה (46 אחוז כשהיא נעדרה משבע ישיבות).
הדנה הגיבה למבקר ואמרה: "אני השתתפתי בהרבה יותר ממה שאתה כתבת. בישיבות מועצה אולי פעמיים הייתי חסרה".
צביקה צרפתי הוא מהמצטיינים בנוכחות בישיבות ועדות החובה. הוא נכח בכל ישיבות הוועדות בהן היה חבר למעט בשלוש ישיבות ועדת בטיחות בדרכים ועוד מספר מועט של ישיבות בוועדה למיגור אלימות, ועדת מל"ח והוועדה לאיכות הסביבה. עו"ד יובל לוי נכח שבע פעמים מתוך 14 ישיבות ועדת המשנה לתכנון ובניה ולא נכח באף ישיבת ועדת הביטחון והוועדה למיגור אלימות. עילאי הרסגור-הנדין, שמחזיק כיום את תיק התחבורה, לא נכח באף ישיבת ועדת הבטיחות בדרכים ונכח רק בשלוש מתוך תשע ועדות המכרזים. עו"ד איתן צנעני (כיום סגן ראש העיר) נכח בשש מתוך 14 ישיבות ועדת המשנה לתכנון ובניה, בשש מתוך תשע ישיבות של ועדת המכרזים, באף ישיבת ועדת הביטחון ובישיבה אחת מתוך ארבע של ועדת החינוך. ממה שיינפיין לא נכח באף ישיבת הועדה המקומית לתכנון ובניה (התקייימו חמש ישיבות), ואורן כהן לא נכח באף ישיבת ועדת הביטחון (התקיימו שלוש). הוא לקח חלק בשלוש מתוך תשע ועדות מכרזים אך נכח בעשר מתוך 12 ישיבות של ועדות הכספים.
עו"ד לוי אמר למבקר: "כאדם עובדי אני לא יכול להשתתף בישיבות שנקבעו לשעות הבוקר בניגוד לחוק".
הרסגור הנדין: "אני לא בטוח לגבי ועדת המכרזים, כל שאר הנתונים נכונים".
יתר חברי המועצה המצוינים בידיעה לא הגיבו למבקר.
נגישות
המבקר מצא כי העירייה לא מינתה רכז נגישות כנדרש על פי הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בין השנים 2010 – 2014. בנוסף, שלושת העובדים אשר נשלחו מטעם העירייה להכשרה כרכזי נגישות אינם בעלי רקע מקצועי הנדסי המאפשר חתימה על סקרים ודוחות, דבר אשר היה יכול להביא לחסכון עצום בעלויות העסקת יועצי נגישות חיצוניים (ממצא דומה כבר עלה בדוח הקודם בשנת 2005).
בנוסף רכזת הנגישות העירונית שימשה בתפקידה מאז פברואר 2014 ללא כתב מינוי מסודר, בניגוד לנדרש בהתאם להוראות החוק ולהנחיות חוזר מנכ"ל משרד הפנים. רק לבקשת הביקורת הופקד כתב המינוי והיא מונתה רטרואקטיבית לתפקידה. בנוסף, בתיקה האישי לא קיים מסמך המגדיר את תפקידה, תחומי אחריותה וסמכויותיה. גם רכזת הנגישות וגם האחראית על הנגישות התקבלו ללא מכרז והן אינן כפופות ישירות למנכ"ל כנדרש.
בניגוד למתחייב בחוזר מנכ"ל, במשך כמעט שלוש שנים, מאז אוקטובר 2014, לא היה גורם בכיר אחד בעירייה אשר היה ממונה על תחום הנגישות בעירייה. בניגוד להוראות החוק הוגדרו שלושה בכירים, ומונתה ממונה על תחום נגישות בשירות בלבד.
לפי הדוח, ועדת הנגישות לא קיבלה החלטות לא תיעדה אותן כנדרש. בנוסף, למרות שהוכנו בשנת 2008 תכניות אב בתחום הנגישות הפיזית ובשירות, העירייה לא עשתה בהן שימוש. יותר מזה, המבקר מדגיש כי תוכניות האב לא תורגמו לתוכניות עבודה שנתיות אופרטיביות וכתוצאה מכך לא הונגשו מספר מבני הציבור שתוכננו.
באשר לתקציב, לא הוקצה כזה על ידי העירייה במסגרת תוכנית העבודה של אגף ההנדסה בשנים 2015 – 2016 ולכן לא בוצעה הנגשה בתחום השירותים בשנים הללו. בנוסף, העירייה לא עמדה בחובתה החוקית להנגיש מבני ציבור. מתוך 42 מבנים שצריכים להיות מונגשים עד 22 ביוני 2018 הונגשו לחודש נובמבר 2017 רק 17 מבנים.
בכל הקשור להנגשת מוסדות חינוך העירייה לא דווחה מידי שנה כנדרש למשרד החינוך בכל הנוגע לביצוע עבודות הנגשה במוסדות אלו, ולא ניצלה את התקציבים העומדים לרשותה – כ-2.5 מיליון שקלים, ולא פעלו לקבל את המימון לחלק מהעבודות שכבר בוצעו. נכון למועד הביקורת, העירייה טרם הקצתה תקציב להנגשה פרטנית של שש מתוך שבע הבקשות שהוגשו, וזאת בניגוד לחוק. המבקר הדגיש כי הדבר חושף את העירייה לתביעות משפטיות.
עוד עולה מהביקורת כי נתוני אומדן התקצוב כפי שהוכנו על ידי אגף ההנדסה בשנת 2017 אינם תואמים לאומדני תוכנית האב בתחום החינוך כפי שהוכנה בשנת 2008. הפער בין האמדנים מסתכם בכשבעה מיליון שקלים. בעירייה אמרו בתגובה כי תוכנית האב בוצעה טרם כניסה של תקנות חדשות כולל מעליות, סימון לעיוורים ועוד.
לסיום עלה כי רכזת הנגישות היא שביררה תלונות מהציבור אף שהחוק לא מקנה לה סמכות זו. רכזת הנגישות טענה כי רק נושאים לא ברורים מועברים אליה (היתר מועבר למחלקות הרלוונטיות) בהוראת סמנכ"לית השירות. המבקר ממליץ כי גורמים האמונים על בירור תלונות בהתאם לסמכות המוקנית להם בחוק יעשו זאת כגון אגף השירות, הדוברות המהנדס או מנכ"ל העירייה.
רישוי עסקים
המבקר טובן כי העירייה הקצתה ארבעה תקנים למפקחות רישוי עסקים, אולם בפועל לעת הביקורת אוישו רק שלושה מהן. אחת המפקחות אינה עומדת בדרישות הסף ואינה בעלת הסמכה כהנדסאית או כתברואנית, או אפילו בעלת תואר אקדמי רלוונטי. אותה מפקחת מועסקת מזה כשנתיים ולמרות זאת היא טרם עברה הכשרה רלוונטית כלשהי בתחום רישוי העסקים. בנוסף, בתיקה האישי של פקידת הרישוי לא נמצאים מסמכים המעידים על השכלתה והכשרותיה הרלוונטיות.
תנאי קבלת הקהל במחלקת רישוי העסקים, על פי המבקר, אינם מאפשרים מתן שירות נאות בשל הצפיפות הרבה בחדר המפקחות וכן בשל העבודה כי בחדר הקבלה בו יושבת פקידת הרישוי אין כלל אפשרות לתת לבעל עסק לשבת.
בכל הקשור לנהלים ותוכניות עבודה, אין למחלקה כאלה, כגון נוהל פיקוח המסדיר תהליך עבודת הפיקוח אחר עסקים ונוהל שמירת רשומות המפרט תהליך פתיחת תיק עסק פיזי וקליטת העסק במערכת הממוחשבת. גם יעדי המחלקה, נטען, הם כלליים מאוד ואינם ממוקדי משימות.
חמור מזה, הביקורת מעירה כי ישנם ליקויים באבטחה הפיזית של שמירת המסמכים בארכיב, ליקויים שעלולים לגרום לאובדן ולהשמדת מסמכים בשוגג או במזיד. הסיבה: חדר התיקים משמש גם חדר הצילום של המחלקה ולכן נותר פתוח לאורך כל שעות היום. אגב, למרות שישנה מערכת ממוחשבת, המחלקה עשתה שימוש בשיטה מיושנת של כרטיסיות לצורך מתן מספרים לתיקי עסקים. סגן מנהל האגף השיב ואמר שבעקבות ההמלצה החלו שימוש בכרטיסיות ממוחשבות.
ועדיין, באשר לניהול הרשומות הממוחשב, מהבדיקה עלה כי נכון לשנת 2017 – עבור 1,542 עסקים מתוך 2,000 שפעלו בעיר לא צויין שם העסק, מתוכם 26 עסקים שנפתחו בשנת 2016. עבור 201 עסקים לא צויינה מהות העסק.
"מן הנתונים עולה כי רק 74 אחוז מהעסקים טעוני הרישוי הם בעלי רישיון עסק קבוע (זמני, תקופתי או לצמיתות), כאשר 14 אחוז נמצאים בתהליך רישוי ועוד כ-12 אחוז נמצאים בהליכי אכיפה משפטית. המשמעות הינה שבכל זמן נתון פועלים כרבע מהעסקים בעיר ללא רישיון עסק", נכתב בביקורת.
עוד נקבע כי תהליך העבודה כפי שקבוע בנוהל הפנימי משנת 2007 אינו תואם לתהליך האכיפה הרצוי ואף אינו מיושם בפועל. הנוהל אף אינו מסדיר לאשורם את ממשקי העבודה בין מחלקת רישוי עסקים והתובע העירוני, כולל קביעה של רשימת המסמכים אותם יש להעביר לתובע לצורך בחינת האפשרות להגשת כתב אישום.
עוד עולה מבדיקת הביקורת כי התובע המשפטי אינו מנהל מעקב מסודר אחר תיקי רישוי עסקים שבטיפולו ואינו מעדכן באופן שוטף וכנדרש את מחלקת רישוי עסקים בסטטוס הטיפול.
עוד קובע המבקר כי רוב העסקים טעוני הרישוי הפועלים בעיר ללא רישיון הם עסקים בתחום המזון המהווים מעל 50 אחוז מהעסקים ללא רישיון הפועלים בעיר. המבקר מודאג מרמת התחלואה בעקבות מזון שאינו בטוח בעסקים אלו ודורש להבטיח תנאי תברואה נאותים בעסקים אלו בכך שתבחן דרכים לטיפול מהיר ויעיל יותר למתן רישיון עסק בתחום המזון.
אחזקת ניקוזים
באשר למכרז לביצוע עבודות ניקוז – כזה פורסם ביוני 2014 ואל מפגש המציעים בהליך המכרז הגיעו 12 משתתפים. מתוך ה-12, הוגשו הצעות על ידי שישה משתתפים שכולם עמדו בתנאי הסף. המכרז נערך על בסיס אחוז הנחה ממחירון שצורף למכרז. ועדת המכרזים, בישיבתה מ-29 ביולי 2014, החליטה להמליץ בפני מנכ"ל העירייה בשם ראש העיר לאשר את "ת.י עבודות צנרת בע"מ" שהציע 10.6 אחוז הנחה מהמחירון (אף שהיו קבלנים שהציעו שיעור הנחה גדול יותר). לשאלת חברי ועדת המכרזים למה לא נבחר הקבלן הזול ביותר השיבה מנהלת מחלקת תשתיות כי שיטת קביעת הקבלן הזוכה כפי שהתפרסמה במכרז הייתה באופן הבא:
"כל משתתף נותן הנחה מהמחירון שמצורף למכרז. מבין המשתתפים במכרז ההצעה הגבוהה והזולה יורדות מתחשיב ממוצע ההנחות. הרעיון הוא להוריד את 'המתאבדים' שלא מצליחים לעמוד בדרישות ביצוע המכרז. וזה בא על חשבון העירייה ועלול בסופו של דבר, ללא קיזוז ההצעות הגבוהה והנמוכה, לגרום לנו לנזק. האומדן נקבע על הנחה של עשרה אחוז מהמחירון והממוצע המחושב של כל ההצעות הינו 10.4 אחוז מהמחירון. זהו ממוצע סביר, הקבלן לא יפסיד כספים ויבצע את העבודה בצורה נאותה. 'הקבלן' היה הקרוב ביותר לממוצע ההנחות של כל המציעים עם הנחה בשיעור 10.6 אחוז".
המבקר קובע כי שיטת המכרז כמצויין לעיל אינה תואמת את תקנות העיריות שקובעת כי ההצעה הזולה ביותר תיבחר. הקבלן 'ע.י.ד בע"מ' (שם בראשי תיבות בלבד, א"א) שהצעתו הייתה הזולה ביותר (הנחה של 16.08 אחוז) ממחיר המחירון, פנה באמצעות יועצו המשפטי ליועצת המשפטית של ועדת המכרזים בטענה כי לא רק הצעתם הייתה הזולה ביותר אלא גם "חברתנו הייתה בעלת הניסיון הרב ביותר מבין המציעים הן מבחינת מספר שנות עבודתה בתחום והן מבחינת היקף עבודותיה".
החברה דרשה את זכות הטיעון שלה בהליך שימוע. היועצת המשפטית של ועדת המכרזים דחתה את התביעה בטענה שאלו היו תנאי המכרז – כי ההצעה הזולה ביותר וההצעה היקרה ביותר לא יילקחו בחשבון. מנגד, היא לא נימקה מדוע הוחלט להתעלם מדרישות תקנות העיריות. המבקר המליץ לערוך בדיקה מחודשת של חוקיות תהליכי פרסום ובחירת הקבלן הזוכה במכרזים העתידיים בהתאם לתקנת העיריות. במקרה זה, טען המבקר, כי העירייה הפסידה כ-720 אלף שקלים.
בתשובתה לביקורת האשימה היועצת המשפטית של ועדת המכרזים את "הגורמים המקצועיים" שהעדיפו את הדרך שנקבעה והסבירה כי לגבי העתיד "אני מציעה לחשוב על שיטה אחרת לקביעת הזוכה. ניתן להציע שזוכה יקבע לפי ציון משוקלל של מחיר ואיכות". מנהלת מחלקת תשתיות אמר בתגובה לביקורת: "שיטת המכרז אינה נקבעת על ידי המחלקה וגם לא נקבעה על ידה במקרה זה".
הפעלת מערך החניה וטיפול בקנסות
הביקורת מצאה כי בין השנים חודש לפני מועד הבחירות ב-2013 לא בוצעה אכיפה וחלוקת קנסות חניה ברחבי העיר. "אי מתן קנסות חניה בסמוך למועד הבחירות עלול להעיד על הפסקת האכיפה בעיר משיקולים שאינם הענייניים", נכתב. עוד נכתב כי מתוך 38 העבירות הנכללות בחוק העזר – 13 אינם נאכפות על ידי העירייה כלל ובשנת 2016 בגין שבע מהעבירות ניתנו פחות מעשרה קנסות.
עוד מצאה הביקורת כי במחלקת הפיקוח מתקשים לגייס פקחים לעבודה. מניתוח הבקשות שהתקבלו לביטולי הקנסות בין השנים 2016-2015 עולה כי ביותר ממחצית המקרים בהם התקבלה בקשה לביטול הקנס התובע החליט לבטל את הקנס שניתן או להפחיתו. מניתוח עיקרי הסיבות לבטול הקנסות עולה כי ברוב המקרים הקנסות בוטלו בשל ליקויים במתן הקנס. "ריבוי ביטולים קנסות בשל כך מעיד על מתן קנסות רבים על ידי העירייה שלא כדין", נכתב.
מניתוח מיפוי הקנסות שניתנו בשנת 2016 עולה כי 86 אחוז מהקנסות ניתנו בנושאי חניה. 13 אחוז היו בנושאי איכות הסביבה והיתר היו בנושאים אחרים כמו התחום הווטרינרי, איסור עישון, רוכלות, שילוט ועוד.
