בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לפני ימים אחדים בנזק שנגרם לתושב כפר סבא של טינטון באוזניים כפגיעה בעבודה, זאת למרות שהנזק לא נבע מחשיפה ממושכת לרעש.
בתביעה שהגיש התושב, בן 50, נגד המוסד לביטוח לאומי, נכתב כי ב-10 בדצמבר 2015 הוא הועסק כטכנאי במפעל מתכת באזור התעשייה בעיר. על פי עורך דינו, דן אשכנזי, האיש כהרגלו מדי יום, חיבר את מצבר המלגזה שעליה עמד לעבוד לנקודת חשמל לצורך הטענה. הפעם, שלא כתמיד, אירע דבר חריג: המצבר התפוצץ בקול נפץ אדיר. בתחילה לא שמע א' דבר והיה שרוי בדממה מוחלטת. לדבריו, דרך ענני הלהבות, ראה את חבריו לעבודה רצים לעברו מבועתים.
לפי התביעה, בשעות ובימים לאחר מכן החל להבין את עוצמת הנזק: שמיעתו פחתה בשיעור ניכר והופיע טינטון באוזניו. במהלך טינטון בתוך אוזנו או מוחו, הנפגע שומע קולות רצופים בדמות צלצולים, זמזומים או רחשים וכל רעש אחר שאינו נובע ממקור חיצוני אמיתי. יש המסתגלים לכך ואחרים מתרכזים רק בהם, לא מסוגלים להנות ממוזיקה, משיחה עם חברים ועוד. על פי עו"ד אשכנזי חוק הביטוח הלאומי מכיר בטינטון, כאשר הוא נגרם מפגיעה בעבודה, כנזק העשוי להקנות אחוזי נכות. אולם החוק העוסק בפגיעות שמיעה מגדיר ליקוי שמיעה כחשיפה לרעש מתמשך, בעל שיעור הירידה בשמיעה של 20 עד 25 דציבל בכל אחת מאזניים וצריך שיגרם "רעש התקפי ומתמשך" – תנאי שאינו מתקיים אצל העובד הנ"ל שהרי פיצוץ המצבר ממנו נפגע היה אירוע חד פעמי. לכן דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתו.
העובד הגיש את התביעה לבית הדין וטען כי מומחה הרפואי מטעם בית הדין קבע חד משמעית קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודתו לבין הפגיעה בשמיעה. לדבריו, כך נכתב, הוא אינו מתעלם מהתנאים הקבועים בחוק אולם הוא סבור "כי כיוון שחלק מהבדיקות שבוצעו לא הניבו תוצאות ברורות, ועל מנת שמצבו ייבחן לעומק, ראוי להכיר עקרונית בפגיעה כתאונת עבודה ולהעביר את קביעת דרגת נכותו לוועדה רפואית".
מנגד טענו הנתבעים כי המומחה קבע שאין ירידה בשמיעה של התובע בעקבות האירוע וכי שמיעתו בתחום הנורמה. המומחה אמנם קבע כי התובע סובל מטינטון הקשור לתאונה, אולם זה אינו חלק מהתיק והמומחה לא מונה לדון בנושא הטינטון. המומחה גם לא קבע אם מדבור בטינטון תמידי ולכן לא ידוע אם מדובר בנזק המקנה נכות כלשהי לפי התקנות.
בהחלטתו כתב השופט אלעד שביון כי הוא אינו חולק על כך שתנאי הסעיף הרלוונטי (84 א') לחוק אכן לא מתקיימים במקרה שלפניו, ולכן יש לברר מהו הליקוי של התובע באוזניו וכן האם קיים קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין האירוע לבין הליקוי של התובע. מבחינת מסקנותיו של המומחה, קבע השופט, עולה כי לא נגרם לתובע נזק בכושר השמיעה אולם כן נגרם לו נזק מהטינטון.
עו"ד דן אשכנזי
עו"ד אשכנזי מסביר כי תאונת עבודה, ככל תאונה, מוגדרת ברוב תחומי המשפט כאירוע פתאומי, בלתי צפוי, הגורם לנזק שלא היה קודם לכן. מחלת מקצוע, לעומת זאת, הגדרתה הפוכה: התפתחות איטית של נזק בלי יכולת לקבוע מתי בדיוק החל ומתי התגבש. אלא שמחלות מקצוע הן "רשימה סגורה", שנקבעת (ומורחבת מפעם לפעם) על ידי מחקרים מדעיים שקובעים קשר ישיר וסביר בין עיסוק מסוים בעובדה, טיפול בחומרים מסוימים, שיטות עבודה מזיקות וכו'. במהלך השנים פותחה תיאורית ביניים, "מיקרוטראומה" שמה, אשר מנסה להכליל את נזקי הפגיעות הקטנות המצטברות לנזק אחד גדול למסגרת "תאונת עבודה". אלא שהדרך להכרה בפגיעה דרך "מיקרוטראומה" סבוכה ועתירת מכשולים. במקרה של העובד, כיון שפיצוץ המצבר היה אירוע ראשון וחד פעמי, ברור היה שדלתות המיקרוטאומה" לא תפתחנה בעבורו.
בסופו של דבר התביעה התקבלה, האירוע הוכר כתאונת עבודה והתובע יעמוד בפני עדה רפואית שתקבע את גובה נכותו. המפעל יישא בהוצאות התובע ושכר טרחה בסך של אלפיים שקלים.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
