במחלקה לעבודה קהילתית באגף לשירותים חברתיים בעיריית רעננה מחפשים מתנדבים שיכולים לעזור במיזם להורים וילדים מבקשי מקלט מדיני מאריתריאה המתגוררים בעיר. ברעננה ישנם 30 משפחות וכ-300 רווקים מבקשי מקלט וכחלק מהפרויקט המתקיים בימי ראשון בערב במתחם השחר, מלמדים את מבקשי המקלט עברית. בפרויקט ישנן שתי כיתות ברמות שונות בעברית כאשר הכיתה ברמה המתקדמת יותר זקוקה למורה לעברית על מנת שיוכלו להתחיל את השנה. כמו כן זקוקים למתנדבים שיוכלו להיות עם הילדים במשחקייה בזמן שההורים לומדים.
"זיהינו שיש שתי רמות של ידע בעברית לאוכלוסייה עצמה", אומרת עופרה לייכטנטריט, מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית באגף לשירותים חברתיים, "האוכלוסייה לא השתנתה אבל יש יותר צרכים. יש כאלו שלא יודעים בכלל אנגלית ויש כאלו שיודעים קצת וזה לא התאים לעשות רק כיתה אחת. לכן החלטנו לפצל השנה ולעשות כיתת מתקדמים וכיתת מתחילים. יש קבוצה מאוד גדולה של אנשים שלא יודעים בכלל עברית ומאוד רוצים. מדובר על משהו כמו 23 אנשים שנרשמו לנו שלהם יש לנו מורה. לקבוצת המתקדמים המונה כ-12 אנשים אנחנו מחפשים מורה. בנוסף הסתבר לנו שבכדי שהם יוכלו ללמוד הם צריכים להביא את הילדים שלהם, אז פתחנו במקביל משחקייה. אם בשנה שעברה היו לנו משהו כמו 20 ילדים השנה פתאום הבנו שיש הרבה ילדים שמגיעים, קרוב ל-40. מי שעוזר לנו מאוד זה בית ספר מיתרים שאנחנו יושבים במבנה שלו, אבל זה לא מספיק כי אנחנו צריכים עוד אנשים שיוכלו להיות עם הילדים במשחקייה. הבנו שאנחנו לא יכולים לפתוח את המיזם השנה לפני שאנחנו מגייסים את המתנדבים. אנחנו פותחים את הכיתות לימוד ביום ראשון הקרוב אבל אני עוצרת את הקבוצה של המתקדמים, שעוד אין לי מורה עבורם, ומתחילה רק עם הקבוצה של המתחילים ויש המון ילדים במשחקייה ואנחנו זקוקים למתנדבים".
רוצים להישאר מעודכנים?
"העירייה מחויבת לתת את השירותים שלה לאוכלוסייה הזאת" מוסיפה לייכטנטריט, "מבקשי המקלט הם אנשים מקסימים ואני חושבת שרעננה נותנת מעל ומעבר. ההורים לא יודעים עברית וזו בעיה קשה כשהילדים נמצאים במערכת החינוך. יש הודעות מבית ספר והם לא יודעים לקרוא ולהבין מה הילדים לומדים. אנחנו מתכננים השנה לעבוד על הנושא הזה יחד עם הפעילים האריתראים. אני נמצאת איתם בקשר בפרויקט ללימוד העברית פעם בשבוע ועם קבוצת הפעילים גם פעם בשבוע או בשבועיים תלוי בהתפתחות הפרויקט, שמתרכז כרגע בהנגשת המידע ממערכת החינוך להורים. אנחנו מזהים צרכים ומפתחים יחד איתם את המענה שמתאים לתרבות שלהם ולקודים שלהם".
