צומת השרון ממשיך בתיעוד הבלעדי מאולם בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שם נערך היום (ה'), בפני השופט ד"ר עמי קובו, הדיון השני בשלב ההוכחות במשפט ראש עיריית כפר סבא לשעבר, יהודה בן חמו, הנאשם בפלילים. בקו ההגנה התקיף שמובילים סנגוריו של בן חמו, עו"ד אשר אוחיון ועו"ד חן הולנדר, ממשיכים השניים לנסות להוכיח כי בניגוד לנאמר בכתב האישום לא בן חמו היה זה שיזם את לקיחת התלושים ואת הפצתם בפועל, אלא עוזרו האישי דאז חזי ברזני.
נזכיר כי לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד אורלי שרגנהיים, במהלך שנות כהונתו כראש העיר כפר סבא יצר בן חמו מנגנון הונאה במסגרתו קיבל תרומות המיועדות לכאורה לנזקקי העיר, וזאת ללא שיתוף מחלקת הרווחה או גזבר העירייה, בסך כולל של כ-607,500 שקלים. לפי האישום, בחלק מתווי הקניה עשה בן חמו שימוש לצרכיו האישיים, ואת חלקם חילק לאנשים שונים בהתאם לראות עיניו. נטען כי בן חמו לא דיווח על התקבולים לרשות המסים ולא שילם את המסים הנובעים מפעילות זו.
עו"ד שרגנהיים הצליחה לאשר היום בעדותם של בעלי חברת הבנייה ינוב, ברוך לנצ'נר, בנו שגיא ובתו אתי, כי מספריהם הסידוריים של שלושת התלושים אותם תפס חוקר יחא"ה רפ"ק עודד ראם בכיסי מכנסיו של ראש העירייה שנמצאו בתיק ספורט בתוך רכבו, ניתנו כתרומה מהחברה כחלק מתלושים נוספים שהועברו בסך כולל של 10,000 שקלים. אתי, המטפלת לדבריה בחברה בשיווק, בהיתרים ובקשר עם העירייה, אישרה את המספרים הסידוריים כפי שהעבירה לחוקרים. עו"ד אוחיון התרעם וטען כי "מדובר בהצגה".
לעומת זאת, שגיא לנצ'נר אמר בתשובה לחקירת ההגנה כי הוא זוכר שחזי ברזני ביקש להעביר תלושים למשרדו של רפי כחלון, חברו הטוב של יהודה בן חמו.
עו"ד אוחיון: "מהזיכרון שלך סיפרת שחזי ברזני מבקש באופן די חריג להעביר את התלושים ותווי הקניה לא אליו אלא למשרדים של רפי כחלון".
שגיא: "נכון".
עו"ד אוחיון: "לפי מיטב זיכרונך, בפברואר 2016, קיבלת הנחיה כזו מחזי? אני רוצה להראות לך שהחוקר ניסה להניע אותך להגיד שלא, למרות שזה מה שזכרת. הוא רוצה שתגיד שיכול להיות שזה לא היה בפסח או בראש השנה האחרון אלא היה באחרון או בזה שלפניו".
שגיא: "אני זוכר שהוא שאל. לא זוכר אם זה היה בשנה האחרונה או לפני האחרונה".
עו"ד אוחיון: "אני אומר לך שבשנת 2016 חזי ברזני בכלל לא היה בעירייה. החוקר הכניס אותך לחוסר ביטחון. ואתה אומר לו, כן זה היה".
שגיא: "יכול להיות שהוא ניסה לרענן את זכרוני ועניתי מזיכרוני".
עו"ד אוחיון: "הוא במפורש ניסה להסית אותך. באיזו מסגרת הוא מסר לך מידע, שכתוב בשורה 76, שתווים הלכו לשימושו הפרטי של ראש העיר יהודה בן חמו. באיזו מסגרת הוא אומר את זה?".
שגיא: "אני מתייחס ברצינות לשאלות".
עו"ד אוחיון: "כשהוא מוסר לך את המידע אתה מאמין לו?".
שגיא: "אני שומע מה שהוא אומר".
עו"ד אוחיון: "אתה מזדעזע?".
שגיא: "הוא שאל שאלות עובדתיות ועניתי לו".
עו"ד אוחיון: "הוא לא שאל שאלות עובדתיות".
שגיא: "אתה צריך לשאול אותו לא אותי".
את ברוך לנצ'נר שאל עו"ד אוחיון: "אתה מכיר את מר רפי כחלון".
ברוך: "כן".
עו"ד אוחיון: "אתה ידיד שלו?".
ברוך: "אנחנו לא במערכת יחסים ידידותית, יחסי עבודה".
עו"ד אוחיון: "עסקים?".
ברוך: "תמיד".
עו"ד אוחיון: "כל אותו זמן היה מדגיש שהוא לא עושה עסקים עם עיריית כפר סבא?".
ברוך: "אני זוכר שהוא תמיד אמר כי ראש העיר הוא חבר שלו. הוא לא הסתיר את זה וכדי לא להעמיד אותו במצב הוא לא….הוא נותן שירותים אבל לא עם העירייה".
מימין: התובעת עו"ד אורלי שרגנהיים, וסנגוריו של בן חמו עו"ד אשר אוחיון ועו"ד חן הולנדר
רוצים להישאר מעודכנים?
גם גזבר עיריית כפר סבא, מאז מאי 2008, שגיא רוכל, עלה לדוכן העדים. בחקירת התביעה ניסתה עו"ד שרגנהיים לעמוד על הוראות החוק באשר לאופן קבלת התרומות. "עד מאי 2016, אז פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים בנושא, לא היו נהלים והעירייה פעלה על פי חוזר נוהל תרומות עירוני שיצא על ידי מנכ"ל העירייה באוגוסט 2008", הסביר רוכל, "החוזר מנחה איך מטפלים בתרומה ואיך היא מתקבלת. על פי הנוהל העירוני היחידה האחראית מעבירה את הבקשה לידיעת המנכ"ל, משם זה עובר ליועץ המשפטי ולגזבר שאחראי להביא אותה לאישור ועדת הכספים ולפתוח תקציב מתאים. אם זו תרומה כספית היא צריכה להתקבל בצורה מסודרת עם קבלות. אם זה שווה כסף, השמאי צריך להעריך את שווי התרומה".
עו"ד שרגנהיים: "איפה תרמה כזו נרשמת?".
רוכל: "בסעיף ההכנסות המתאים".
עו"ד שרגנהיים: "יש הסכם תרומה?".
רוכל: "באותה תקופה לא היה. תלוי באיזה פרויקטים. למשל, היה פרויקט של הקמת חי פארק של משפחה מברזיל אז היה הסכם מסודר. אבל היו מקרים של פינת הנצחה, ספרייה של בית הספר וכדומה, שאז אין".
עו"ד שרגנהיים: "מה התורם מקבל?".
רוכל: "הודעה שהתרומה אושרה".
לדברי רוכל עד שנת 2016 "בנוהל התרומות העירוני לא צוינו מניעות ספציפיות לאשר תרומה. יועץ משפטי ומנכ"ל בודקים אם יש מניעה לקבל את התרומה. אני לא זוכר מניעות ספציפיות… לא מכיר בעיות שהיו בדברים האלה".
עו"ד שרגנהיים: "ובשנת 2016?".
רוכל: "כבר מפורטות יותר סיבות בצורה הרבה יותר משמעותית מה מותר ומה אסור, כמו למשל איסור קבלת תרומה מקבלנים או מי שיש להם חוזים עם הרשות, הליך של מכרזים כאלה ואחרים, תורם שמנהל הליכים משפטים, תורם שמגיש בקשה על החלטה של הרשות המקומית. לפני החוזר הזה הנוהל עסק בעיקר באיזשהו הסדרה של התרומות להביא אותם לפומביות".
עו"ד שרגנהיים: "למה צריך פומביות לתרומות?".
רוכל: "כשאתה שם את התרומה על השולחן בצורה גלויה הכל ברור וידוע. יש טעם לכך וזה מאפשר, ככל שיש השלכות כספיות, להביא אותן לידי ביטוי".
עו"ד אוחיון עקץ בחקירתו הנגדית את רוכל ואמר: "אני מבין שהיית בפרקליטות לצורך הכנה".
מאוחר יותר שאל: "נסכם שתווי קנייה מעולם לא הונחו לפניך, לא התבקשת לחוות דעה מה גורלם והם לא נרשמו בספרי ההכנסות של העירייה".
רוכל: "נכון".
עו"ד אוחיון: "הנושא של נוהל התרומות, מטרה שלו אחת היא – שלא יהיו אנשים עם מוטיבציה פוליטית לערבב בין תרומות לניסיון שלהם לקדם את עצמם. כדי לדעת את זהות התורמים שלא ישמשו כקרדום לחפור בו".
רוכל: "נכון".
עו"ד אוחיון: "ואף אחד לא נמצא בניגוד עניינים. התרומה יכולה להיות נגועה גם בעניין שאחר כך יגביל את העירייה. הנוהל נועד למטרות האלה".
רוכל: "כן".
עו"ד אוחיון: "אתה עובד בעירייה שנים. אתה יודע שיש תורה בכתב ויש בעל פה. לפעמים אנשים רוצים לקצר הליכים ממטרה טובה. לפעמים הם לא בדיוק פועלים על פי הנהלים".
רוכל: "תן לי משהו ספציפי".
עו"ד אוחיון: "הצורך בשקיפות הזו, הוא כדי שדברים לא יעשו מחוץ לעיניי הציבור".
רוכל: "כן".
עו"ד אוחיון: "ואם אני אומר שעניין חלוקת תלושים הייתה פומבית, שאנשים היו בתורים לפני משרד ראש העיר ושכל אחד ראה את הדברים. מה אתה אומר?".
רוכל: "להבנתי יכול להיות שהכוונה בפומביות היא דווקא, ככל שאני מבין, זה שהתורם יציג את מטרת התרומה".
עו"ד אוחיון: "שאלה אחת ונסכם. רון קוגמן מכיר?".
רוכל: "היה סמנכ"ל בעירייה, אחראי על שירות, הפארק והביטחון".
עו"ד אוחיון: "לפי הראיות הוא הכין רשימה של מפגשים שיקבלו את תווי הקניה. שמעת על זה?".
רוכל: "לא".
עו"ד אוחיון: "הוא קרוב לתחום?".
רוכל: "לא נראה לי".
עו"ד אוחיון: "יכול להיות שהוא קיבל אותה ממישהו או פעל כדי להשיג אותה?".
רוכל: "לא יודע, אולי פנה לרווחה".
עו"ד אוחיון: "בתור סמנכ"ל זה בוודאי לא יהיה מוזר שהוא יטפל ברשימה של אנשים להעביר להם תלושים".
רוכל: "ככל ויש לו קשר לתחום. התחום הזה מצופה שזה יהיה בתיאום עם הרווחה".
עו"ד אוחיון: "אז נשאל אותו מאיפה השיג".
בחקירתה החוזרת שאלה עו"ד שרגנהיים: "סיפר חברי סיפור תיאורטי, ועוד נגלה אם הסיפור מדויק או לא, שיש גורמים בעירייה שרואים את התווים. חלק מעורבים בתהליך, חלק לא, חלק אולי נהנים מהתהליך. זה לא מגיע לידיעתך ולכן לא עובר בגזברות".
רוכל: "לא עובר בגזברות".
עו"ד שרגנהיים: "אם משהו יודע, זה תקין בעינייך?".
רוכל: "אני אומר שתרומות אם כספיות או שלא, צריכות לעבור תהליך על פי נוהל תרומות".
עו"ד שרגנהיים: "אם אני אומרת לך שיש תורם גדול בשם יינות ביתן, עם סניף בעיר ותרומות מקבלנים – למשל מחברת שבירו או נווה מרום – של תווי קנייה מהגורמים הללו, יכול לעבור ללא רישום של הגזבר על פי הנוהל? על פי שני הנהלים?".
רוכל: "לדעתי, שוב, כל התרומות היו צריכות להיות מדווחות. לא יודע מה היה קורה אם התורם היה רוצה להישאר בעילום שם".
עו"ד שרגנהיים: "לאן מדווחת?".
רוכל: "לוועדת הכספים".
עו"ד שרגנהיים: "נתקלת בתהליך אישור ככזה בוועדה?".
רוכל: "לא".
בתגובה טען עו"ד אוחיון שלכל נוהל "יש חבלי לידה".
בנוסף, נחקרו עובדת העירייה, מירה טולדנו ששימשה כמנהלת מחלקת תנאי שירות באגף למשאבי אנוש, אופירה מור מזרחי ששימשה כמנהלת המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות (כיום מנהלת המחלקה לתכנון אסטרטגי ושיתופיות), סימה בן שמואל ששימשה באותו התפקיד ומנהלת אגף הרווחה בעירייה רוזי נוימן. מכולן ניסה עו"ד אוחיון להבין כיצד האם היה להן חלק בקבלת תווי השי ובאי ביצוע הרישום שהתקבלו אצל הנזקקים.
לקראת סיום, תהה השופט ד"ר קובו האם האישום השני בכתב האישום מתייחס לכך שהתרומות לא נרשמו כהכנסה בספרי העירייה, או עקב כך שבן חמו לא דווח למס הכנסה עבור התרומות שנתפסו אצלו. זאת משום שחלק גדול של שאלות ההגנה התייחסו לשאלה האם העירייה הייתה צריכה לרשום זאת כהכנסה. התובעת אישרה כי מדובר בדיווח למס הכנסה.
הישארו מעודכנים בכל הסיפורים החמים בכפר סבא:
David sela
איזו " תמימות" וריח לא טוב בלשון המעטה …