עדי סקופ. צילום גל גוטמן
עדי סקופ. צילום גל גוטמן

התבדלות או התחברות? בשכונות הירוקות רוצים נציגות במועצת העיר, עדי סקופ הרימה את הכפפה

"הריחות מבראון, הבנייה לגובה בקניאל, המחסור בחטיבות, קשיי התחבורה. יש סט שלם של בעיות ספציפיות לשכונות הירוקות", אומרת סקופ שעומדת בראש רשימת "הרשימה שלנו"

פורסם בתאריך: 17.7.18 12:38

תושבת השכונה הירוקה, עדי סקופ, תרוץ למועצת העיר, בראש רשימה שתקרא "הרשימה שלנו", שכוונתה לייצג בעיקר את האינטרסים של השכונות הירוקות, 80 ו-60, במועצה, אבל לא רק. בדקות האחרונות השיקה את הקמפיין שלה בפייסבוק.

סקופ, בת 44, עורכת דין המתמחה בתחום דיני העבודה ויו"ר ועד ההורים המשותפת בבית הספר לאה גולדברג, היא חברה במועצת הנשים ומתנדבת במשטרת התנועה. לדבריה, במשך 20 שנים היא עוסקת בפעילות ציבורית, ובכלל זה היא מרצה בענייני זכויות עובדים ופועלת לתיקוני חקיקה בנושאי אפלייה בעבודה. היא מעורבת במאבק התושבים לפינוי מפעל בראון שמצפון השכונה הירוקה, ותומכת בהקמת חטיבת ביניים בשכונה ולביטול האינטגרציה בכפר סבא.

"אני באה לייצג את תושבי השכונות הירוקות – מסה נרחבת של אנשים שמתמודדים עם אתגרים מורכבים מאוד של שכונות חדשות", היא אומרת.

את אולי המועמדת הראשונה שמייצגת אזור ולא מגזר. את לא חושבת שיש פה תהליך של התנתקות?

"אין פה תהליך התנתקות, אלא התחברות. אנחנו לא מיוצגים במועצה ואנחנו רוצים להיות חלק מהעיר ומקבלת ההחלטות כדי שיבינו את הצרכים המיוחדים שלנו. זו לא התבדלות זו התחברות. טוענים שאנחנו לא רוצים להיות חלק, להיפך, אנחנו מאוד רוצים. אבל יש לנו צרכים קריטיים בהם הריחות מבראון, הבנייה לגובה בקניאל, המחסור בחטיבות, קשיי התחבורה –  סט שלם של בעיות ספציפיות לשכונות הירוקות. הרשימה הזאת אמנם מתמקדת בהן, אבל גם מתחייבת לעסוק בנושאים כלל עירוניים".

ועדיין ביטול האינטגרציה, זה לא סוג של התבדלות?

"אני רוצה לדבר על מה שהיה בישיבת המועצה האחרונה ולאן זה מוביל. מבחינתנו נחצה קו אדום, ולאו דווקא משום שהתוכנית (תוכנית החינוך האסטרטגית שמקדמת העירייה ומחלקת את העיר לשלושה אזורים, ולמעשה מבטלת את האינטגרציה; בישיבת המועצה האחרונה ההצבעה על אישור התוכנית ירדה מסדר היום. א.א) לא אושרה, אלא מפני שנחשפו הנימוקים שבגללם רוצים להכשיל אותה. יו"ר הנהגת ההורים עמדה ואמרה שאישור התוכנית משמעותו שילד בשכונות הירוקות שווה יותר מאשר ילד במרכז העיר. זו טענה מפלגת והרסנית שמשסה שכונות זו בזו. אנחנו בתחושה שמעמדים אותנו בפני תקופת בצורת. כאילו השקיעו בנו מספיק ועכשיו צריך להשוות את השכונות האחרות אלינו. בכל פעם שאנחנו נקבל משהו, כך אנחנו מבינים, זה יהיה על חשבון מישהו אחר. אז לומר שאנחנו עושים את הפילוג?".

ובעניין האינטגרציה?

"בוא נעשה הפרדה, אנחנו רוצים בתי ספר על יסודיים בשכונה כדי למנוע אסון תחבורתי שלא היה כמוהו. איך בדיוק מתכוונים לשנע אלפי תלמידים למרכז העיר כל יום? בעוד עשור אנחנו נהיה בעלייה של כ-30 אחוז במספר כלי התחבורה בשכונה. זה לא עוד הרבה זמן. אנחנו נקבל פה אסון תחבורתי עצום. כבר היום קשה לצאת ולהיכנס. אנחנו שואלים אילו פסיליטיז יקבלו את הילדים האלה. דבר שני, האינטגרציה הוא מונח שמתאים לשנות ה-80. אנחנו ב-2018 ויש פה עיר הומוגנית. אני לא מבינה, האם יש הבדל בין הילד שלי לאחרים בעיר? מישהו מיתג אותנו כאמידים, אבל אנחנו שכונה חדשה כמו בכל עיר אחרת. בעברי גרתי כסטודנטית במשך שנתיים ברחוב ירושלים במרכז העיר. אין הבדל בין הילדים. אינטגרציה מתאימה אולי לשכונת הארגזים בהרצליה פיתוח, זה לא מה שקורה פה. זה חמור, הרסני ומפלג".

 

 

מי שמביעים כצפוי תמיכה בסקופ הם תושבים בשכונה הירוקה, חברי קבוצת "לומדים קרוב לבית", הפועלים להקמת חטיבת ביניים בשכונות הירוקות ומתנגדים לשיטת האינטגרציה. "האמירה של יו"ר ועד ההורים של כפר סבא, סיגל קוצ'מן, במועצת העיר, לפיה 'ילד בשכונת 80 שווה יותר מילד בגאולים', היא שערורייתית", אומר חבר הקבוצה, דן בן יהודה, "שום דבר לא בא אחד על חשבון השני. כל מה שאנחנו רוצים הוא ללמוד קרוב לבית. אנחנו רוצים את חטיבת הביניים בתוך השכונה שלנו ותומכים בקהילתיות שכונתית שצריכה לדעתנו להימשך עד סוף החטיבה. אחריה, התלמידים יכולים לבחור ללמוד באיזה תיכון שהם רוצים. התוכנית האסטרטגית נכונה מהבחינה הזו ששכונה או אזור מסוים הם קהילה".

בן יהודה מתגורר בעיר מזה שלוש שנים והוא בעל תארים ראשון ושני במנהל החינוך ובעל תעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב. "אין לי אתוס כפר סבאי", הוא מסביר, "'קרוב לבית' זו אידיאולוגיה ותפיסת עולם. השיטה ברמת גן ממנה באתי תמיד הייתה ותהיה 8 – 4 – כלומר לומדים מ-א' עד ח' בבית ספר אחד, ואין חטיבות ביניים. זו השיטה הכי טובה – גם אם לא מושלמת, מכל השיטות הקיימות. האינטגרציה, בהרבה מאוד מחקרים פשוט כשלה. כשהביאו את האינטגרציה ארצה מארצות הברית בסוף שנות ה-60, המטרה המוצהרת הייתה לחבר בין שחורים ללבנים. בארץ רצו לחבר בין מזרחים לאשכנזים. זו תפיסת עולם סופר גזענית. לומר היום, בשנת 2018, 'נשים אותם יחד עם האשכנזים והם ייקחו אותם למעלה', זה פשוט גזעני. כפר סבא הגדולה היא כבר לא קהילה קטנה כפי שהייתה בשנות ה-80. כל התפיסה הזו עושה לנו נזק. התוכנית האסטרטגית מדברת על קהילות שמרכיבות עיר, כשלכל שכונה יש מאפיינים אחרים, וזה מתאים לנו מאוד".

ואתה תומך בסקופ.

"עדי רצה למועצה מטעם רשימה עצמאית של השכונות הירוקות 60 ו-80 והחלטנו באופן טבעי לתמוך בה בצורה גורפת מתוך הנושא שלנו. היא אמנם עוסקת במגוון נושאים ולא רק בשכונות אבל חשוב לנו שהיא בעיקר מייצגת את תא השטח הזה כדי לדאוג לצרכים שלנו. יש מן אווירה בעיר, התלהמות כלפי 20 אחוז מהתושבים כאילו אנחנו גוזלים משהו. במקום לחבק, הם מפנים אצבע מאשימה. זו שערורייה".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר